פוליפים ויבלות בגרון

גידולים שפירים על מיתרי הקול. הסיבה להופעתם היא לרוב ניצול מוגזם או בלתי נכון של מיתרי הקול (דיבור מאומץ במשך זמן ממושך, צעקנות כרונית), וכן טראומה או פגיעה גופנית אחרת במיתרים.
ה"יבלות" הן המפגע השכיח ביותר במיתרי הקול והן מופיעות באופן טיפוסי בכל אחד משני המיתרים, זו מול זו. במרבית המקרים ניתן לטפל ביבלות בטיפולים שאינם כרוכים בניתוח (כגון טיפול בדיבור, Speech therapy).
פוליפים אף הם מפגע שכיח במיתרי הקול. בניגוד ליבלות הזוגיות, הם ממצא יחיד. לעיתים קרובות נדרשת כריתה בניתוח, לפני הטיפול בבעיה היסודית בדרכים לא ניתוחיות: לדוגמה לפני טיפול בדיבור, אם שיטת הדיבור היא זו שגרמה להם. סיבה אחרת לפוליפ במיתר הקול יכולה להיות עליית חומציות מהקיבה (רפלוקס, Reflux), ואז יש לטפל בבעיית החומציות לפני כל טיפול אחר.
יבלות ופוליפים מתאפיינים בצרידות היות שהם גורמים לשינוי לרעה בתנודות הרירית של מיתרי הקול, בעת הפקת הקול (כשהמיתרים צמודים זה לזה, סגורים). לצרידות מתווסף שינוי קבוע באיכות הקול הכולל קול גס ומחוספס, ואשר מצריך מאמץ מוגבר של מיתרי הקול (מתוך ניסיון בלתי מודע להתגבר על בעיות הקול הנ"ל).
עלייה של חומציות הקיבה אל הגרון גורמת, מלבד צרידות, גם הרגשת "גוש תקוע בגרון", הפרעות בבליעה או כאבים בלוע. כן קיים צורך קבוע לכחכח על מנת לנקות את עודף הליחה המצטברת. אצל מחצית מהלוקים בבעיה זו לערך, עליית החומציות אינה מתבטאת בצרבת, ולכן קשה לעיתים אבחון זה. בדיקת הגרון על ידי רופא אא"ג מסייעת לאבחון הבעיה על בסיס ממצאים טיפוסיים בגרון שהם תוצאה של פגיעת החומציות (כגון פוליפ, סימני גירוי ספציפיים ועוד).
שיטת דיבור לקויה כוללת: דיבור בקצב מהיר מדי, בקול רם מדי, ובגובה שאינו מתאים או נוח (כגון בחורה המדברת בקול "גברי" נמוך, או בחור עם קול "צפצפני" גבוה). כל אלה גורמים להשקעת מאמצים חזקים מדי (ומיותרים) הגורמים חבלה מצטברת למיתרי הקול במשך הזמן. התוצאה, כאמור, יבלות או פוליפ.

ד"ר משה הראל