תסמונת המעי הרגיז IBS

• כאבי בטן – כאבי בטן המאופיינים בעוויתות ומשתנים בעוצמתם. חלק מהאנשים שמים לב כי הכאבים מחמירים תחת סטרס רגשי ואכילה, וכי יציאה מקלה על הכאב. בנוסף, חלק מהנשים מרגישות קשר בין כאבי הבטן למחזור החודשי.

• שינויים בהרגלי היציאות – שינויים אלה כוללים שלשול, עצירות ושלשול ועצירות לסירוגין. כמו כן, נהוג לסווג את סוג ההפרעה לפי ההפרעה הדומיננטית בהרגלי היציאה.

• שלשול – לרוב השלשולים מופיעים בשעות הבוקר ומלווים בתחושה של התרוקנות חלקית. כמו כן, כמחצית מהמטופלים שמים לב שהשלשול מלווה בהפרשה רירית. שלשול לילי מאוד לא אופייני.

• עצירות – העצירות יכולה להיות לסירוגין או להימשך מספר ימים רצופים. כמו כן, פעמים רבות העצירות מלווה בתחושת מלאות בבטן.

• תסמינים נוספים – גזים ונפיחות בטנית. 

לעיתים, הלוקים בתסמונת המעי הרגיז לוקים גם בהפרעות תפקודיות במערכות גופניות אחרות כגון כאבים במפרקים ובשרירים (פיברומיאלגיה), הפרעות שינה ותסמונת העייפות הכרונית.

קיימות מספר תאוריות המסבירות את ההתפתחות של תסמונת המעי הרגיז, אך למרות שבוצעו מחקרים רבים בנושא, הגורמים אינם ברורים לחלוטין.

אחת התאוריות מציעה כי התסמונת נגרמת בעקבות התכווצויות לא תקינות של המעי הגס והדק. ישנן עדויות לכך שטיפולים שונים נגד עוויתות בבטן מקלים על התסמינים אצל חלק מהמטופלים. עם זאת, לא אצל כל המטופלים מופיעות התכווצויות ולכן לא ברור אם מדובר בתסמין של ההפרעה או בסיבה להפרעה.

בשנים האחרונות הסתבר כי במקרים מסוימים תחילתה של תסמונת המעי הרגיז הופיעה לאחר זיהום חיידקי חד של המעיים (למשל סלמונלה, קמפילובקטר או נגיפים שונים). אצל חולים אלה התסמינים הופכים לכרוניים ובדיקות מיוחדות מצביעות על מרכיב דלקתי המופיע בביופסיות מהמעי. 

חלק מחולי תסמונת המעי הרגיש לוקים גם בדיכאון ו/או בחרדה, אך מקובלת כיום הדעה בקרב מומחים, כי תופעות אלו אינן הגורם של המחלה. עם זאת דיכאון או חרדה עלולים לגרום להחמרת התסמינים.

תופעה נפוצה נוספת בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש היא אי סבילות למזונות שונים ועל כן עלתה השערה כי התסמונת נגרמת בעקבות רגישות או אלרגיה. עד כה לא הצליחו להוכיח את התאוריה הזאת, אך היא עדיין נחקרת. עם זאת, ישנם מספר מזונות שידוע כי הם עלולים להחמיר או לחקות תסמינים של מעי רגיז כמו מוצרי חלב (המכילים לקטוז), קטניות וירקות ממשפחת המצליבים (כמו ברוקולי, כרובית וכרוב).

המחלות התפקודיות של מערכת העיכול נחקרות באופן נמרץ והבנת המנגנונים של היווצרותן ודרכי הטיפול בהן, הולכת וגוברת. תשומת לב מיוחדת ניתנת לדגם הביו-פסיכו-סוציאלי המשלב גוף ונפש ומתמקד בגורמים סביבתיים-חברתיים המשפיעים על ההפרעה. מחקרים על הליקויים שביסוד המחלות התפקודיות של מערכת העיכול, מצביעים על הפרעות בתנועתיות מערכת העיכול ועל ירידה בסף הרגישות של איברי העיכול לגירויי כאב, כלומר רגישות-יתר לכאב. גם התנועתיות של המעיים וגם סף הרגישות לכאב מווסתים באמצעות תקשורת דו-כיוונית מתמדת בין מערכת העיכול לבין מערכת העצבים המרכזית והמוח, המכונה "ציר מוח-מעי". הפרעות פוטנציאליות לאורך ציר זה יכולות לגרום ל"בקרה לקויה" המתבטאת בכאב בטן כרוני ואי-סדירות ביציאות. מחקרים רבים שופכים אור גם על הקשר בין תסמינים של מערכת העיכול לבין מצבי לחץ ועצבנות. 

בעבר אובחנה ההפרעה על "דרך השלילה", כלומר החולה נדרש לעבור בדיקות רבות מאוד לפני שהרופא קבע אבחון זה. בעשור האחרון פורסמו מדדים לאבחון המכונים "המדדים של רומא", אשר על פיהם ניתן לקבוע אבחון על סמך קבוצת תסמינים אופייניים ועל פי בדיקות בסיסיות מועטות כגון בדיקות דם וצואה, ובחלק מהחולים - בדיקה פולשנית של המעי הגס (קולונוסקופיה קצרה). בנוכחות התסמינים המתאימים ובהיעדר ממצאים פתולוגיים בבדיקות ואף לא סימני "אזהרה" המחייבים בירור מקיף יותר, כגון ירידה משמעותית במשקל, חום או אנמיה, ניתן לקבוע את האבחון בביטחון של כ-98%.

למרות שמדובר בהפרעה שגורמת למצוקה רגשית וגופנית משמעותית, מרבית המטופלים מצליחים לשלוט בתסמינים שלהם ולנהל חיים רגילים ולא מפתחים בעיות רפואיות קשות. עם זאת, חשוב לציין כי במידה ויש שינוי בתסמינים, חשוב לעבור הערכה רפואית מחודשת לשלילת התפתחות של מחלה אחרת במערכת העיכול. 

על סמך נתונים ממחקרים, פחות מ-5% מהמטופלים שאובחנו בתסמונת מעי רגיש יאובחנו בהמשך במחלה נוספת במערכת העיכול.

הטיפול במחלות מעי תפקודיות הוא מורכב. כשם שאין מנגנון אחד הגורם להפרעה, כך גם אין "תרופת פלא" אחת. הטיפול מבוסס קודם כל על קשר טיפולי טוב בין הרופא והמטופל, על העמקת התודעה וההבנה לגבי מהות הבעיה אצל המטופל, ועל התייחסות לחששות כגון הפחד מסרטן. הקשר למצבי לחץ מאפשר לסייע לחולים בעזרת טיפולי הרפיה, היפנוזה רפואית, ביו-פידבק ועוד.

השלב הראשון בטיפול הוא ניטור התסמינים והרגלי היציאות של המטופל. פעולה זו יכולה לעזור למטופלים לזהות גורמים המחמירים את התסמינים שלהם, כמו מזונות מסוימים ולחץ רגשי. 

בנוסף, ניתן להיעזר באנשי מקצוע לצורך התאמת שינויי דיאטה תוך הסרה של קבוצות מזון שונות מהתפריט, בדגש על מוצרי חלב ומזונות שמעודדים ייצור גז במערכת העיכול.

ישנן מספר תרופות בהן ניתן להיעזר להקלה על התסמינים, אך חשוב לציין כי הן אינן מרפאות את המחלה:

• תרופות אנטי-כולינרגיות: תרופות אלה חוסמות את הגירוי במערכת העצבים של מערכת העיכול ובכך מפחיתות את ההתכווצויות והעוויתות במעיים. תרופות אלה מועילות בעיקר כאשר הן נלקחות לפני הופעת התסמינים. חשוב לציין כי ישנן תופעות לוואי כמו יובש בפה ובעיניים וטשטוש ראייה.

• נוגדי דיכאון: נהוג לתת תרופות נוגדות דיכאון (ממשפחת ה-TCA או ה-SSRI) במינון נמוך יותר כאשר מטפלים בתסמונת המעי הרגיז. היעילות של תרופות אלה היא ככל הנראה במנגנון של הפחתת תפיסת הכאב. כמו כן, הן מפחיתות את תנועות המעי ועל כן מתאימות בעיקר למטופלים הסובלים משלשולים. 

• תרופות נגד שלשול: ניתן להיעזר בתרופות כמו אימודיום במקרים בהם התסמונת מאופיינת בעיקר בשלשול. ההמלצה להשתמש בתרופות אלה רק במקרי הצורך ולא באופן קבוע מכיוון שהן עלולות לגרום לנזק כאשר נוטלים אותן מעל המינון המומלץ.

• תרופות נגד חרדה: תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים יכולות לעזור למטופלים שהתסמינים שלהם מחמירים סביב התקפי חרדה קצרים. עם זאת, מדובר בתרופות שאינן מתאימות לשימוש ארוך טווח.

מאמץ רב מושקע בניסיון למצוא תרופה שתקל על סבלם של החולים. הידע המעמיק והולך לגבי מנגנוני ההפרעה מעורר תקווה שבעתיד תשווקנה תרופות חדשות המיועדות לטיפול בחולי תסמונת המעי הרגיז.

למידע נוסף על הטיפול המשלים בתסמונת המעי הרגיז היכנסו לערוץ רפואה משלימה לטיפול בבעיות מערכת העיכול 

כפי שצוין קודם לכן, הסיבה להופעת ההפרעה אינה ברורה, אך ידוע כי סטרס רגשי ומזונות מסוימים עלולים להחמיר את התסמינים.

מזונות שהימנעות מהם יכולה למנוע הופעת תסמינים אצל חלק מהמטופלים:

• מוצרי חלב ומוצרים המכילים לקטוז.

• ירקות ממשפחת המצליבים: כרובית, כרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי.

• בצל, סלרי, גזר טרי.

• בננה, משמשים, צימוקים.

• חיטה.

מזונות שנסבלים היטב ע"י מטופלים עם תסמונת מעי רגיש:

• מים, תה ג'ינג'ר אייל.

• חלב סויה או חלב אורז ומזונות המבוססים על סויה או אורז.

• פסטה ללא רוטב, אטריות ללא רוטב, אורז לבן.

• תפוחי אדמה, לא מטוגנים.

• לחמים מסוגים שונים.

• ביצים מבושלות.

• דגנים.

•י רקות מבושלים כמו גזר או אפונה.

בנוסף, הוספת סיבים תזונתיים יכולה למנוע תסמינים בעיקר אצל מטופלים שסובלים מעצירות, אך גם אצל חלק מהמטופלים הסובלים משלשול.