בדיקת ביופסיית כליה (kidney biopsy)

תשובה: תסמונת נפרוטית היא אוסף של סימנים ותסמינים הנובעים מנזק לכליה, בדרך כלל מדלקת פקעית הכליה. אלה כוללים איבוד חלבון בשתן, ירידה ברמת האלבומין בדם, והתנפחות כללית של רקמות עקב בצקת. ראמיפריל היא תרופה ממשפחת מעכבי ACE (או Angiotensin Converting Enzyme), המשמשת לטיפול ביתר לחץ דם. תרופה זו גורמת לכלי הדם להתרחב, ובכך מאפשרת את הפחתת לחץ הדם. לחץ דם גבוה יכול לגרום לסיבוכים הכוללים שבץ מוחי, אוטם בשריר הלב, אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות, ועיוורון. ראמיפריל אמורה להוריד את רמת החלבון בשתן, אך ישנם תמיד מקרים יוצאי דופן. כדאי לבצע את הביופסיה ולראות מה הסיבה לתסמונת אצלך. לגבי הכאבים בחזה, ייתכן שהם קשורים ללחץ דם גבוה, המופיע כחלק מהתסמונת. בכל מקרה, חשוב מאוד להיבדק אצל רופא ולשלול בעיית לב. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: האינטרסטיציום הוא רקמה כלייתית המקיפה את פקעיות הכליה. דלקת כליה אינטרסטיציאלית או באנגלית Interstitial nephritis, היא דלקת של רקמה זו, היכולה לגרום למגוון תסמינים קליניים בהתאם למידת החומרה ומידת מעורבות הכליה. הדלקת נגרמת לרוב ע"י תגובה אלרגית חריפה לתרופה מסוימת, דוגמת אנטיביוטיקה מסוג פניצילין, או תרופות נוגדות דלקת וכאבים (לדוגמה, איבופרופן (אדויל, נורופן, אדקס), בייחוד בשילוב עם תרופות משתנות). מזהמים דוגמת חיידק הלגיונלה ומחלות רקמת חיבור כגון סרקואידוזיס עשויות גם הן לגרום לכך, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. התסמינים כוללים הופעת חום, פריחה וכאבים בכל הגוף זמן קצר לאחר התחלה תרופה חדשה או לאחר זיהום. לעיתים מתלווים תסמינים של כאבי מותן, ירידה בתפוקת השתן ועליה מהירה במשקל כתוצאה מבצקת. האבחנה מתבצעת ע"י ביופסיית כליה, המדגימה דלקת ברקמת הכליה. בבדיקת שתן יש לעיתים קרובות תאים אאוזינופילים, שהם תאי דם לבנים המעידים על תגובה אלרגית. מיפוי גליום עשוי אף הוא להדגים את הדלקת. הטיפול כולל הפניה לרופא כליות (נפרולוג), הפסקת התרופות שגרמו לתגובה, ובמידה ותפקוד הכליה נפגע - סטרואידים למשך 2-3 חודשים. לרוב המחלה חריפה, ובטיפול נכון נעלמת לחלוטין תוך זמן קצר ללא נזק שארי. לעיון נוסף: http://www.nephrologychannel.com/ain/

תשובה: אי ספיקת כליות כרונית היא איבוד הדרגתי ומתמשך של התפקוד הכלייתי. קראטינין 1.7 אכן מעיד על אי ספיקת כליות. קיימות סיבות רבות לאי ספיקת כליות, כאשר הסיבות השכיחות לאי ספיקה כרונית הן: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלייתיות גלומרולריות וכליה פוליציסטית. סיבות נוספות הן חסימות במערכת השתן, תרופות הפוגעות בכליות, מחלות רקמת חיבור ועוד. עליך לפנות בדחיפות אל רופא המשפחה שלך, לצורך בירור הסיבה לאי ספיקת הכליות, וטיפול בהתאם לסיבה. בין היתר, על הבירור לכלול בדיקות דם (כימיה בדם וספירת דם), בדיקת שתן כללית - כדי לבדוק האם אתה מאבד סוכר או חלבון בשתן, בדיקת שתן לאלקטרוליטים ובדיקת משקע השתן מתחת למיקרוסקופ. בדיקות ההדמיה כוללות אולטרסאונד של הכליות ודרכי השתן, ולעיתים CT. במקרים בהם לא מוצאים סיבה לאחר הבירור - לעיתים אין מנוס מביופסיה כלייתית. לא כל אדם הסובל מאי ספיקת כליות מגיע לטיפול בדיאליזה, אולם מסיבה זו חשוב לזהות את הגורם לאי ספיקת הכליות ולטפל בו. ניתן לחיות בצורה סבירה ונורמלית עם קריאטינין 1.7, אך יש לדאוג לכך כי מצב זה לא יחמיר, שכן אי ספיקת כליות חמורה יותר גורמת לסימפטומים רבים, המורידים את איכות החיים.