גרד בפי הטבעת

Pruritus ani

המומחים של Infomed מסבירים:

גרד ועקצוץ בפי הטבעת הוא תסמין ולא מחלה מוגדרת, ויכול להופיע במצבים שונים. הבעיה שכיחה ומציקה במהלך החיים ל-5% מהאוכלוסייה.

התופעה נפוצה יותר בקרב גברים, כאשר גברים סובלים מהבעיה פי 4 יותר מאשר נשים. התופעה יכולה להופיע בכל גיל, אך נפוץ בעיקר בגילאי 40-70.

גרד בפי הטבעת תסמינים
גרד בפי הטבעת מוגדר כבעיה רפואית כאשר הצורך לגרד הוא צורך שאי אפשר להתנגד לו.
הגרד מורגש כל הזמן, אך בדרך כלל חמור יותר לאחר הטלת צואה, במיוחד במקרה של שלשול. הדחף גם יכול להיות עז יותר בלילה, לפני שנרדמים.
גורמים שעשויים להחריף את הגרד כוללים מזג אוויר חם, בגדי צמר, לחות, בריחת שתן או צואה, לחץ וחרדה.
סיבות וגורמי סיכון
גרד בפי הטבעת יכול להיות ראשוני (כלומר, שלא נמצא גורם לבעיה – כך במרבית המקרים), או משני למחלות הפוגעות בעור כמו ספחת (פסוריאזיס), או להיגרם על ידי תהליכים זיהומיים שונים, מנגיפים, מטפילים ומפטריות. צורת הדבקה שכיחה היא בעקבות מגע מיני.
מחלת הסוכרת יכולה להיות סיבה לגרד בפי הטבעת, וכן מצבים שבהם קשה לשמור על היגיינה מקומית כמו בשלשול כרוני או באי-שליטה על סוגר פי הטבעת. סיבה חשובה לגרד כרוני היא ממאירות מקומית, ולכן, למרות היותה נדירה, יש צורך להיבדק בכל מקרה שמופיע גרד.
במקרים רבים לא ניתן למצוא סיבה מוגדרת לגרד. הועלו השערות שונות, החל בצריכה מופרזת של קפאין וכלה בהפרעות פסיכוסומטיות. בזכות בדיקות מתוחכמות של המנגנון של סוגר פי הטבעת, נתגלה במקרים רבים שלא נמצאה בהם סיבה לגרד, שהגורם היה דלף צואה מזערי שדלף בשל פגם קל בתפקוד הסוגר. הדלף, בנוכחות עור רגיש במיוחד היה הסיבה לגרד.
ישנן תרופות שעשויות לגרום לתחושת גרד, ואף להתפתחות של דלקת בעור, במיוחד עם תכשירים למריחה על העור. תרופות אלו כוללות שמן מנטה להקלת התכווצויות או עוויתות בקיבה או במעי, תרופות לאלחוש מקומי, גליצרין טריניטראט המשמש לטיפול בפיסורה, וסטרואידים בשימוש מקומי ארוך טווח. הפסקת שימוש התרופה במקרים אלו יקל על התסמינים, אך אין להפסיק שימוש בתרופה שנרשמה בלי התייעצות מקצועית.
אבחון ובדיקות
כאשר סובלים מגרד בפי הטבעת, המטרה היא למצוא את הגורם לה, וזאת על ידי שאלת שאלות מכווינות ובדיקה גופנית.
בזמן הבירור צריך להבין את אופי הגרד, הגורמים המחמירים והמקלים עליו, הרגלי ההיגיינה של המטופל, האם ישנם תסמינים נוספים, ואם אנשים אחרים בבית הסובלים מהבעיה.
בבדיקה הגופנית, אזור פי הטבעת יבחן בכדי לראות האם העור באזור מודלק, סדוק או מדמם, ולאחר ההסתכלות החיצונית, תתבצע גם בדיקה רקטלית ידנית. הבדיקה הרקטלית יכולה לשלול מצבים חמורים כמו סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת.
בדיקות נוספות אצל רופא עור, פרוקטולוג או גסארואנטרולוג עשויים לעזור במידה ולא ברור הגורם לבעיה.
סיבוכים אפשריים
גירוד אינטנסיבי של העור באזור פי הטבעת עלול לגרום לפציעות ולהתפתחות סיבוכים כמו קשקשת עבה, התפתחות של כיבים, שחיקה של העור וזיהומים.
כאשר לא מצליחים למצוא את הגורם לבעיה ולטפל בו, הגרד עשוי להפוך להיות בעיה כרונית, שמובילה למבוכה, חרדה ואפילו להתפתחות של דיכאון. כמו כן, פגיעה באיכות השינה בשל החמרה של הגרד בלילה יכולה להוביל לעייפות במהלך היום.
טיפולים ותרופות
אם ניתן לאבחן סיבה מוגדרת לגרד, יש לטפל בסיבה או במחלה שגרמה לו.
- אם הסיבה אינה ידועה ניתן להקל על הגרד באמצעות שמירה קפדנית על היגיינה מקומית. רצוי לשטוף במים ובתחליב (במקום סבון), ולשמור את האזור יבש.
- מריחה זמנית במשחות על בסיס קורטיזון עשויה להקל אך טיפול ממושך אינו מומלץ.
- אנטי היסטמינים – במקרים מסוימים תרופות נוגדות היסטמינים (לאלרגיה) עשויות להקל על הגרד ולשפר את איכות השינה.
- משחות להרגעה עשויות להקל גם הן על הגרד.
- במקרים מסוימים עשוי הרופא להמליץ על תזונה עשירה או מופחתת בסיבים תזונתיים, כדי לשפר היציאות לרכות או לקשות יותר.
מומלץ לא להשתמש בתכשירים אלו למעלה משבועיים בשל חשש מפגיעה בעור. יש להתייעץ. עם רופא ו/או רוקח לפני השימוש בתכשירים לטיפול בגרד בפי הטבעת.
מניעה
ניתן למנוע גרד בפי הטבעת בכמה דרכים:
- שמירה על ניקיון אזור פי הטבעת - כאשר הדבר אפשרי, מומלץ לנקות את האזור אחרי כל תנועת מעיים באמצעות נייר ניגוב או מגבת רטובים על ידי טפיחות קלות או ניגוב עדין, ולעולם אין לשפשף את האזור. כאשר מנקים את אזור פי הטבעת בזמן המקלחת, יש להשתמש במים בלבד, ולא בסבון.
- מומלץ להימנע משימוש בתכשירים באזור פי הטבעת. כמו כן, לבישה של תחתונים מכותנה, שאינן צמודות יכולה לעזור במניעת גרד בפי הטבעת.
- מומלץ לא לגרד את האזור מחשש להחמרת הגרד.
- תזונה – הימנעות או הגבלה של צריכת מזון הגורם או שעלול לגרום לגרד.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

אלרגיה ואימונולוגיה

ד"ר בן ורנר

4.8

( 30 חוות דעת )

"תודה על הטיפול האדיב והמקצועי"

קראו עליי עוד

נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד

ד"ר הדס מאירסון

5.0

( 5 חוות דעת )

"ד״ר הדס היתה מקצועית ,אדיבה ,רגישה , סובלנית לכל שאלותינו ממליץ עליה בחום !"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: זה כמה ימים שהעור מסביב לשק האשכים שלי מותיר על התחתונים צבע חום אדמדם. בנוסף, האזור עם השיער מגרד מאוד. מבחינת מראה, אין עדות לשינויים מיוחדים, למעט העובדה שהעור סביב שק האשכים מעט יותר אדום. מה זה יכול להיות?
תשובה: בשאלתך חסרים פרטים רבים לתיאור הנגע על מנת שיהיה אפשר לכוון לאבחנה מסויימת. אני ממליץ לך לפנות לרופא עור או לרופא המשפחה המטפל על מנת שיוכלו לתשאל אותך לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך ולגבי הבעיה שאתה מתאר, ולבדוק את המקום. על ידי כך הם יוכלו להגיע לאבחנה ולהציע לך טיפול. בינתיים, אני ממליץ על שמירת הגיינה באזור: החלפת תחתונים יומיומית, מקלחות תכופות ואוורור מתאים של המקום. במקרה וחל שינוי במצב, כמו עליית חום משמעותית, כאבים בשק האשכים או הפרשה דמית או מוגלתית, אני מייעץ לך לפנות לחדר המיון או המר"מ הקרוב למקום מגוריך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 15, חולה במחלה ליכן פלנוס, ורציתי לדעת, אם אחשוף את הפצעים לשמש, האם יתכן שהפצעים יתייבשו וייעלמו עם הזמן?
תשובה: ליכן פלנוס (Lichen planus) או ילפת שטוחה בעברית, היא מחלת עור נדירה יחסית, שפוגעת בעיקר באנשים בגיל העמידה. מהלך המחלה עשוי להיות קצר או כרוני, אך ברוב המקרים היא חולפת כעבור שנה או שנתיים. הגורם למחלה אינו ידוע, אבל לעיתים היא נגרמת כתגובה לתרופות שונות, בשל חשיפה מרובה לשמש, או כתגובה למחלות כבד (הפטיטיס C). המחלה פוגעת בעור, בציפורניים, ברקמות הריריות, בעיקר בפה, ובאיברי המין. הנגעים העוריים נוטים להתכייב, וגורמים לגרד ולכאב. לאחר ההחלמה, אופייניים איזורי היפרפיגמנטציה - איזורים בהם העור כהה יותר. ברוב המקרים חולפת המחלה לאחר שנה או שנתיים. ליכן פלנוס הפוגע בריריות הפה יוצא דופן, ועשוי להפוך לכרוני. הטיפול המקובל בנגעים מוגבלים הוא משחות של סטרואידים. במחלה מפושטת ניתן לתת סטרואידים סיסטמיים (בכדורים). חשיפה לשמש איננה מומלצת ואפילו מזיקה, ועלולה לעורר את המחלה! הטיפול היחיד שהוכח כיעיל בסימפטומים של המחלה נקרא acitretin, אולם הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי קשות, ולא ברור אם הוא משפיע על ההחלמה מן המחלה, שכן, כפי שצויין קודם, המחלה חולפת באופן ספונטני ללא טיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה לעשות בגרד בפי הטבעת ? בספר התרופות נתקלתי במושג המגדיר גרד בפי הטבעת pruriitus ani. אני סובלת מגרד כזה בצורה מאוד חזקה ובמשך כל היום כולל לילה, בעבר סבלתי מטחורים לאחר לידות. כעת יש לי מצב נסבל כאשר נוצרים טחורים רק עקב בעיות צואה. אודה
תשובה: גרד בפי הטבעת (pruritus ani) הוא מצב שכיח שיכול להיגרם כתוצאה מניגוע בטפילים, דלקת בפי הטבעת, לעתים נדירות גידולים בפי הטבעת, וברוב המקרים לא מוצאים דבר ורוב החוקרים סבורים כי מדובר אז בתוצאה של מתח וחרדה. מחלות נוספות העשויות לגרום לגרד בפי הטבעת הן סוכרת, מחלות זיהומיות המועברות במגע מיני, אי סבילות למאכלים מסוימים וניגוב או שטיפת יתר עם תכשירי סבון. כאשר סובלים מגרד בפי הטבעת מומלץ לבצע בדיקות לגילוי טפילים בצואה או בפי הטבעת, בדיקה לשלילת מצב דלקתי במערכת העיכול, בדיקה לשלילת מחלות המועברות במגע מיני ובדיקה חזותית כדי לשלול גידול בפי הטבעת. במידה ולא מוצאים דבר ניתן למרוח משחה המכילה כמות קטנה של קורטיקוסטרואידים. אין להשתמש במשחה זו למשך יותר משבועיים ימים בלי להיוועץ ברופא. [16/12/2000]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כחודש התחלתי להרגיש גירודים בפי הטבעת, לאחר ביקור אצל רופא משפחה קיבלתי הפניה לבדיקת צואה. תוצאות ראשוניות אבחנו כי אני נושא את הטפיל Blastocystis hominis. השאלה שלי, האם יכול להיות כי הטפיל הנ"ל אחראי לגירודים בפי הטבעת? בנוסף יש לי צרבת כשבוע
תשובה: Blastocystis hominis הוא טפיל ממשפחת הפרוטוזואה שנמצא לעיתים קרובות במערכת העיכול של בני אדם. בבדיקות צואה אקראיות לאוכלוסיה אסימפטומטית (בארצות מערביות), הוא נמצא ב- 10-15% מהאנשים (ובשיעור גבוה יותר בארצות העולם השלישי). הוא גם קיים בשכיחות גבוהה בצואה אצל מטיילים שחזרו מטיול בארצות העולם השלישי. כלומר קיימת מחלוקת האם הטפיל הזה בכלל מוגדר כממצא פתולוגי, לא תקין, בבדיקת הצואה, או שהוא חלק מהאורגניזמים שיכולים להיות אצל חלק מהאנשים במעיים. הסימפטומים שדווחו בקשר לטפיל זה הם: שלשול מיימי (חריף או כרוני), בחילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן, תפיחות בטנית, גזים ועייפות. לגבי הצורך בטיפול, לא הוכח קשר בין השמדת הטפיל ע"י אנטיביוטיקה לבין היעלמות הסימפטומים. המסקנות הן שתיתכן נשאות אסימפטומטית לטפיל זה (כלומר אנשים שנושאים אותו במעיים אך ללא כל השלכה), אך ייתכנו גם מצד שני סימפטומים חריפים או כרוניים של מערכת העיכול. הטפיל נחשב לא פתוגני אצל חלק מהאנשים, אך בעל פוטנציאל להיות פתוגני אצל אחרים. ישנם בכל זאת לא מעט דיווחים על כך שאצל חלק מהאנשים הסימפטומים חלפו לאחר הטיפול להשמדת הטפיל. לכן מי שמוצאים אצלו את הטפיל כממצא אקראי ואין לו כל סימפטומים, אין צורך לטפל. מי שביצע בדיקת צואה בגלל סימפטומים במערכת העיכול, ונמצא אצלו טפיל זה, יש המלצה לבצע בדיקת צואה חוזרת כדי לראות אם אין פתוגן אחר שלא אותר הגורם לסימפטומים לפני התחלת טיפול, וכמו כן יש לשלול גורמים אחרים לא זיהומיים לבעיה. בהיעדר גורם אחר מומלץ לקבל טיפול באנטיביוטיקה מטרונידאזול - Metronidazole . לסיכום, אין קשר חד וחלק בין הימצאות הטפיל לסימפטומים ובין טיפול להיעלמות הסימפטומים.לגבי הסימפטומים שלך, גרד בפי הטבעת וצרבת, הם אומנם לא ברשימת הסימפטומים הנפוצים של הטפיל, אך הם בכל זאת סימפטומים הקשורים למערכת העיכול, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך ולעשות עימו הערכה לגבי האפשרות לגורם אחר לבעיה שאינו זיהומי ולבצע בדיקת צואה חוזרת, ובהיעדר גורם אחר לקבל טיפול אנטיביוטי.
לפתיחה בעמוד חדש >