גרד בפי הטבעת (Pruritus ani)

סימפטומים

גרד בפי הטבעת מוגדר כבעיה רפואית כאשר הצורך לגרד הוא צורך שאי אפשר להתנגד לו.

הגרד מורגש כל הזמן, אך בדרך כלל חמור יותר לאחר הטלת צואה, במיוחד במקרה של שלשול. הדחף גם יכול להיות עז יותר בלילה, לפני שנרדמים.

גורמים שעשויים להחריף את הגרד כוללים מזג אוויר חם, בגדי צמר, לחות, בריחת שתן או צואה, לחץ וחרדה.

סיבות וגורמי סיכון

גרד בפי הטבעת יכול להיות ראשוני (כלומר, שלא נמצא גורם לבעיה – כך במרבית המקרים), או משני למחלות הפוגעות בעור כמו ספחת (פסוריאזיס), או להיגרם על ידי תהליכים זיהומיים שונים, מנגיפים, מטפילים ומפטריות. צורת הדבקה שכיחה היא בעקבות מגע מיני.

מחלת הסוכרת יכולה להיות סיבה לגרד בפי הטבעת, וכן מצבים שבהם קשה לשמור על היגיינה מקומית כמו בשלשול כרוני או באי-שליטה על סוגר פי הטבעת. סיבה חשובה לגרד כרוני היא ממאירות מקומית, ולכן, למרות היותה נדירה, יש צורך להיבדק בכל מקרה שמופיע גרד.

במקרים רבים לא ניתן למצוא סיבה מוגדרת לגרד. הועלו השערות שונות, החל בצריכה מופרזת של קפאין וכלה בהפרעות פסיכוסומטיות. בזכות בדיקות מתוחכמות של המנגנון של סוגר פי הטבעת, נתגלה במקרים רבים שלא נמצאה בהם סיבה לגרד, שהגורם היה דלף צואה מזערי שדלף בשל פגם קל בתפקוד הסוגר. הדלף, בנוכחות עור רגיש במיוחד היה הסיבה לגרד.

ישנן תרופות שעשויות לגרום לתחושת גרד, ואף להתפתחות של דלקת בעור, במיוחד עם תכשירים למריחה על העור. תרופות אלו כוללות שמן מנטה להקלת התכווצויות או עוויתות בקיבה או במעי, תרופות לאלחוש מקומי, גליצרין טריניטראט המשמש לטיפול בפיסורה, וסטרואידים בשימוש מקומי ארוך טווח. הפסקת שימוש התרופה במקרים אלו יקל על התסמינים, אך אין להפסיק שימוש בתרופה שנרשמה בלי התייעצות מקצועית. 

אבחון ובדיקות

כאשר סובלים מגרד בפי הטבעת, המטרה היא למצוא את הגורם לה, וזאת על ידי שאלת שאלות מכווינות ובדיקה גופנית. 

בזמן הבירור צריך להבין את אופי הגרד, הגורמים המחמירים והמקלים עליו, הרגלי ההיגיינה של המטופל, האם ישנם תסמינים נוספים, ואם אנשים אחרים בבית הסובלים מהבעיה.

בבדיקה הגופנית, אזור פי הטבעת יבחן בכדי לראות האם העור באזור מודלק, סדוק או מדמם, ולאחר ההסתכלות החיצונית, תתבצע גם בדיקה רקטלית ידנית. הבדיקה הרקטלית יכולה לשלול מצבים חמורים כמו סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת.

בדיקות נוספות אצל רופא עור, פרוקטולוג או גסארואנטרולוג עשויים לעזור במידה ולא ברור הגורם לבעיה.

סיבוכים אפשריים

גירוד אינטנסיבי של העור באזור פי הטבעת עלול לגרום לפציעות ולהתפתחות סיבוכים כמו קשקשת עבה, התפתחות של כיבים, שחיקה של העור וזיהומים. 

כאשר לא מצליחים למצוא את הגורם לבעיה ולטפל בו, הגרד עשוי להפוך להיות בעיה כרונית, שמובילה למבוכה, חרדה ואפילו להתפתחות של דיכאון. כמו כן, פגיעה באיכות השינה בשל החמרה של הגרד בלילה יכולה להוביל לעייפות במהלך היום.

טיפולים ותרופות

אם ניתן לאבחן סיבה מוגדרת לגרד, יש לטפל בסיבה או במחלה שגרמה לו. 

• אם הסיבה אינה ידועה ניתן להקל על הגרד באמצעות שמירה קפדנית על היגיינה מקומית. רצוי לשטוף במים ובתחליב (במקום סבון), ולשמור את האזור יבש. 
• מריחה זמנית במשחות על בסיס קורטיזון עשויה להקל אך טיפול ממושך אינו מומלץ.
• אנטי היסטמינים – במקרים מסוימים תרופות נוגדות היסטמינים (לאלרגיה) עשויות להקל על הגרד ולשפר את איכות השינה.
• משחות להרגעה עשויות להקל גם הן על הגרד.
• במקרים מסוימים עשוי הרופא להמליץ על תזונה עשירה או מופחתת בסיבים תזונתיים, כדי לשפר היציאות לרכות או לקשות יותר.

מומלץ לא להשתמש בתכשירים אלו למעלה משבועיים בשל חשש מפגיעה בעור. יש להתייעץ. עם רופא ו/או רוקח לפני השימוש בתכשירים לטיפול בגרד בפי הטבעת.

מניעה

ניתן למנוע גרד בפי הטבעת בכמה דרכים:

• שמירה על ניקיון אזור פי הטבעת - כאשר הדבר אפשרי, מומלץ לנקות את האזור אחרי כל תנועת מעיים באמצעות נייר ניגוב או מגבת רטובים על ידי טפיחות קלות או ניגוב עדין, ולעולם אין לשפשף את האזור. כאשר מנקים את אזור פי הטבעת בזמן המקלחת, יש להשתמש במים בלבד, ולא בסבון.
• מומלץ להימנע משימוש בתכשירים באזור פי הטבעת. כמו כן, לבישה של תחתונים מכותנה, שאינן צמודות יכולה לעזור במניעת גרד בפי הטבעת.
• מומלץ לא לגרד את האזור מחשש להחמרת הגרד.
• תזונה – הימנעות או הגבלה של צריכת מזון הגורם או שעלול לגרום לגרד.