אי-ספיקה נשימתית

מערכת הנשימה היא המערכת המאפשרת לקיים חיים על ידי שיחלוף גזים שהוא תהליך הכרחי לקיום חיים. הגוף זקוק לחמצן לצורך הפקת אנרגיה הדרושה לכל תהליכי חילוף החומרים, ואילו תוצר הלוואי של ניצול החמצן, הפחמן הדו-חמצני, מופרש מהגוף.

קליטת החמצן ופליטת דו-תחמוצת הפחמן הן תפקידיה של מערכת הנשימה, ועל מנת לבצען היא מתבססת על שני רכיבים עיקריים: 1. מנגנון המשאבה, כלומר, בית החזה והשרירים כולל הסרעפת היוצרים שינויי נפח של הריאות, ומאפשרים על ידי כך כניסה ויציאה של אוויר אל הריאות ומתוכן; 2. הריאות עצמן שבחללן מתבצע השיחלוף.

כאשר מערכת הנשימה אינה תקינה ואינה מסוגלת לבצע את הפעולות האלה כראוי, המצב מוגדר כמצב של אי-ספיקה נשימתית.

לפיכך ניתן לסווג את הבעיות הגורמות לאי-ספיקה נשימתית לשתי קבוצות עיקריות. אי-ספיקה הקשורה בשיחלוף גזים, המובילה בעיקר להפרעה בחמצון הדם, ואי-ספיקה הקשורה באיוורור הגורמת בעיקר לקושי בפינוי דו-תחמוצת הפחמן.

ניתן גם לסווג את המצבים השונים של אי-ספיקה נשימתית לאי-ספיקה נשימתית חדה או אי-ספיקה נשימתית כרונית.

מספר מחלות יכולות לגרום לאי-ספיקה נשימתית. אי-ספיקה נשימתית המתבטאת בעיקר בקושי בחמצון, סיבותיה השכיחות הן דלקת ריאות, חבלה בריאות, בצקת ריאות מסיבות שונות, וכן הסתמנות דלקתית ממגוון שלם של סיבות המתבטא בתסמונת של מצוקה נשימתית חדה (ARDS).

אי-ספיקה נשימתית המתבטאת בעיקר בהצטברות דו-תחמוצת הפחמן, קשורה לרוב בבעיות במערכת המשאבה של הריאות, במחלות שריר או במחלות עצבים שונות, בבעיות בדופן בית החזה, אך גם במחלות הפוגעות במבנה הריאות בצורה המגבילה את תנועת האוויר אליהן, כגון מחלת ריאות כרונית, נפחת הריאות (אמפיזמה) או ברונכיטיס.

ד"ר ערן סגל

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007