צואה שומנית

צואה שומנית היא ביטוי לתת-ספיגה של שומן (Fat malabsorption) במערכת העיכול. מאחר ששומן אינו מסיס במים, עיכול השומן וספיגתו תלויים בפעולתם של: אנזימים וקו-אנזימים (בעיקר הליפאזה והקוליפאזה המופרשים מהלבלב), מלחי מרה (המופרשים מהכבד), נשאים של שומן אל תאי המעי (Fatty acid binding protein) ומערכת הדם (Apolipoproteins). מערכת מורכבת זו מסייעת אצל אנשים בריאים (כולל ילדים מעל גיל שנה), ספיגה יעילה של כ-95% מהשומן בדיאטה.

סיבות לתת-ספיגה של שומנים כוללות פגיעה בלבלב, הפרעות בייצור מרה, הפרשת מרה או ספיגת מרה, הקטנת שטח הספיגה במעי (לדוגמה בתסמונת המעי הקצר; או פגיעה בסיסי המעי [Vili] הנצפית במחלת הכרסת), חסר מלידה בליפאזה (נדיר), הפרעה בייצור תלת-גליצרידים או הפרשתם מתאי המעי, וחסימתן של דרכי לימפה.

אי-ספיקה בלבלב עד 90% מיכולתו להפריש ליפאזה וקו-ליפאזה, לא תתבטא בצואה שומנית. הפרשה ירודה מאוד (מעל 90%) של ליפאזה וקו-ליפאזה, גורמת לכך שרוב התלת-גליצרידים מגיעים למעי הגס, שם, על ידי חיידקי המעי הגס, הופך חלקם לחומצות שומן חופשיות ולגליצרול. במצב זה הצואה שומנית משמעותית ביותר והיא מהווה כ-70%-40% מהשומן בדיאטה. אם הגורם לצואה שומנית הוא פגיעה ברירית המעי (לדוגמה, מחלת הכרסת או שלשול זיהומי), צואה שומנית מלווה בהפרעה בספיגת פחמימות, והיא פחות חמורה לעומת זו הנגרמת בשל אי-ספיקה בלבלב.

צואה שומנית מתאפיינת במראה שמנוני, לעיתים (במקרים הקשים) עם טיפות שומן, ובציפה מעל מי האסלה.

ד"ר רענן שמיר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007