סרטן העריה

Vulvar cancer

המומחים של Infomed מסבירים:

סרטן העריה הוא גידול ממאיר נדיר יחסית, המהווה רק 5%-3% מכלל הגידולים הסרטניים של דרכי המין הנקביים. סרטן העריה מאובחן בדרך כלל אצל נשים מבוגרות ושיעור שכיחותו עולה בקבוצת הגיל 75-65 שנה. רק 15% מהנשים עם סרטן העריה מאובחנות לפני גיל 40.

סוגים: יש סוגים מיקרוסקופיים שונים של סרטן העריה. השכיח ביניהם הוא סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) המהווה כ-90% מכלל הגידולים הממאירים של העריה. הגורם להופעת סרטן תאי הקשקש אינו ברור וקשור כנראה בגורמים מרובים. בתת-סוג מסוים של סרטן העריה (Basaloid or warty type) נמצא קשר להידבקות בנגיף פפילומה (Human Papillomavirus - HPV) ולעישון סיגריות. ברוב המקרים האחרים השכיחים יותר באוכלוסייה המבוגרת לא נמצא קשר לגורמים אלה. תאי הקשקש הם חלק מרקמת העור של העריה, ולכן במרבית המקרים (60%) הנגע הסרטני מאותר באזור שפתי העריה. לעיתים מוקד הגידול מופיע באזור הדגדגן או בחלק המרכזי האחורי של העריה, במקום החיבור בין השפתיים הקטנות. הגידול הסרטני מופיע ברוב המקרים במוקד אחד, אולם לעיתים הוא יכול להופיע בו-בזמן במספר מוקדים בצד אחד או בשני הצדדים של שפתי העריה.
שלבי המחלה ופרוגנוזה: הנגע יכול להיות קטן ומוגבל וגם מפושט כאשר חלקים נרחבים של העריה או איברים סמוכים מעורבים. דרכי הפיזור השכיחות של סרטן העריה כוללות: התפשטות ישירה לאיברים סמוכים כגון הפות, פתח צינורית השתן ופי הטבעת, וכן התפשטות בדרכי הלימפה וכלי הדם. שלב המחלה מוגדר על פי מספר נתונים, כגון: גודלו של הנגע הסרטני הראשוני, מספר המוקדים המאובחנים, מעורבות של קישריות לימפה אזוריות במפשעה, ועדות לפיזור לאיברים סמוכים או מרוחקים. לנתונים אלה השפעה על בחירת הטיפול המתאים ועל סיכויי הריפוי. קביעת שלב המחלה בסרטן העריה מבוססת (נוסף לממצאי הבדיקה הגופנית ואמצעי הדימות לשלילת גרורות באיברים מרוחקים) על הערכה בעזרת ניתוח, הערכה הכוללת בדיקה מיקרוסקופית של קישריות הלימפה במפשעות. בנגע הנראה מוגבל לעריה, הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר הוא מצב קישריות הלימפה במפשעות. במחלה המאובחנת בשלב ראשוני מאוד, כאשר מדידה מיקרוסקופית של עומק החדירה של הנגע לרקמה התת-עורית קטן מ-1 מ"מ, שיעור ההישרדות לאחר 5 שנים גבוה מ-90%. שיעור זה יורד ל-50% אם יש ממצאים בבדיקה מיקרוסקופית המצביעים על מעורבותן של קישריות הלימפה במפשעות.

ד"ר עמי פישמן

סרטן העריה תסמינים

מאחר שהגידול מאובחן בדרך כלל בנשים מבוגרות, שכיח למצוא בנשים אלה תחלואה מלווה, כגון: יתר-לחץ-דם, סוכרת והשמנה. לחלק ניכר של הנשים שאובחן אצלן סרטן העריה, לא היו כל תלונות ואף לא תסמינים חריגים. אם יש תסמינים, השכיחים ביניהם כוללים גרד, תחושת צריבה וכאב, שינוי מקומי בצבע העור, נגעים או פצעים שאינם חולפים, הפרשה חריגה מלווה בריח רע ודימום.
אבחון ובדיקות

מאחר שהגידול מאובחן בדרך כלל בנשים מבוגרות, שכיח למצוא בנשים אלה תחלואה מלווה, כגון: יתר-לחץ-דם, סוכרת והשמנה. לחלק ניכר של הנשים שאובחן אצלן סרטן העריה, לא היו כל תלונות ואף לא תסמינים חריגים. אם יש תסמינים, השכיחים ביניהם כוללים גרד, תחושת צריבה וכאב, שינוי מקומי בצבע העור, נגעים או פצעים שאינם חולפים, הפרשה חריגה מלווה בריח רע ודימום. תלונות או תסמינים אלה מחייבים בדיקה גינקולוגית ועל פי הצורך התקנת ביופסיה מכוונת מהאזור החשוד. התקנת הביופסיה מתבצעת בדרך כלל באילחוש מקומי. אצל חלק ניכר מהנשים שאובחן אצלן סרטן העריה חל עיכוב באבחון בשל הימנעותן מבדיקה גינקולוגית למרות הופעת תסמינים כאלה, או בשל אי-התקנת ביופסיה לבדיקה על ידי הרופא המטפל.
טיפולים ותרופות

בעבר היה מקובל בסרטן העריה לנתח לשם ביצוע כריתה נרחבת של כל העריה וכריתה של קישריות הלימפה במפשעות משני הצדדים. הניתוח הנרחב היה כרוך בשיעור גבוה מאוד של סיבוכים ושל תחלואה גופנית ונפשית. תוצאות הניתוח היו מלוות לעיתים קרובות בפגיעה אסתטית קשה, ובירידה בדימוי הגופני העצמי של המטופלת. במהלך השנים האחרונות חל שינוי בגישה לגבי ניתוח, בעיקר ביחס למטופלות שהסרטן אובחן אצלן בשלב מוקדם. יש כיום העדפה במקרים אלה לבצע ניתוחים שמרניים יותר מבחינת היקף וסוג הכריתה, ללא שינוי בתוצאות הטיפוליות. בגישה המקובלת כיום מנסים להתאים את היקף הניתוח הן בעריה והן במפשעות, לפי הממצא הפרטני המאובחן בכל מטופלת. במטרה לצמצם את התחלואה הקשורה בכריתת קישריות הלימפה במפשעות, הוכנסה לאחרונה שיטה של איתור "קישרית הזקיף" (Sentinel node) על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי או צבע. אם ב"קשרית הזקיף" לא נמצאת עדות מיקרוסקופית לגרורה, ניתן לוותר על כריתת-יתר הקישריות במפשעה.
בחלק מהמקרים, לאחר שהגידול אובחן בשלב מתקדם יותר של המחלה, מומלץ להשלים את הטיפול בהקרנה ובכימותרפיה.

רופאים בתחום

אורתופדיה

ד"ר מנחם זינגר

5.0

( 27 חוות דעת )

"ד"ר זינגר אדם נעים וקשוב עם השאלות הנכונות שהוא שאל, מיד עלה על הבעיה. הסביר ונתן טיפול מתאים. התרשמתי שהוא מאוד מקצועי. חשוב לציין שזו הפעם השניה שביקרתי אצלו בשביל שני דברים שונים וגם במקרה הקודם הוא היה מאוד קשוב מקצועי ונעים"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

כירורגיה

ד"ר חוזה בנדהן

4.9

( 1280 חוות דעת )

"רופא קשוב ועדין"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

נוירולוגיה

ד"ר רני ברנע

5.0

( 33 חוות דעת )

"מקום נעים , רופא מכבד מקצועי וסבלני. בהחלט אחזור להתייעץ במידת הצורך."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 30. לאחרונה עברתי טיפול בלייזר להסרת נגעי וירוס הפפילומה. הטיפול נעשה תחת קולונוסקופ. האם בבדיקה זו ניתן לגלות את כל המקומות שבהם נמצא הנגיף, או רק נגעים נראים? אם התוצאה בבדיקת PCR חיובית, האם המשמעות היא שהווירוס נעלם כליל?

תשובה: הטיפול בלייזר מסיר רק את הנגעים שיוצר הנגיף, ואינו מטפל בנגיף עצמו. גם באמצעות אנוסקופ (מכשיר לצפייה בפי הטבעת) או קולונוסקופ (מכשיר לצפייה במעי הגס) ניתן לראות רק נגעים שהנגיף יוצר, אך לא את הנגיף עצמו. אם בדיקת PCR (בדיקה גנטית למציאת חלקים מהגנום של הנגיף) חיובית, זה אומר שנדבקת בנגיף; אם הבדיקה שלילית - זה עדיין לא אומר שלא נדבקת, וגם לא שהנגיף נעלם כליל. מידע נוסף על בדיקת PCR תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=107
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה משמעות תוצאות בדיקת ה- PAP הבאות שקיבלתי? Endocervical cells present Atypical squamous cells of undetermined significance cannot exclude HSIL (ASC-H)

תשובה: מה משמעות תוצאות בדיקת ה- PAP הבאות שקיבלתי? Endocervical cells present Atypical squamous cells of undetermined significance cannot exclude HSIL (ASC-H) משמעות תוצאות בדיקת ה- PAP שלך היא כי ישנם תאים לא טיפוסיים בעלי משמעות לא ברורה, וכן שלא ניתן לשלול High grade cervical squamous intraepithelial lesion, או HSIL, המעיד על סבירות גבוהה כי תאים בצוואר הרחם יתפתחו לסרטן צוואר הרחם. אבל אין בבדיקות עדות ברורה לממאירות. למידע נוסף לגבי בדיקה זו ותוצאותיה ראי את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_083007_21.asp עלייך להמשיך את הבירור על ידי בדיקת קולפוסקופיה. אנא פני לגינקולוג המטפל בה. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד [09/01/2010]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 54. האם בדיקת הקולפוסקופיה יעילה לאבחון קרצינומה של תאי קשקש, אדנוקרצינומה, אדנוסקווימוס קרצינומה, קרצינומה של תאים קטנים, נוירואנדוקרן קרצינומה? אם לא, מהן הבדיקות היעילות לאבחונן? האם בבדיקת קולפוסקופיה (כאשר מכסים את צוואר הרחם בתמיסת יוד

תשובה: בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה שבה צופים בצוואר הרחם ובנרתיק באמצעות מכשיר שנקרא קולפוסקופ. בדיקה זו משמשת לאבחון שינויים קדם-סרטניים וסרטניים מוקדמים בצוואר הרחם. ההסתכלות הישירה מאפשרת זיהוי נגעים או רקמה בלתי תקינה, שלא ניתנת לזיהוי בבדיקה שגרתית. בנוסף, ניתן לקחת במהלך הבדיקה דגימות רקמה (ביופסיה) לבדיקה מעבדתית במטרה לקבל אבחנה מדויקת על ידי אפיון התאים. אם נלקחה ביופסיה, ניתן לאבחן כל אחת מהקרצינומות שציינת וכן תאי CIN 1,2,3. למידע נוסף על הבדיקה ועל תוצאותיה ראי את הדפים הבאים: http://en.wikipedia.org/wiki/Colposcopy
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אובחנה אצלי קונדילומה לפני חודשיים לאחר שהופיעו יבלות באזור איבר המין. רציתי לשאול אם אפשר להירפא מהקונדילומה, מכיוון שהבנתי שהנגיף HPV יכול להימצא בגוף ללא ידיעה, וגם לאחר הסרת היבלות עדיין יכול להיות שהנגיף נשאר בגוף. בת זוגי נבדקה אצל רופא הנשים

תשובה: צריך להבדיל בין ריפוי קליני לבין ריפוי נגיפי. ריפוי קליני, כלומר, הסרת הקונדילומה, הוא משימה שניתן להשיגה בכמה וכמה אופנים: מריחת משחה נוגדת נגיפים ומסירה יבלות, הסרה באמצעות קור או ניתוח, לייזר, משחה להגברת פעילות מערכת החיסון במקום ועוד. אמצעים אלה עשויים להביא לריפוי. עם זאת, הסרת היבלת אינה מבטיחה שהנגיף כבר אינו במקום. לגבי בת הזוג, לא ברור בדיוק איזו בדיקה היא עברה, אבל מן הסתם זו היתה בדיקה שבה הוכח כי אין לה יבלת. אין הדבר אומר שהיא לא נדבקה בנגיף. אולי בכלל אתה נדבקת ממנה. באופן רגיל, באנשים עם מערכת חיסון תקינה, הנגיף מסולק מהגוף בתוך שנה-שנתיים. מאד קשה, אם בכלל אפשרי, להימנע מהדבקה בין שני בני זוג, ולכן, יש פשוט לחזור לאורח חיים תקין. אם בת הזוג שלך צעירה מגיל 26 שנה, היא יכולה לשקול קבלת חיסון נגד פפילומה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
לפתיחה בעמוד חדש >