אבנים בכליות

kidney stone

המומחים של Infomed מסבירים:

אבנים בכליות מורכבות ממלחים ומינרלים, שמקורם בשתן, אשר מתגבשים ויוצרים אבנים קטנות. האבנים יכולות להיות קטנות כגודלו של גרגר חול או להיות גדולות כמידותיו של כדור גולף. האבנים יכולות להישאר בתוך הכליות, או שהן יכולות לנוע אל מחוץ לגופך באמצעות מערכת השתן שלך.

מערכת השתן שלך היא המערכת אשר אחראית על ייצור השתן בגופך ומובילה את השתן אל מחוצה לו. מערכת השתן שלך מורכבת מן הכליות, הצינוריות אשר מחברות את הכליות אל השופכן, שלפוחית השתן, והצינור אשר מוביל משלפוחית השתן אל מחוץ לגופך (השופכה).

סביר להניח כי כאשר אבן עוברת דרך השופכן לא תחוש בכל כאב. אולם ייתכן והתהליך יהיה מלווה בכאב רב ויגרום להופעתם של תסמינים נוספים.

אבנים בכליות תסמינים
במרבית המקרים, כל עוד האבנים נמצאות בכליות, הן אינן גורמות להופעתו של כאב כלשהו. אולם, הן יכולות לגרום להופעתו של כאב פתאומי וחמור, כאשר הן נעות החוצה מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן.

יש לגשת לטיפול רפואי מיידי במידה ואתה חושד כי יש לך אבנים בכליות. יש לשים לב להופעתו של כאב פתאומי וחמור באחד מצידי הגוף, בחלל הבטן, במפשעה, או במידה וצבע השתן שלך אדום או ורוד. יתר על כן ייתכן ותחוש בחילה ותסבול מהקאות.
סיבות וגורמי סיכון
אבנים בכליות נוצרות כתוצאה משינויים ברמות התקינות של הנוזלים, המלחים, המינרלים ודברים נוספים אשר מרכיבים את נוזל השתן.

הגורם המרכזי להיווצרותן של אבנים בכליות היא צריכה לא מספקת של נוזלים. יש להקפיד על שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן (בערך בין 8 ל- 10 כוסות מים ליום). ישנם בני אדם אשר להם נטייה לפתח אבנים בכליות וזאת בעקבות מצבים רפואיים או נטייה משפחתית.

אבנים בכליות יכולות להיות על בסיס תורשתי. במידה ובני אדם אחרים במשפחה הקרובה שלך נוטים לסבול מאבנים בכליות, סביר להניח כי תסבול מהן גם אתה.
אבחון ובדיקות
ייתכן ותבחין לראשונה כי אתה סובל מאבנים בכליות כאשר תבקר אצל הרופא המטפל בך או כאשר תיגש לחדר המיון בעקבות הופעתם של כאבים באחד מן הצדדים או בחלל הבטן שלך. הרופא המטפל בך ישאל אותך שאלות לגבי אופיו של הכאב ולגבי אורח החיים שלך. הרופא יבצע בדיקה גופנית מקיפה וייתכן שתתבקש לבצע בדיקות הדמיה שונות, כגון בדיקת רנטגן, על מנת לבחון את הכליות ואת מערכת דרכי השתן שלך.

ייתכן ותזדקק לעבור בדיקות נוספות במידה ומתגלה יותר מאשר אבן אחת אצלך או שבמשפחה שלך יש עבר רפואי של אבנים בכליות. על מנת לאתר את הגורם להיווצרותן של האבנים בכליות שלך, ייתכן והרופא המטפל יבקש לבצע בדיקת דם, כמו כן הוא יבקש ממך לבצע איסוף שתן של 24 שעות. בדיקות אלה יסייעו לרופא המטפל בך לקבוע האם יש לך נטייה לפתח אבנים הכליות גם בעתיד.

אבנים בכליות אינן גורמות להופעתו של כאב בדרך כלל. במידה וזהו המצב אצלך, ייתכן ותגלה שאתה סובל מאבנים בכליות במהלך בדיקות שאתה מבצע על מנת לטפל בבעיה רפואית אחרת ממנה אתה סובל.
טיפולים ותרופות
במרבית המקרים של אבנים בכליות, ייתכן והרופא המטפל בך יבקש ממך לטפל בך בסביבה הביתית שלך. תוכל ליטול תרופות לשיכוך כאבים. יהיה עליך להקפיד לשתות כמויות מספיקות של מים ונוזלים אחרים על מנת שלא תלקה בהתייבשות. ייתכן והרופא המטפל בך ירשום לך תרופות אשר יסייעו לאבנים שלך לצאת החוצה.

במידה והאבן גדולה מדי על מנת לצאת בעצמה, או במידה והיא נתקעת בדרכי השתן, ייתכן ותזדקק לטיפול נוסף. כאחד עד שני מקרים מתוך עשרה של אבנים בכליות אינם ניתנים לטיפול באמצעים ביתיים פשוטים.
הטיפול הרפואי הנפוץ ביותר הוא על בסיס גלי קול(extracorporeal shock wave lithotripsy ESWL). טיפול זה גורם לריסוקן של אבנים בכליות לפירורים קטנים באמצעות גלים על קוליים או גלי הלם. הפירורים הם קטנים דיים על מנת לעבור במערכת השתן ולצאת את גופך באמצעות נוזל השתן.

במקרים אחרים, רופא אורולוג יצטרך להוציא את האבן על ידי ביצוע הליך ניתוחי, או על ידי החדרת תומכן (סטנט) את תוך השופכן על מנת לשמור על המעבר פתוח בכדי לאפשר לאבנים לעבור דרך השופכן.
מניעה
במידה ואתה סובל מיותר מאשר אבן אחת בכליות שלך, ובמיוחד אם ידוע כי יש לך נטייה משפחתית לפתח אבנים בכליות, סביר להניח כי תסבול מן התופעה שוב ושוב.
אולם תוכל לנקוט אמצעים על מנת למנוע את הישנותן של אבנים בכליות שלך, וזאת על ידי:
הקפדה על שתייה מספקת של נוזלים. השתדל לשתות כמויות מספיקות של מים, כ- 8 עד 10 כוסות של מים ליום, על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. השתדל להעלות אט אט את כמויות השתייה שלך, אולי על ידי הוספת כוס מים אחת בכל יום עד אשר תגיע ליעד של 8 עד 10 כוסות מים על בסיס יום יומי.
שנה את משטר התזונה שלך. דבר זה יכול לסייע, אולם הדבר תלוי בגורם להופעתן של אבנים בכליות.
טיפולים אלטרנטיביים
במידה ואתה סובל מכאבים חזקים מאוד, הדבר מצביע על כך שאחת האבנים חוסמת את דרכי השתן שלך, ייתכן גם שאתה סובל מזיהום שהתפתח בדרכי השתן.
בכל אחד משני המקרים הללו הרופא המטפל בך יציע לך לקבל טיפול רפואי. האפשרויות לטיפול אשר עומדות בפניך הן:
טיפול על בסיס גלי קול (extracorporeal shock wave lithotripsy ESWL)

אורטרוסקופיה (Ureteroscopy)
גודל האבן, מיקומה בדרכי השתן, מצב הבריאות הכללי שלך, ומגוון של גורמים נוספים, נלקחים בחשבון על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב והיעיל ביותר במקרה האישי שלך, האם כדאי לנקוט בהליך של ריסוק אבנים בכליות או האם להוציאן על ידי ניתוח.

רופאים בתחום

גסטרואנטרולוגיה

ד"ר שי מטלון

4.9

( 149 חוות דעת )

"הטיפול היה ועדיין יסודי מקצועי ומהיר גם ד״ר מטלון וגם שרון שרתו אותי בנועם בסבלנות וברגישות תודה להם"

קראו עליי עוד

נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד

ד"ר הדס מאירסון

5.0

( 20 חוות דעת )

"הגעתי עם הבן שלי בן 6, בכיתה א' לייעוץ בנושא קשב וריכוז. ד"ר מאירסון קיבלה אותנו בחיוך ובנועם. האינטרקציה עם הילד היתה מעולה . ד"ר מאירסון הקדישה לנו זמן רב, הסבירה בצורה ברורה את מסקנותיה וענתה על כל השאלות בסבלנות ובמקצועיות רבה."

קראו עליי עוד

אורתופדיה

פרופ' רונן דבי

5.0

( 39 חוות דעת )

"תודה והערכה רבה על הּטיפול המקצועי והמסור ועל ההתייחסות לכל שאלה ונושא שעולה 🙏❤️"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: יש לי כליות פוליציסטיות (מחלה משפחתית). אני חמישה חודשים אחרי לידה חמישית. בבדיקות מעבדה התקבלו התוצאות: קראטינין 1.2, נתרן 134, חלבון בשתן 70, לויקוציטים בשתן 100. האם זה מעיד על התחלת אי ספיקת כליות? מאז הלידה אני חשה תשושה כל הזמן - אולי בגלל חמשת
תשובה: עבור כליות פוליציסטיות, צורת הירושה יכולה להיעשות בשתי דרכים - דומיננטית ורצסיבית. אלה שירשו גן דומיננטי אחד אינם לוקים בתסמינים עד לבגרות, ואלה שירשו שני גנים רצסיביים לוקים בתסמינים גם בשלבי הילדות, לכן אני מניחה כי אצלך המחלה היא דומיננטית. התסמינים שונים אצל ילדים ואצל מבוגרים. במבוגרים, התסמינים מתבטאים באי-נוחות, כאבי גב, דם בשתן, זיהום, כאבים עקב האבנים שנוצרו בכליות, תשישות, בחילות, ייצור לא מספק של שתן ועוד תולדות של כישלון כליות. כמחצית מהלוקים במום לוקים בלחץ דם גבוה בעת האבחנה. הקראטינין הוא הגורם העיקרי המשקף את תפקוד הכליות, והרמה שאת מציינת, גבולית. תאים לבנים בשתן יכולים לשקף דלקת, שגם היא, כאמור, עלולה להוות סמן למחלה. לא ברור לי מהו הערך של 70 שאת מציינת עבור החלבון. המדידה היותר מדויקת עבור קראטינין וחלבון היא איסוף שתן במשך יממה. עקרונית, תוצאה תקינה בבדיקת שתן כללית (בדיקת שתן אקראית) היא שתן צלול, ללא מרכיבים תאיים, ללא חלבון וללא סוכר, ללא ניטראטים, חומציות בין 4.5 ל-8.0, משקל סגולי - 1.005 עד 1.03. עם זאת, כמות של עד 150 מ"ג חלבון ליממת איסוף נחשבת לתקינה, כך שאם ה-70 שציינת נלקח מתוך איסוף שתן, ערך זה תקין. יכול להיות כי תשישותך היא תולדה של טיפול בחמישה ילדים. עם זאת, נראה לי חיוני, במקרה שלך, לשלול את האפשרות הכלייתית. באופן מעשי, נראה לי שכדאי לך לשלוח שתן לתרבית על מנת לשלול זיהום בדרכי השתן; לחזור על בדיקות דם לאוראה וקראטינין; לאסוף שתן במשך יממה לפינוי קראטינין ולחלבון; ואחרון חביב - לערוך מעקב אחר לחץ הדם. נראה לי כי אלה יתנו כיוון ראשוני בעניין זה. אגב, הנתרן בדם הוא תקין גבולית, והוא גם פחות רלוונטי לעניין. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מידע על תרופה להמסת אבן בכליה אודה על מידע על תרופה להמסת אבן בכליה בגודל של כ- 1 סמ (אבן סידן)
תשובה: הלוואי והיו לנו תרופות העשויות להמיס אבנים בכליה בצורה יעילה. יש אכן כמה תרופות העשויות במצבים מסוימים לסייע במניעת היווצרות אבני כליה, ובמיוחד כאשר מדובר באבני כליה מחומצת שתן (uric acid), אולם לגבי אבני סידן קצרה ידינו מלהושיע חוץ מאשר בכמה מחלות ספציפיות. יחד עם זאת, שתייה מרובה עשויה למנוע חלק מהאבנים. בכל מקרה, אבן שכבר נוצרה, או שתצא לבד או שיש להוציאה, בדרך כלל בריסוק. מומלץ לפנות לאורולוג על מנת שיבחן את מצבך וימליץ על הטיפול המתאים לך ביותר. [12/03/2001]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה מגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה?
תשובה:
ישנם מספר גורמים אשר יכולים להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה. חלק מן הגרומים ניתנים לשליטה על ידך, וחלקם אינם נמצאים בשליטתך.
גורמי סיכון שיש ביכולתך לשלוט עליהם:
* כמות הנוזלים אותם אתה שותה
הגורם המרכזי להיווצרותן של אבני כליה הוא שתייה בלתי מספקת של נוזלים. נסה לשתות כמות מספקת של נוזלים על מנת לשמור על צלילותו של נוזל השתן שלך (כ- 8 עד 10 כוסות מים ביום). שתייה של מיץ אשכוליות יכולה להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה.
* משטר התזונה שלך. במידה ואתה חושב כי הבעיה יכולה להיות נעוצה במשטר התזונה שלך, קבע פגישה עם רופא שהוא ועץ תזונתי, על מנת לבחון את אפשרויות התזונה שלך. הויטמינים C ו- D יכולים להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה במידה ואתה נוטל מינון שהוא גבוה מן המותר. יש לקרוא בעיון רב את דף ההוראות של תחליפי התזונה ולא ליטול מינון שהוא גבוה מן המינון היומי המומלץ. משטר תזונה העשיר בחלבונים, נתרן, ומזונות אשר עשירים באוקסלט (מלח של חומצה אוקסאלית), כגון ירקות בגוון ירוק כהה, מעלים את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה.
* משקל, ושוב משקל. עלייה במשקל הגוף יכולה להביא הן לידי התפתחות עמידות לאינסולין והן להופעת סידן עודף בנוזל השתן, אשר יכול להביא לידי העלאת רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה. אחד מן המחקרים מצביע על כך כי עלייה במשקל הגוף בגיל צעיר יחסית, בנוסף למדד מסת גוף (BMI) גבוה, והיקף מותניים גדול מעלה את רמת הסיכון ללקות באבני כליה.
* רמת הפעילות הגופנית. בני אדם אשר אינם פעילים גופנית ייתכן ויטו לסבול יותר מהופעתן של אבנים בכליות.
* נטילת תרופות.
גורמי סיכון שאין ביכולתך לשלוט עליהם:
גורמי הסיכון להיווצרותן של אבני כליה חדשות או לחזרתן של אבני כליה שהיו קיימות בעבר, שאין ביכולתך לשלוט עליהם כוללים בין השאר:
* גיל ומגדר
גברים בטווח הגילאים שבין 30 ל- 50 נמצאים ברמת סיכון גובהה יותר ללקות באבני כליה. נשים אשר נמצאות לפני גיל המעבר אשר נוטות לרמות אסטרוגן גבוהות, נמצאות ברמת סיכון מוגברת ללקות באבני כליה. נשים אשר עברו ניתוח להסרת השחלות נמצאות גם הן ברמת סיכון מוגברת ללקות באבנים בכליה.
* נטייה משפחתית ללקות באבנים בכליה.
* היסטוריה רפואית אישית של הופעתן של דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן.
* מצבים רפואיים או מחלות אחרות, כגון מחלות דלקתיות של המעי, פעילות יתר של יותרת בלוטת התריס, סיסטיק פיברוסיס, שיגדון ופודגרה או נטייה ליתר לחץ דם.
* עמידות לאינסולין, אשר יכולה לבוא כתוצאה מתחלואה במחלת הסוכרת או השמנת יתר.
* שהייה במיטה למשך פרקי זמן ארוכים.
* בעיות של שלפוחית השתן כתוצאה מפגיעה בחוט עמוד השדרה.
* נטילת תרופות אשר משמשות על מנת לשלוט על מצבים רפואיים או ממגוון מחלות אחרות. תרופות כגון: נוגדי חומצה או אספירין.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 32. האם יש בדיקה לאוקסלאטים בדרכי השתן? מה משמעות בדיקה זו? יש לי בעיה כרונית שאין לה אבחנה מדויקת, ואחת הסברות היא שמדובר בווסטיבוליטיס.
תשובה: בהחלט ישנה בדיקה לאיתור אוקסלאט בשתן. בבדיקה זו מודדים את ההפרשה של אוקסלאט בכליות. ריכוז גבוה של החומר עשוי לגרום להיווצרות אבנים בכליות או בדרכי השתן, דבר שעשוי להתבטא בכאב, בדימום או בהפרעה בתפקודי הכליה. הבדיקה לנוכחות אוקסלאט בשתן נעשית לרוב לאחר איסוף שתן של 24 שעות, על מנת להעריך את כמות החומר המופרשת ביממה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >