אינסולין גלרג'ין (לנטוס, טוג'או)

תזונה

דילוג על ארוחה או אכילה יותר מהרגיל עשויים לשנות את רמות הסוכר בדם, ולכן נדרש ניטור תכוף יותר, ושינוי הטיפול בהתאם.

אלכוהול

נהיגה

הריון

יש להתייעץ עם הרופא טרם השימוש. מינון האינסולין יכול להשתנות.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• בעיות בכבד או בכליה.
• מחלה או פציעה משמעותית.
• נסיעה עתידית (מעבר בין אזורי זמן, אספקת התרופה ואחסון).
• סימני אי ספיקת לב (קוצר נשימה, עלייה מהירה במשקל).

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות לוואי שכיחות:

רמת סוכר נמוכה בדם, היפוגליקמיה. תסמינים של סוכר נמוך בדם יכולים להיות: כאב ראש, ישנוניות, חולשה, רגזנות, רעב, קצב לב מהיר, בלבול, רעד ותחושת עצבנות, סחרחורת והזעה. יש לקבל הנחיות מהרופא כיצד לפעול במצב היפוגליקמיה, ולשאת באופן קבוע מזון עתיר סוכר.

סימני היפוגליקמיה עשויים להשתנות, להיות חלשים יותר, או לא להופיע בהתאם למצב הגופני, הרפואי, לגיל, ולתרופות אחרות שבשימוש. 

תגובות במקום ההזרקה: שינויים בעור (התעבות או התכווצות), שטף  דם, דימום, כאב, אדמומיות, נפיחות או גרד - תופעות אלה חולפות לרוב לאחר מספר ימים עד שבועות, קורות, לעיתים, בשל הזרקה, לעיתים קרובות, באותו המקום. כמו כן, עלולים להופיע גושים מתחת לעור הנגרמים כתוצאה מהצטברות חלבון הנקרא עמילואיד. ייתכן שהאינסולין לא יעבוד טוב בהזרקה באזור גושי (תדירות תופעות לואי זו אינה ידועה).

תופעות לוואי שאינן שכיחות: הפרעות בראייה, טשטוש ראייה, כאבי שרירים, הפרעות בחוש הטעם, בצקות. שינויים והפרעות בראייה יכולים להעיד על חוסר איזון רמות הסוכר בדם, ויש לפנות לרופא.

תופעות לוואי אצל ילדים ומתבגרים, בגיל 18 שנים או פחות, דומות לאלו שנצפו אצל מבוגרים. תגובות וכאב באזור ההזרקה, וכן תגובות עוריות (פריחה)- מדווחות באופן יחסי בתדירות גבוהה יותר אצל ילדים ומתבגרים מאשר במבוגרים.

במקרה של תופעות לוואי הבאות יש להפסיק נטילת התרופה: 

תגובה אלרגית חמורה. סימנים אפשריים: תגובות מקומיות המתפשטות לאזורים אחרים בגוף, תחושה רעה והזעה פתאומית, קשיי נשימה, קצב לב מהיר, סחרחורת.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רוקח/רופא באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה. בשל השפעת תרופות אחרות על רמת הסוכר בדם, ייתכן ויידרש שינוי במינון תרופה זו. 

רמת הסוכר בדם עשויה לצנוח בנטילת: תרופות אחרות לטיפול בסוכרת, מעכבי ACE- לטיפול במחלות לב מסויימות/יתר לחץ דם, דיזופיראמיד - לטיפול במחלות לב מסויימות, פלואוקסטין- לטיפול בדיכאון, פיברטים- להפחתת רמות גבוהות של שומני דם, מעכבי MAO- לטיפול בדיכאון, פנטוקספילין, פרופוקסיפן, סליצילטים (כמו אספירין)- לשיכוך כאבים והורדת חום, אנטיביוטיקה מסוג סולפונאמיד.

רמת הסוכר בדם עשויה לעלות בנטילת: דאנאזול – תרופה המשפיעה על הביוץ, דיאזוקסיד- ללחץ דם גבוה, גלוקגון- הורמון הלבלב המשמש בהיפוגליקמיה חמורה, איזוניאזיד- לטיפול בשחפת, נגזרות פנותיאזינים- לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, אמצעי מניעה הניתנים דרך הפה- גלולות  למניעת הריון, הורמונים של בלוטת התריס, הורמון גדילה - לרמות נמוכות של הורמון גדילה, קורטיקוסטרואידים כגון קורטיזון – לדלקת, תרופות סימפטומימטיות כגון  אפינפרין (אדרנלין), סאלבוטאמול או טרבוטאלין לאסתמה, תיאזידים ליתר לחץ דם ולאגירת נוזלים, אנטי פסיכוטיות מהדור החדש (אולאנזפין, קלוזפין), מעכבי פרוטאזות- לטיפול ב- HIV.

רמת סוכר בדם עשויה לעלות או לרדת בנטילת: חוסמי בתא, קלונידין, מלחי ליתיום, פנטמידין.

סימני אזהרה של היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות בדם), המחייבים פנייה לרופא: צמא, עלייה בצורך למתן שתן, עייפות, עור יבש, אדמומיות בפנים, אובדן תיאבון, לחץ דם נמוך, פעימות לב מהירות, הימצאות גלוקוז וגופי קטון בשתן. כאב בטן, נשימה מהירה ועמוקה, ישנוניות או אפילו אובדן ההכרה עשויים להיות סימנים של מצב חמור (קטואצידוזיס) הנובע ממחסור באינסולין.

פיוגליטזון - טבליות לטיפול בסוכרת מסוג 2. אצל חלק המטופלים הסובלים מסוכרת ממושכת, ממחלת לב או שעברו בעבר שבץ, וטופלו בפיוגליטזון ובאינסולין, התפתחה אי ספיקת לב. יש לדווח לרופא מיד אם יש סימנים של אי ספיקת לב, כגון קוצר נשימה חריג או עלייה מהירה במשקל, או נפיחות מקומית (בצקת). 

השפעת שימוש ממושך

נדרשות בדיקות דם ושתן.