קלוטיאפין

תזונה

אין הגבלות.

אלכוהול

יש להימנע משתיית אלכוהול בתקופת הטיפול.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לנמנום ולהפחתת כושר התגובה.

הריון

טרם נטילת התרופה, יש להיוועץ ברופא.
תסמינים אפשריים ביילודים הנולדים לאימהות אשר נטלו קלוטיאפין במהלך השליש האחרון בהריון כוללים: רעד, נוקשות ו/או חולשת שרירים, נמנום, עצבנות, בעיות נשימה וקשיי אכילה- יש לפנות לרופא.

הנקה

אין להשתמש במהלך הנקה. מטבוליטים של התרופה מופרשים בחלב אם.

תינוקות וילדים

אין לתת תרופה זו לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 16. מומלץ להיוועץ ברופא.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. נדרש מעקב אחר לחץ הדם בתקופת הטיפול.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת לב (מחלת בלוטת ערמונית)
• הפרעת מעיים, כליות או כבד
• פרקינסון
• לחץ דם נמוך
• עבור קשישים- דמנציה
• הפרעות תנועה
• סוכרת או גורמי סיכון לסוכרת
• עבר של קרישי דם, גם במשפחה
• גורמי סיכון לאירוע מוחי
• עבר של היפרפרולקטינמיה- עודף פרולקטין בדם

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

אין נתונים

נמנום ותופעות אנטיכולינרגיות (טשטוש הראייה, יובש בפה וקשיים בהשתנה) הן תופעות הלוואי השכיחות.
ככלל, רוב החולים ממודדים היטב עם התרופה. תופעות הלוואי השכיחות יותר הינן נמנום ותופעות אנטיכולינרגיות (טשטוש הראייה, יובש בפה וקשיים במתן שתן). תופעות לוואי נוספות שעלולות להופיע בעקבות נטילת התרופה הינן: תת לחץ דם בעמידה, סחרחורת, קצב לב מהיר, שינויים בהולכה. דיסטוניה פרקינסון מדומה, הפרעת תנועה המתבטאת בתנועות לא-תקינות ולא-רצוניות, בעיקר של הפנים, הלשון, הפה והצוואר. פרכוסים, neuroleptic malignant syndrome. רגישות לאור, צביעה של העור, דלקת עור, תת או יתר סוכר בדם, ירידה במספר תאי דם לבנים, עליה במספר האאוזינופילים, אנמיה המוליטית, אנמיה אפלסטית, מיעוט טסיות המלווה בפריחה, טשטוש ראיה, שינויים בקרנית וצביעת רשתית.

תופעות לוואי אפשריות בשכיחות שאינה ידועה: שינויים ברמות של שורות תאי דם מסוימות,  אשר יכולה להוביל לזיהומים חמורים, להוביל לשטפי דם, או לדימומים. עלייה במשקל, שינוי ברמת הסוכר בדם, התפתחות סוכרת או החמרת סוכרת, שינוי ברמות השומנים והכולסטרול בדם, טשטוש וישנוניות, עילפון, תשישות, דלקת הלבלב,  דלקת בקיבה ובמעיים, אצירת שתן, הזעה, עודף פרולקטין בדם, רעד, נוקשות שרירים, התכווצויות בלתי רצוניות של שריר אחד או מספר שרירים, עלייה בלתי תקינה במהירות ובטווח התנועות, בעיות ראייה, בצקת, חום, תגובות אלרגיות עוריות, מוות פתאומי מדום לב, שינויים באא"ג- בדיקה נוירולוגית לרישום הפעילות החשמלית של המוח, שיתוק המעי, פריחה.

במהלך הטיפול יש ליידע את הרופא מייד במקרים של: קרישי דם בוורידים, במיוחד ברגליים, נוקשות שרירים בשילוב עם פגיעה במצב ההכרה וחום, דמנציה ושינוי פתאומי במצב הנפשי, או הופעה פתאומית של חולשה או חוסר תחושה בפנים, בידיים או ברגליים, במיוחד בצד אחד, או קשיי דיבור, גם למשך פרק זמן קצר. דיסקינזיה מאוחרת- תנועות עוויתיות או רעידות בפנים, בלשון או באזורים אחרים בגוף שאינן נשלטות. תנועות קצביות בלתי רצוניות בלשון, בפה ובפנים. חום או סימן אחר לזיהום, עצירות ממושכת, המלווה בנפיחות ובכאב בטן, ישנוניות מופרזת.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח בנטילת תרופות אחרות כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. תרופות רבות משפיעות או מושפעות על ידי הטיפול בתרופה זו. בייחוד עבור נטילת תרופות לטיפול בלחץ דם מוגבר, בבעיות בקצב הלב, בדיכאון, באלרגיות, בפרקינסון, בבעיות שינה או במלריה, תרופות הרגעה, ליתיום, תרופות נוירולפטיות.
תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: עלולות להגביר את ההשפעות המדכאות של קלוטיאפין.
נוגדי פרכוסים: בנטילת תרופה זו תיתכן ירידה ברמת הקלוטיאפין בדם.
נוגדי פרקינסון: תיתכן ירידה בהשפעתם של נוגדי הפרקינסון בנטילת התרופות יחד.
נוגדי דיכאון טריציקליים, נוגדי פרקינסון: בשילוב התרופות תיתכן החמרה של תופעות הלוואי של קלוטיאפין.
אנטיהיסטמינים, תרופות נוגדות מלריה, נוגדי הפרעות בקצב הלב כמו כינידין: תיתכן הגברת הסכנה להפרעות קצב.
פרופרנולול: כל אחת מהתרופות מעכבת את פירוקה של השנייה.
סימטידין: סימטידין עלול לגרום לירידה ביעילות הטיפול בקלוטיאפין.
ציסאפריד: ציסאפריד עלול להגביר תופעות לוואי של תרופות מקבוצת פנותיאזינים על הלב.
טראמאדול : מומלץ שלא לקחת אותה עם תרופות מקבוצת פנותיאזינים.
חומצה טראנקסמית (הקסאקפרון): עלולה לגרום לכיווץ כלי דם במוח ולירידה בזרימת הדם בנטילת התרופות יחד.

השפעת שימוש ממושך

מעקב אחר לחץ הדם בחולים קשישים.
כאשר קיים עבר של רמות נמוכות של תאי דם לבנים או לויקופניה/נויטרופניה שנגרמה מנטילת תרופות- יתבצע מעקב רפואי אחר ספירת הדם המלאה בתדירות גבוהה בחודשים הראשונים של הטיפל.
במצב נויטרופניה- יתבצע מעקב רפואי צמוד אחר חום או תסמינים אחרים של זיהום.
שימוש בתרופה במשך למעלה מכמה חודשים עלול לגרום לתנועות לא רצוניות של הפה והלשון - טרדיב דיסקינזיה (tardive dyskinesia).