שמות מסחריים
רילרט Relert
אלטריפטאן אינובמד ELETRIPTAN INOVAMED
אלטריפטן – תרימה ELETRIPTAN – TRIMA
אלטריפטאן היא תרופה המיועדת לטיפול בהתקפי מיגרנה חריפים עם או ללא תחושת aura. היא אינה מיועדת למניעה של התקפי מיגרנה.
כמו תרופות אחרות מהדור החדש לטיפול במיגרנה (סומאטריפטאן, זולמיטריפטאן, ריזאטריפטאן ונאראטריפטאן) אלטריפטאן פועלת באופן סלקטיבי על קבוצה מסוימת של קולטנים לסרוטונין מסוג 5HT-1. פעולה זו גורמת לכיווץ כלי הדם בעורקים שבמעטפת המוח ומובילה להקלה במיגרנה.
היעילות ותופעות הלוואי של אלטריפטאן תלויות במנה הניתנת, ככל שהמינון גבוה יותר היעילות מוגברת אך גם הסיכון לתופעות לוואי גדל. עקב כך המינון היומי המקסימלי הוא 80 מ"ג.
בשימוש תדיר בתרופות למיגרנה, לאורך מספר ימים או שבועות, ייתכנו כאבי ראש יומיים מתמשכים. יש לפנות לרופא במקרה כזה, שכן ייתכן ויהיה צורך בהפסקת הטיפול בתרופה לפרק זמן מסוים.
אין להשתמש בתרופה במקרים של: רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל, או למרכיבי התרופה הנוספים, במקרה של מחלה חמורה של הכבד או הכליה, במקרה של יתר לחץ דם בינוני עד חמור או מיתר לחץ דם קל שאינו מטופל, עבר של בעיות בלב (כמו התקף לב, תעוקת חזה, אי ספיקת לב או קצב לב לא תקין משמעותית, היצרות זמנית ופתאומית של אחד העורקים הכליליים), הפרעה בזרימת הדם, עבר של שבץ מוחי, נטילת ארגוט אמין או תרופות דומות לארגוטאמין, כולל מתיסרגיד, במהלך 24 שעות לפני או אחרי נטילת אלטריפטאן, במקרה של נטילת תרופות אחרות ששמן מסתיים ב "טריפטאן" (כמו סומאטריפטאן, ריזאטריפטאן, נאראטריפטאן, זולמיטריפטאן, אלמוטריפטאן ופרובאטריפטאן(.

צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: כבר מספר שנים אני נוטלת רילרט לשיכוך כאבי מיגרנה. לפני כחודש וחצי התחלתי ליטול ציפרלקס, ומאז אני חשה חולשה, צמרמורת, בחילה וכאבי ראש עזים במיוחד באזור העורף. האם השילוב בין שתי התרופות הוא הגורם לתופעות אלה? האם כעבור תקופה אתרגל לתרופה והתופעות תיעל
שאלה: לבני בן ה-7 החלו לצמוח בפתאומיות מעין יבלות על הגוף. רופא הילדים טען שזהו וירוס שהוא גם מחלת ילדים, שזה נעלם אחרי שנתיים, ושזה מדבק. כעת נדבק בני הקטן יותר, בן 5 וחצי, ועל פניו גדלות הרבה יבלות כאלו. האם תוכלו להפנות אותי למידע על יבלות אלו ולהסביר כיצד ניתן להעלימן?
שאלה: אני בת 20. עברתי ניתוח להוצאת גידול שפיר מסוג Aneurysmal Bone Cyst מחוליה L4. הייתי מאוד מעוניינת לדעת על הגידול ועל המאפיינים שלו. ציסטה אנויריזמטית של העצם (Aneurysmal Bone Cyst) מוגדרת כגוש שפיר בעל חלל המכיל כלי דם רבים בצורת רקמה ספוגית. זהו גידול לא שכיח (כ-2.5% מכלל גידולי העצם) והוא מופיע בעיקר בגיל ההתבגרות, מתחת לגיל 20, בעיקר בעצמות ארוכות ובחוליות הגב, אולם הוא יכול להופיע בכל אחת מעצמות הגוף, הן בגברים והן בנשים באותה המידה. הגידול מתגלה בדרך כלל עקב כאב ממוקם או נפיחות, והאבחנה נעשית בצילום רנטגן. לעיתים יכול הגידול לעבור מפרק, בעיקר בחוליות, ולערב מספר עצמות סמוכות. בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת ( בדיקת CT) ותהודה מגנטית ( בדיקת MRI) יכולות להשלים את הבירור. הטיפול המקובל הוא ניתוחי - כריתה מלאה של הגוש - אולם לעיתים זה לא אפשרי, ואז בוחרים באפשרות פחות רדיקלית. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
CT, סי טי
-
בדיקת MRI
תרופות קשורות
-
פירידוסטיגמין
-
קלדריבין
-
ביפרידן
-
אופטומומאב (קיסימפטה)
-
ארגוטאמין





