פלובוקסאמין (Fluvoxamine)
מידע נוסף
שמות מסחריים
פלובוקסאמין הינה תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין במוח. כמו כן, תרופה זו נמצאה יעילה בטיפול בחולים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית.
פלובוקסאמין נכנסה לשימוש רק בשנים האחרונות, ובנוסף להתוויות הרשומות נעשה בה כיום ניסיון לטיפול גם בחולים הסובלים מהפרעה מוחית הקשורה להתמכרות לאלכוהול, בהפרעות אכילה (כולל אכילה כפייתית), ובכאבי ראש כרוניים הנובעים ממתח. לתרופה זו יש פחות השפעות אנטיכולינרגיות מלתרופות טריציקליות.
לא מומלץ להשתמש בתרופה זו במצבי עצב ועצבנות רגילים וחולפים. חולשה, בחילה, והפרעה בשינה הינן תופעות הלוואי השכיחות ביותר אשר עשויות להופיע בעת נטילת התרופה.
לפלובוקסאמין לוקח מעט זמן עד שהיא מתחילה להשפיע. חלק מהמטופלים לא חשים שיפור במצבם במהלך 3-2 השבועות הראשונים לטיפול. אם בחלוף מספר שבועות, אין תחושת שיפור, יש להתייעץ עם הרופא, שעשוי להגדיל את המנה, באופן הדרגתי.
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 25 שנים. עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כמו החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. אם חלים שינויים כדוגמת אלה, יש לפנות מיד לרופא.
אופן נטילת התרופה
טבליות.תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום. רצוי לתת את המנה הגדולה יותר לפני השינה.טווח המינון
ייקבע על פי הנחיות הרופא בלבד.
הגדלת המינון תיעשה באופן הדרגתי. מינון מקובל:
מבוגרים- מנת התחלה: 50 מ"ג או 100 מ"ג במנה אחת לפני השינה; מנת אחזקה: 100-300 מ"ג ביום.
מעל 150 מ"ג פלובוקסאמין ביממה- אין ליטול בבת אחת.
ילדים ומתבגרים מעל גיל 8- מנת התחלה: 25 מ"ג לפני השינה. מינון מקסימלי ליממה הוא 200 מ"ג.
מעל 50 מ"ג פלובוקסאמין ביממה- אין ליטול בבת אחת.
תחילת ההשפעה
תוך 4-8 שעות. ייתכן שיחלפו 3-6 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.משך ההשפעה
10-12 שעות.תזונה
יש ליטול עם או מיד לאחר הארוחה. מומלץ לצמצם צריכת קפאין בעת הטיפול בפלובוקסאמין. תסמינים אפשריים כמו רעד בידיים, בחילות, קצב לב מוגבר, חוסר מנוחה, נדודי שינה עשויים להיעלם עם צמצום צריכת הקפאין.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדיםמנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 6 שעות, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
תסמיני גמילה אפשריים בהפסקת תרופה מהירה מדי: אי שקט, חרדה, בלבול, נדודי שינה, דפיקות לב מהירות, כאב ראש, הזעה, רעידות.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של עילפון, דפיקות לב או פירכוסים.הריון
הניסיון בשימוש בהריון מוגבל. אין להשתמש במהלך הריון, אלא אם הרופא הנחה אחרת והחליט שהטיפול הכרחי. אשה וגבר הנוטלים תרופה זו, ומתכננים הריון צריכים לקבל ייעוץ רפואי לגבי תרופה חלופית.
הנקה
לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק. יש להתייעץ בהחלטה זו עם הרופא.תינוקות וילדים
השימוש בתרופה אינו מיועד לילדים ולמתבגרים מתחת לגיל 18 לטיפול בדיכאון. התרופה תירשם לילדים או למתבגרים לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) בלבד.קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לישנוניות.אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. אלכוהול בשילוב עם פלובוקסמין גורם לישנוניות ולחוסר יציבות.ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.תופעות לוואי
כאבי ראש, בחילה והפרעה בשינה הן תופעות הלוואי השכיחות ביותר. בדרך-כלל תופעות אלה קלות וחולפות עם הזמן.
תופעות שכיחות נוספות: אי שקט, חרדה, עצירות, שלשול, סחרחורת, יובש בפה, קצב לב מהיר, הרגשת נמנום, תחושת חולי כללית, קלקול קיבה, עצבנות, כאב בטן, הזעה, רעד, חולשת שרירים, הקאות.
טעם לא רגיל בפה, ירידה בתיאבון, עליה במשקל, ראיה מטושטשת, קוצר נשימה, ירידה בחשק המיני, אין אונות, שפיכה מאוחרת, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה, במקרים מסוימים תסמיני תפקוד מיני לקוי המשיכו לאחר הפסקת הטיפול, החמרת דיכאון, שינויים בהתנהגות, מחשבות אבדניות.
לעיתים, במהלך שבועות הטיפול הראשונים, עלולות להתרחש, או להתגבר תחושות של חוסר מנוחה, עד שההשפעה האנטי דיכאונית מתחילה לפעול. הגדלת המינון עלולה לגרום להחמרה בתופעות אלו, ויש לעדכן רופא. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
הערה כללית: פלובוקסאמין עלולה להגיב עם תרופות רבות אחרות. לפיכך, יש להיוועץ ברופא לפני נטילת תרופה אחרת, עם או בלי מירשם.
חוסמי מונואמין אוקסידאז (MAOI): השילוב של פלובוקסאמין עם תרופות אחרות עלול לגרום לבלבול, חום גבוה, פרכוסים ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. לכן יש להימנע משילוב זה, ולחכות לפחות שבועיים בין נטילת התרופות.
טיזנידין: משמשת בדרך כלל להרפיית שרירים- אין ליטול פלובוקסאמין בנטילת תרופה זו.
אנטיהיסטאמינים, טרפנאדין ואסטמיזול: אין לתת פלובוקסאמין יחד עם תרופות אלה בגלל הסיכון להפרעה מסוכנת בקצב הלב.
ציסאפריד: אין לתת תרופה זו עם פלובוקסאמין שכן, יש סכנה בעליית לחץ הדם ושינויים בקצב הלב.
בנזודיאזפינים: בשילוב התרופות ישנה עלייה ברמה של תרופות אלה בדם, שגורמת לירידה בתפקוד ולהפרעות בזיכרון.
תאופילין, וארפארין, קלופידגרל-וכל תרופה אחרת נגד קרישת דם, קארבאמאזפין, קלוזאפין: תיתכן עלייה/ירידה ברמות תרופות אלה בדם ושינוי בהשפעתן.
ליתיום: בנטילת התרופות יחד תופיעה עלייה בהשפעה של פלובוקסאמין והגברת הסיכון לפרכוסים.
מתאדון: עלייה ברמות מתאדון בדם וכתוצאה מכך עלייה בתופעות הלוואי האופייניות לתרופות נארקוטיות. כמו כן ייתכנו תסמיני גמילה עם הפסקת הפלובוקסאמין.
דילטיאזם: תיתכן ירידה בקצב הלב.
פרופראנולול, מטופרולול וחוסמי בטא אחרים: בנטילת התרופות יחד עם פלובוקסאמין תופיע עלייה בריכוזן בדם שתביא לירידה בקצב הלב ונפילה בלחץ הדם.
נוגדי דיכאון טריציקליים: בשילוב התרופות תעלה רמתן של התרופות בדם. בשל כך, ייתכן צורך בהתאמת המינון.
טאקרין: בנטילה יחד עם פלובוקסאמין תופיע עלייה בריכוזו בדם שתביא לתופעות לוואי כולינרגיות, כמו בחילות, הקאות, הזעה ושלשולים.
סומאטריפטאן: יש דיווחים נדירים על חולשה וחוסר קואורדינציה בשילוב התרופות.
סילדנפיל : לטיפול באין אונות.
קלופידוגרל, וורפרין, ניקומלון, או כל תרופה אחרת נגד קרישת דם.
מעשנים: עישון בעת נטילת פלובוקסאמין מוריד רמות הפלובוקסאמין בדם.
יש לעדכן את הרופא/רוקח בנטילת תרופה לטיפול בדיכאון או בחרדה במהלך השבועיים האחרונים או אם קיימת סכיזופרניה.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה בשלב זה.השפעות
השפעה / תופעה | תדירות | דווח לרופא | הפסק תרופה | לחדר מיון |
---|---|---|---|---|
בחילה |
|
|
||
כאב ראש |
|
|
||
הפרעה בשינה |
|
|
||
עצבנות/אי-שקט | ||||
טשטוש | ||||
עיכוב באורגזמה | ||||
העדר תחושת רעב |
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלות ותשובות
- אני סובלת כבר יותר מחודשיים מכאבי תופת בצד השמאלי התחתון של הבטן. הכאבים נחלשו לפני כחודש וחזרו שוב לפני כשבוע. נבדקתי בחדר מיון לפני חודשיים, ואצל רופא משפחה ורופא נשים השבוע. נשללו כבר אבנים בכליות והריון חוץ-רחמי. היה לי דימום קל בצוואר הרחם, אך נקבע כי אין זה קשור לכאבים. רופא הנשים אמר שיכול להיות כי מדובר בהרניה. מכיוון שאין לי שום בליטה (אך הבטן מעט נפוחה בצד השמאלי) רציתי לדעת אם עדיין זו יכולה להיות הסיבה, או שאולי יש לכם השערה אחרת. חסר תיאור מדויק של הכאבים מהם את סובלת. האם אותם כאבי תופת רציפים ולא מרפים ממך חודשיים יומם ולילה, או שמא הם התקפיים? האם הם אירעו מספר פעמים ונמשכו תקופות קצרות או ארוכות? האם קיימות הפרעות נוספות? האם נעשו בדיקות דם או הדמיות פרט לביצוע בדיקת אולטרסאונד של הבטן שאליה כנראה את מתייחסת? האם נבדקת על ידי רופא שהתרשם מהכאב העז, האם נזקקת למשככי כאבים? לפי תיאורך, אלה אינם כאבים שאופייניים לבקע (הרניה). מן הראוי שתגשי לבדיקת רופא, רצוי כירורג כללי, שיקבל ממך את כל המידע הרלבנטי ולאחר מכן יוכל, לפי הצורך, להפנותך לבדיקות מתאימות על מנת שיקבע את סיבת הכאבים ואת הטיפול המתאים להם. בברכה ד"ר נחום ורבין
- אני בת 67 ונוטלת זה שנים רבות כדורי רסיטל 40 מ"ג. לאחרונה נוסף 325 מ"ג ליתיום לפי מרשם של פסיכיאטר. אני לוקחת גם לוריבן לשינה במקום בונדורמין או נוקטורנו שכבר לא השפיעו. לאחרונה אובחנה אצלי פיברומיאלגיה והומלץ לי ליטול אלטרולט. עוד
- אני נערה בת 16 שסובלת מאל-וסת כבר שנה בערך. וסת ראשונה התחילה בגיל 12. ביצעתי בדיקות, ואכן יצא שיש לי ערכים נמוכים של אסטרוגנים וגונדוטרופינים. עשיתי דיאטה לא סדירה במשך 5 חודשים ללא ספורט, הפסקתי, ואז התחלתי לעסוק בפעילות גופנית 4 פעמים בשבוע. אני אוכלת בצורה מסודרת וטובה ואיני מונעת מעצמי שום דבר (לפחות בתקופה של חודשיים). עקב המצב הבטחוני לא יכולתי לבצע את הטיפול והבדיקות הנדרשות, אך הגברתי את צריכת השומן שלי בשלושה השבועות האחרונים בגלל האזהרה של הרופאה (שמן זית, אגוזים ופיצוחים). אני רוצה לדעת אם זה יגרום להתחדשות המחזור וימנע צורך בטיפול רפואי. מה אתם ממליצים לעשות?
- עברתי אירוע מוחי קל. יש לי מחשבות רעות ואני פוחד מאד. האם אני יכול לקחת תרופות נגד דיכאון? אני בן 87.
- בשלושת החודשים האחרונים התחילה לי תופעה של קור בידיים וברגליים, בה הציפורניים הופכות להיות ממש סגולות, וברגליים זה לפעמים סגול ולפעמים לבן, והאצבעות נהיות ממש ממש קפואות. בנוסף לזה אני סובלת גם מכאבי ראש, צמרמורות ועייפות. הלכתי לכל מיני רופאים והם אמרו לי שייתכן שזו תופעת ריינו. חוץ מזה שלחו אותי לבדיקות דם ואחת מהן הייתה בדיקת ANA. קראתי באינטרנט שהבדיקה הזו יכולה לקבוע אם יש לי ריינו. התוצאה היתה שלילית. אז יש לי ריינו או לא? ואם לא, מה זה יכול להיות? ואיך אפשר לטפל בזה?
- אני מטופל בלוסטראל כ-6 שנים. במשך כל זמן הטיפול, עד היום, אני סובל מכאבי ראש (לעיתים אף סחרחורות) וישנוניות. בזמן האחרון כאבי הראש התחזקו והפכו לבלתי נסבלים. זה גרם לי להרהר אם יש תרופה אחרת, ללא תופעות הלוואי המוזכרות, שתוכל להתאים לי. האם אצטרך לי
- אני בן 21, כדורסלן, ופשוט מכור לספורט. לפני כחצי שנה, במהלך האימונים, התחלתי להרגיש כאבים במפשעה, בעיקר בצד שמאל, ולפעמים גם כאבים באשכים. לאחר בירורים הסתבר שיש לי וריקוצלה בדרגה 3, ולאחר בדיקות הסתבר שאני צריך לעבור ניתוח. לפני כשבועיים עברתי את הניתוח, ונאמר לי לחכות חודש על מנת לחזור לפעילות ספורטיבית. עברו שבועיים מאז, וניסיתי קצת לרוץ, על מנת לראות עם הכאבים הם אותם כאבים או שמא הכאבים הם רק מהניתוח עצמו, מהחתך. לצערי, הכאבים היו מוכרים. מייד הפסקתי עם הפעילות, ואני מתכוון לחכות לסוף תקופת המנוחה, אך אני חושש שהניתוח לא עזר לבעיית הכאבים. אולי לבעיית הפריון הוא עזר, וגם את זה אני אדע רק לאחר בדיקות. עשיתי אולטרסאונד של האשכים ושל המפשעה, ואין סימן לא לשבר ולא לבקע. הייתי אצל אינספור כירורגים ואורולוגים מומחים, אך אני מרגיש שעזרה אמיתית לפתרון הבעיה אני לא מוצא. מה עלי לעשות עוד? וריקוצלה אינה גורמת לכאבים במפשעה, ואם היא נמצאת רק מצד אחד, שמאל בדרך כלל, אין כל סיבה שתגרום לכאב מצד ימין. לא פירטת איזה סוג ניתוח עברת, אבל בהנחה שבוצע חתך קטן בבטן השמאלית התחתונה, יש להמתין עוד כמה שבועות עד להחלמה מלאה של חתך הניתוח. אי אפשר לקבוע לפי המידע שמסרת, ובלי לבדוק אותך, את סיבת הכאבים שאתה חש, שאותה לא הצליחו לאבחן אינספור הרופאים אשר בדקו אותך, לדבריך. עם כל זאת, יתכן שהכאבים הם כאבי מתיחת גידים של אזור המפשעה, מה שנקרא "כאבי מפשעה של ספורטאים", בדרך כלל של כדורגלנים. תקופת מנוחה של כשישה שבועות מפעילות ספורטיבית אמורה לעזור. אם לאחר כל תקופת מנוחה כזאת ימשכו הכאבים, פנה לרופא ספורט, יש כאלה. ד"ר נחום ורבין
- על הקשר בין הרפס באברי המין וזה של השפתיים יש לי הרפס באברי המין מזה כעשר שנים. בעלי נדבק כעת בהרפס בשפתיים. האם יש קשר בין השניים? בכל המאמרים מתוארים סוגי המחלה כ"קרובים"- האם כעת עלינו להיזהר שבעתיים? אני כאשר הוא חולה והוא כשאני חולה? האם תוכלו לפרט מה ההשלכות לגבי הריון? האם ניתוח קיסרי ימנע את כל הסיכונים האפשריים? תודה
- האם מותר לחצות טבליות פוסלן האם מותר לחצות טבליות פוסלן של 10 מ"ג, ולהשתמש בהן כמינון של 5 מ"ג ליום?
- דודתי חולת לופוס. לא מזמן התפרסמה בתוכנית טלוויזיה כתבה על חולי לופוס, בה נאמר שישנו מחקר חדש שטיפולי דיאליזה יכולים להעביר את המחלה. הטיפולים מבוצעים בבית החולים הדסה. האם ידוע לכם על הטיפולים האלה? והאם ישנו מידע נוסף בנושא?