בדיקות דם (Blood Test)

אנמיה הוא מצב בו מספר תאי הדם האדומים נמוך. למצב זה גורמים אפשריים רבים: חסר ברזל (המוגלובין בנוי מברזל), חסר ויטמין B12, הרס מוקדם של תא הדם האדום, מחלות של מוח העצם, ועוד. כאשר ישנה בעיה במבנה תא הדם או כאשר מספר התאים נמוך, נפגע כושר נשיאת החמצן שלהם ויופיעו תסמינים של חולשה, עייפות וירידה בכושר הגופני. באנמיה קשה יותר ייתכן קוצר נשימה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, חיוורון, בלבול וסימני אי ספיקת לב. מידע רב מצוי באינטרנט ובאתרים הבאים: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/anemia.html

שני המדדים שאת מציינת, הם "מדדי דלקת". ערכם עולה בתגובה לתהליך דלקתי או זיהומי בגוף. נויטרופילים הם סוג של תאי דם לבנים, ולרוב ערכם עולה בתגובה לזיהום חיידקי (הדבר מעיד על פעילות המערכת החיסונית). מידע נוסף על נויטרופילם ומשמעותם תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=10

לויקמיה מיאלואידית כרונית או (CML) chronic myelogenous leukemia

Poliomyelitis היא מחלה זיהומית נגיפית שפוגעת במערכת העצבים ההיקפית. המחלה מופיעה במגיפות, ופוגעת באנשים שלא חוסנו בילדות. התסמינים מתחילים 12-7 יום לאחר ההדבקה. ברוב המקרים' המחלה חולפת מאליה ולא גורמת לשיתוק. במקרים קשים' התסמינים הקלים מלווים בחולשה, ולאחר מכן בשיתוק של השרירים. ניתן לעשות בדיקת דם הבודקת את כמות הנוגדנים בדם כנגד הווירוס. בנוסף, ניתן לקחת דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי וגם לנסות לבודד את הווירוס ולחפש תאים האחראים על זיהום, אם הזיהום הוא חדש. מעבר לכך, ישנן עוד בדיקות, כגון בדיקות הדמייה ו-EMG, היכולות להעריך את כמות הפגיעה. אם ישנו חשד שהפגיעה במערכת העצבים, או שיתוק של חצי פלג גוף, אינו בשל הווירוס, ניתן לבצע CT או MRI של המוח לראות אם יש פגיעה מוחית מסיבה אחרת. אם אתה חושד במקורות אחרים לפגיעה, אני מציעה שתפנה לבדיקת נוירולוג. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל. יש לקחת את הכדורים עם מיץ תפוזים או מאכלים חמוצים אחרים ולא עם חלב שהוא בסיסי. ייתכן שיש בעיה אחרת של ספיגת ברזל או איבוד דם ממערכת העיכול. אפשר לחשוב על מחלה בשם צליאק, שבה יש רגישות לגלוטן. פעמים רבות היא באה לידי ביטוי באנמיה בלבד. הייתי ממליצה לעשות בדיקת קולונוסקופיה לצורך בירור ולקיחת ביופסיה. כך עושים את האבחנה. יש גם בדיקת נוגדנים בדם שניתן לבצע על מנת לסייע בתהליך האבחון של צליאק. יש לחשוב על סיבות אפשריות אחרות לדימום או לאובדן כמות משמעותית של דם בזמן מחזור וכדומה. ייתכן שיש איזו דלקת ברירית המעי שמפריעה בספיגה. תאי דם לבנים הם מדד לתהליך דלקתי כשלהו בגוף. יש בהחלט לערוך בירור בעניין. פני לרופא המטפל לצורך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26

נושא הגובה מטריד רבים מבני גילך. חשוב להבין שגורמים שונים משפיעים על הגובה הסופי שלנו, חלקם גנטיים וחלקם קשורים להשפעות סביבתיות, כמו תזונה, מחלות, או אפילו האיזור הגיאוגרפי בו אנו גדלים. הדבר החשוב מבחינה התפתחותית הוא לאו דווקא הגובה הסופי, אלא קצב הגדילה. קצב הגדילה שונה מאדם לאדם. צניחה פתאומית בקצב הגדילה, שלעיתים מלווה גם בצניחה בקצב העלייה במשקל, הוא נושא לבירור על ידי הרופא המטפל. את קצב הגדילה ניתן לחשב על ידי טבלאות ומחשבוני צמיחה שונים שנמצאים אצל הרופא המטפל או אצל מומחה לאנדוקרינולוגיה. באמצעות המחשבון הבא תוכל לחשב את הגובה שלך ביחס לגובה שאר האוכלוסייה. http://www.infomed.co.il/CalcDevlp.htm

בשנת 1997 גילו חוקרים מתל השומר - פרופ' הלר, זוהר ופרס - את הגורם לקדחת ים תיכונית משפחתית, FMF. מקור המחלה הינו מספר מוטציות בגן המקודד ליצירת חלבון בשם פירין, הממוקם בכרומוזום מספר 16. רק בכ 80% מהחולים ניתן לאתר אחת מחמש המוטציות המוכרות, מה שמותיר 20% מהמקרים, בהם יש בדיקות גנטיות שליליות, ועדיין יש FMF. המוטציה השכיחה ביותר נקראת M694V ונמצאת ביהודים ממוצא צפון אפריקאי, עירק, ארמנים, תורכים וערבים. האבחנה מורכבת מסיפור מחלה אופייני של אפיזודות חוזרות של כאבי בטן, חזה ומפרקים וחום שנמשכים מספר ימים וחולפים מאליהם, סיפור משפחתי של FMF, בדיקות דם למדדי דלקת בזמן ההתקפים, ותגובה לקולכיצין. הבדיקות הגנטיות עשויות כאמור לעזור בביסוס האבחנה, ברוב המקרים אולם לא בכולם. לפרטים נוספים ניתן לראות בקישור הבא: http://padeh.net/FMF/The_attacks.htm

על סוגי הדם תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_011610_4.asp

הסיבה השכיחה ביותר לרמת קליום (אשלגן) גבוהה בדם היא טעות מעבדתית הקשורה באופן לקיחת הדם, לכן חשוב לחזור על הבדיקה. האם ביצעת את הבדיקה מספר פעמים ואכן רמת האשלגן גבוהה? רמת אשלגן גבוהה עלולה להיות דבר מסוכן ולגרום בין היתר להפרעות בקצב הלב ולהפרעות עצביות. חשוב לברר האם ישנה סיבה מאחורי העלייה הזו - אולי לקיחת תרופות מסוימות, בעיות בכליות, הרס רקמה ועוד. לעיתים הסיבה לרמת אשלגן גבוהה טמונה במזונות עתירי אשלגן. אם עברת בירור ולא נמצאה סיבה לרמת האשלגן הגבוהה, מוטב שתשתדלי להימנע ממזונות עשירים באשלגן כגון פירות הדר, בננות, אבוקדו, חלב, מלח ללא נתרן ועוד. תוכלי לשוב לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו אם יש לו הצעות נוספות, בהתאם לבירורים שכבר עברת ולתרופות שאולי את נוטלת. יש מידע רב על הנושא באינפומד, תוכלי לאתר אותו בעזרת מנגנון החיפוש. להלן כמה תשובות, באחת מהן תמצאי קישור לרשימה של כמויות האשלגן במזונות השונים. http://www.infomed.co.il/questions/q_062506_6.htm