בדיקות דם (Blood Test)

בבדיקת דם ניתן לבדוק את ערכי המגנזיום. הרעלת מגנזיום היא מצב נדיר. תוכל לקרוא על מגנזיום באינדקס הוויטמינים והמינרלים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=15

מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

בהחלט ייתכן כי נטילת התרופות שציינת משפיעה על רמת הטסטוסטרון. הגדלה שפירה או סרטנית של בלוטת הערמונית מושפעת, בין השאר, גם מרמת טסטוסטרון גבוהה, אולם הזרקתו לאו דווקא גורמת להתרחשות תהליך ממאיר. ירידה ברמת הטסטוסטרון יכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים כגון עייפות, הפרעות שינה, ירידה בחשק המיני ובזקפה. היא יכולה לגרום גם לירידה במשקל, ירידה בצפיפות עצם, מיעוט שיער, ומחלות לב וכלי דם. הטיפול המתאים לחסר בטסטוסטרון הוא ג'ל טסטוסטרון למריחה, טבליות או זריקות לשריר. לא מומלץ להתחיל בטיפול לפני בירור מדויק של הסיבה החסר, בין אם היא אורגנית (יותרת המוח) או תרופתית. לא ניתן לקבל השלמה בדרך אחרת. נוכחות של אפינפרין בשתן מעידה על תפקוד בלוטת האדרנל (טוחה), אולם יש להתחשב במדדים נוספים כדי לקבל את התמונה המלאה. רק בריאות ד"ר עופר לימונד - אינפומד

יכולה להיות תגובה בין- תרופתית בין כל הסוגים של גלולות למניעת הריון שמכילות נגזרות של אסטרוגן לבין נוגדי דיכאון טריצקליים. השימוש בגלולות מגביר את ההשפעה של הטריציקליים (על ידי זמינות גבוהה יותר או על ידי הפרעה לפירוק בכבד), ולכן הוא יכול לגרום לתופעות לוואי רבות יותר ולרעילות מוגברת. ניתן לקחת נוגדי דיכאון טריציקליים וגלולות במקביל, אך צריך לעשות זאת תוך מעקב מסודר מכיוון שייתכן שיהיה צורך לשנות את מינון הטיפול. יש גלולות למניעת הריון שאינן על בסיס אסטרוגן לנגזרותיו. יתכן שהן עדיפות עבורך בגלל השילוב עם אנפרניל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

הבדלים זעירים אלה בספירת הלימפוציטים זניחים לחלוטין ואינם מצביעים על שום מצב של מחלה, כולל לא מחלת האיידס. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות

בדיקות השתן הביתיות אמינות ביותר, בעיקר אם הן מבוצעות לאחר האיחור במחזור. לכן אין צורך חד-משמעי בביצוע בדיקת דם. בדיקת הדם, בשונה מבדיקת השתן, יכולה לתת ערך כמותי של ההורמון הנבדק, ועל כן מאפשרת מעקב אחר התפתחות תקינה של הריון. ערכי ההורמון HCG אמורים להכפיל את עצמם כל יומיים-שלושה לערך. אינני יודעת מהו תאריך המחזור האחרון שלך, ועל כן לא ברור באיזה שבוע את להריונך. בכל אופן, כבר בסביבות השבועות החמישי או השישי ניתן לצפות בשק הריון באולטרסאונד וגינלי, וכשבוע לאחר מכן כבר ניתן לראות דופק. אם את מתוחה, תוכלי לבצע בדיקת דם, אך בדיקה אחת אינה מספיקה, יש לחזור עליה לאחר מספר ימים כדי לבדוק אם קצב העלייה ברמת ה- HCG תקין. אם יש לך עוד קצת סבלנות, המתיני לבדיקת האולטרסאונד שתיתן לך מענה מוחלט. שיהיה בשעה טובה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

לא ידוע על השפעות מזיקות של כמות גבוהה של ויטמין B12. עם זאת, יש לבדוק מדוע הרמה כל כך גבוהה. האם אתה לוקח תוספי מזון עם ויטמין B12? אם כן, יש להפסיקם, ועליך לפנות לרופא המשפחה כדי לברר שאלה זו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

Poliomyelitis היא מחלה זיהומית נגיפית שפוגעת במערכת העצבים ההיקפית. המחלה מופיעה במגיפות, ופוגעת באנשים שלא חוסנו בילדות. התסמינים מתחילים 12-7 יום לאחר ההדבקה. ברוב המקרים' המחלה חולפת מאליה ולא גורמת לשיתוק. במקרים קשים' התסמינים הקלים מלווים בחולשה, ולאחר מכן בשיתוק של השרירים. ניתן לעשות בדיקת דם הבודקת את כמות הנוגדנים בדם כנגד הווירוס. בנוסף, ניתן לקחת דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי וגם לנסות לבודד את הווירוס ולחפש תאים האחראים על זיהום, אם הזיהום הוא חדש. מעבר לכך, ישנן עוד בדיקות, כגון בדיקות הדמייה ו-EMG, היכולות להעריך את כמות הפגיעה. אם ישנו חשד שהפגיעה במערכת העצבים, או שיתוק של חצי פלג גוף, אינו בשל הווירוס, ניתן לבצע CT או MRI של המוח לראות אם יש פגיעה מוחית מסיבה אחרת. אם אתה חושד במקורות אחרים לפגיעה, אני מציעה שתפנה לבדיקת נוירולוג. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

הרפס זוסטר ("שלבקת חוגרת" בעברית) היא מחלה הנגרמת על ידי Varicella Zoster Virus. זה הווירוס שגם גורם אבעבועות רוח אצל ילדים. כפי שהבנת, המחלה בדרך כלל אינה מדבקת, אבל מי שלא חלה בעבר באבעבועות רוח, יכול בהחלט להידבק מחולה בהרפס זוסטר. זיהום ראשוני באבעבועות במהלך ההריון הוא נדיר, אבל אם הוא מתרחש, יכול להיגרם נזק לעובר, נזק המכונה "תסמונת מלידה של אבעבועות רוח". התסמונת מתאפיינת במומים במערכת העצבית (מיקרוצפלוס, עיכוב בגדילה, פרכוסים ועוד), בעיניים, במעיים, בדרכי השתן ועוד. בינתיים אין סיבה להילחץ, כיוון שסביר להניח שלא נדבקת בנגיף. עם זאת, מומלץ לנקוט משנה זהירות, ובינתיים לבצע בדיקות דם על מנת לקבוע את המצב החיסוני שלך. אם את מחוסנת, נראה שאין סיבה לדאגה. אם אינך מחוסנת, יש מקום לשקול טיפול בנוגדנים מתאימים, VZIG. בכל מקרה, עלייך ליידע את הרופא המטפל. בתקווה להמשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד