בדיקת נוגדנים נגד פוספוליפידים (anti phospholipid antibody)

איננו יודעים מה גורם לזאבת. אין למחלה מרפא, אולם ברוב המקרים ניתן לשלוט בזאבת. נדמה לעתים שזאבת עוברת במשפחה, דבר המצביע על כך שהמחלה עשויה להיות תורשתית. אולם נשיאת הגן של המחלה אינו כל הסיפור. הסביבה, אור השמש, מתח ותרופות מסוימות עלולים כולם להצית תסמינים באנשים מסוימים. אנשים אחרים, החולקים את אותו מטען גנטי, עשויים שלא לפתח תסמינים כלשהם למחלה. החוקרים מנסים לגלות מדוע.

זאבת עלולה להיות קשה לאבחון. לעתים קרובות מתבלבלים בינה לבין מחלות אחרות. מסיבה זו מכונה הזאבת "החקיינית הגדולה". סימני הזאבת משתנים מאדם לאדם. יש אנשים שיש להם רק מעט סימני אזהרה. לאחרים יש יותר.

סימנים נפוצים לזאבת הם:

• פריחה אדומה או שינוי בצע עור הפנים, לרוב בצורת פרפר על פני האף והלחיים.
• פרקים נפוחים או כואבים.
• חום בלתי מוסבר.
• כאבי חזה בנשימה עמוקה.
• בלוטות נפוחות.
• תשישות קיצונית (תחושת עייפות בלתי פוסקת).
• אובדן שיער חריג (במיוחד בקרקפת).
• אצבעות או בהונות חיוורות או סגולות מקור או ממאמץ.
• רגישות לשמש.
• ספירת דם נמוכה.
• דיכאון, בעיות בחשיבה ו\או בעיות זיכרון.

מהי התפרצות בזאבת?

כשתסמיני זאבת מופיעים, הדבר נקרא "התפרצות". סימנים אלה יכולים להופיע ולהיעלם. ייתכן שיהיו לכם נפיחות ופריחות שבוע אחד, ובשבוע שלאחריו לא יהיו כל תסמינים. ייתכן שתגלו שתסמיניכם מתפרצים לאחר שהייתם בשמש כל היום או אחרי יום עבודה קשה.

אם תלמדו לזהות מתי מתקרב אליכם התפרצות, תוכלו לנקוט בצעדים להתמודד עמם. ראנשים רבים חשים עייפות קשה או חווים כאב, פריחה, חום, אי נוחות בבטן, כאב ראש או סחרחורת ממש לפני התפרצות. צעדים למניעת התפרצויות, כמו הגבלת זמן שהייתכם בשמש והקפדה על מנוחה מספקת ושקט, יכולים אף הם לעזור.

(Lupus Anticoagulant) LAC

בין סוגי הזאבת השונים נמנים:

זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus) היא הסוג הנפוץ ביותר. המלה "מערכתית" פירושה שהמחלה עלולה לפגוע בחלקים רבים בגוף. תסמיני הזאבת האדמנתית המערכתית יכולים להיות קלים או קשים.

זאבת עורית (Discoid Lupus Erythematosus) פוגעת בעיקר בעור. פריחה אדומה עלולה להופיע, או שעור הפנים, הקרקפת או העור במקום אחר בגוף יחליף את עורו.

זאבת הנגרמת מתרופות מוצתת על ידי מספר תרופות. היא דומה לזאבת האדמנתית המערכתית, אולם התסמינים הם לרוב קלים יותר. ברוב המקרים, המחלה נעלמת כאשר נטילת התרופה נפסקת. יותר גברים מפתחים זאבת תרופתית משום שהתרופות הגורמות לא, הידראלאזין ופרוקאינאמיד, משמשות לטיפול במחלות לב הנפוצות יותר בקרב גברים.

כמו ברוב המחלות, גם בלופוס יש ככל הנראה מרכיב גנטי אשר מעלה את הסיכון שאנשים מסויימים (בעיקר נשים) יחלו במחלה. לאנשים שיש במשפחתם חולים במחלות אוטואימוניות (שבהן המערכת החיסונית תוקפת איברים בגוף מכיוון שהיא מזהה אותם בטעות כזרים), יש סיכון רב יותר לפתח מחלות אוטואימוניות. עם זאת, יש הרבה מאד מרכיבים אחרים, רובם עדיין לא ברורים, המשפיעים על הופעה של לופוס. לא מדובר במחלה תורשתית, והסיכון אינו גבוה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

בדיקת ANA או Anti Nuclear Antibody היא בדיקה שנעשית כאשר יש חשד למחלה אוטואימונית, בדרך כלל זאבת (SLE) או מחלות אחרות, או במצב כמו שלך, כאשר יש הפלות חוזרות. כאשר עורכים בדיקת ANA בודקים גם נוגדנים נוספים, כדי לחזק את אבחנת הזאבת. במקרה שלך, הנוגדנים האחרים שליליים, וככל הנראה לא מדובר בזאבת. מחלה אוטואימונית נוספת שיכולה להיות קשורה להפלות חוזרות ול- ANA חיובי היא Antiphospholipid Antibody Syndrome. זהו מצב של קרישיות יתר, הגורם בין השאר להפלות חוזרות בתחילת ההריון. אצל נשים רבות מתגלה התסמונת רק לאחר שהן עוברות הפלות. לאחר גילוי המחלה, ניתן לקבל טיפול מונע המאפשר להחזיק הריון עד סופו. כדי לקבל תשובה אם זהו המצב אצלך ומהו הטיפול המתאים לך, עלייך לחזור לרופא המטפל עם התשובות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

הממצאים הקליניים והמעבדתיים שלך אכן יכולים להצביע על לופוס. לגבי ממצאי המעבדה, תוצאות חיוביות של נוגדנים ל- DNA ו- ANA מצביעות על מחלה אוטואימונית, בעיקר לופוס. רגישות בדיקת ה ANTI DNA גבוהה, כלומר רוב האנשים שבדיקה זו חיובית אצלם מאובחנים כחולי לופוס. רמת ה- CRP, הערך בבדיקת ה- ESR ורמת ה- CPK אינם גבוהים באופן משמעותי. חסר לי מידע על תסמינים בעור שלא ציינת אם אתה סובל מהם. הם יכולים לכלול תפרחת פרפר ורגישות יתר לשמש. בנוסף, חסר לי מידע על תסמינים הקשורים למפרקים, דלקת מפרקים. לופוס בהחלט הולך עם קרישיות יתר, נשירת שיער, ובעיות חשיפה לקור. האבחנה של מחלת הלופוס היא מסובכת. קודם כל יש לשלול כל מחלה אוטואימונית אחרת, ולאחר מכן יש לבצע בדיקות רבות. להלן קישור לאתר בו תוכל לקרוא על הדרך לאבחון המחלה: http://www.lupus.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=53

LAC, זהו Lupus Anticoagulant - נוגדנים בדם הגורמים לקרישיות יתר. מצב זה יכול לגרום להפלות. ניתן להשתמש בתרופות נוגדות קרישיות במהלך ההריון, בדרך כלל אלו זריקות קלקסאן. מובן שההמטולוג ינחה אותך לגבי הטיפול המתאים לך. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

שבץ מוחי הוא התקף פתאומי של חולשה שפוגעת בצד אחד של הגוף. זוהי תוצאה של הפרעה בזרימת הדם למוח, בגלל פקקת (תרומבוזה), תסחיף או קרע בדופן העורק שגורם לדימום. שבץ מוחי יכול לגרום לתופעות שונות בחומרתן, מחולשה חולפת או עקצוץ באחת הגפיים ועד לשיתוק, תרדמת ומוות. תסמונת APLA היא תסמונת אוטואימונית המעלה את הסיכון לקרישיות יתר ולהופעת קרישי דם בוורידים העמוקים, שבץ מוחי, הפלות חוזרות ואירועי לב. מידע רב לגבי התסמונת, הסיכונים שלה והטיפול תוכלי למצוא בפורטל אינפומד ובאתרים אחרים: http://www.infomed.co.il/questions/q_060905_7.htm

IVIG – Intravenous Immunoglobulin אלה נוגדנים אנושיים העוזרים למנוע או להפחית זיהומים בחולים שמערכת החיסון שלהם פגועה ואינה מסוגלת לייצר בעצמה נוגדנים. שימוש נוסף בנוגדנים אלה הוא בחולים שיש להם מחלה אוטואימונית, בה יש שבט של נוגדנים אשר תוקף את התאים שלהם עצמם. הנוגדנים המוזרקים למעשה תוקפים את הנוגדנים העצמיים (האוטואימוניים) ומונעים או מפחיתים את הנזק שהם גורמים. הנוגדנים העצמיים הללו, במיוחד אם הם מכוונים נגד טסיות הדם, כמו ב APLA Syndrome, היכול להיות חלק ממחלת הנקראת זאבת (לופוס), גורמים למצב של קרישיות יתר בדם, היכול להביא בין היתר להפלות חוזרות. שימוש ב- IVIG אמור לנטרל את הנוגדנים האוטואימוניים (שפועלים להשמדת תאים של העצמי), ובכך להפחית את הנזק הנגרם מהם. לפי מחקרים, IVIG מעלה את שיעור ההריונות המוצלחים (כלומר העוברים ללא הפלות) בקרב נשים עם סינדרום APLA וכן בקרב נשים עם הפלות חוזרות מסיבה לא ידועה. תוכלי לקרוא על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד. דף התרופה מפורט ביותר, וכולל את אופן השימוש ותופעות לוואי אפשריות. בנוסף תוכלי לקבל מידע באינטרנט, על ידי הקלדת המונח הרצוי במנוע החיפוש שבו את משתמשת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד