דלקת מפרקים זיהומית

תשובה: התרופה אלפריד שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים, המשמשות להקלה של מצבי חרדה ומתח, הרפיית שרירים וסיוע לשינה. כמו כל הבנזודיאזפינים, אלפריד עלולה לגרום להתמכרות כשלוקחים אותה באופן קבוע במהלך תקופה ממושכת, ויכולה להיות גם ירידה בהשפעתה עם הזמן. מסיבות אלו בוחנים את הטיפול עם אלפריד במרווחי זמן קבועים. אם לוקחים את התרופה ברציפות במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחה. אך אם לוקחים את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר, יש להיוועץ ברופא, אשר עשוי להמליץ על הורדה הדרגתית של המינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה. פלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI). אין להפסיק את השימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא, מפני שההפסקה עלולה לגרום לתסמינים לחזור. כל התרופות שיש להן השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר את התכונות המדכאות את מערכת העצבים של אלפריד. לכן יש מגוון תרופות שיש להיזהר בנטילתן בשילוב עם אלפריד, ביניהן תרופות נגד דיכאון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

תשובה: ספירת הדם שלך תקינה לחלוטין. בבדיקות הכימיות אפשר לראות שיש לך רמת חומצת שתן (uric acid) מעט גבוהה. בטווח הארוך, אצל מקצת האנשים, זה עלול לגרום לשתי פגיעות אפשריות: שקיעה של חומצה אורית בכליה יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד הכלייתי ולאבנים בכליות; ושקיעה במפרקים יכולה לגרום לדלקת מפרקים שנקראת גאוט (שיגדון). כדאי לחזור על הבדיקה בעוד כמה חודשים. אם הרמות נשארות גבוהות, כדאי לעשות בירור: בתחילה לשלול סיבות אחרות שיכולות לגרום לחומצת שתן מוגברת (חסר B12, הרעלת עופרת, פסוריאזיס ועוד) ואם הן תישללנה לעשות בדיקות דם ושתן על מנת להבין מה הגורם לרמה הגבוהה. אין הנחיה ברורה לגבי טיפול באנשים עם רמת חומצת שתן גבוהה בדם ללא תסמינים של אחת מהפגיעות שהזכרתי. רוב הסמכויות בנושא ממליצות לא לטפל בחומצת שתן מוגברת ללא תסמינים (במיוחד בערכים נמוכים יחסית כשלך), מכיוון שיחס בין הנזק לבין תועלת לא מצדיק את הטיפול. בכל מקרה, אני ממליצה ללכת לרופא המטפל ולהתייעץ איתו/ה. גם רמת הטריגליצרידים שלך מעט גבוהה. אם הבדיקה נעשתה בצום, כפי שצריך, שווה לעקוב גם אחרי זה. סביר שבערכים מעט גבוהים כמו שלך, אם זה יחזור על עצמו, ימליצו לך בשלב ראשון על שינויים תזונתיים ופעילות גופנית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: כאשר אדם נבדק למחלה ראומטולוגית מסוג rheumatoid arthritis, אחת הבדיקות שמבצעים היא בדיקה סרולוגית הנקראת בדיקת RF. בבדיקה זו בודקים את הנוכחות של גורם שגרוני (גורם ראומטואידי) בדם. גורם זה הוא נוגדן שנמצא בדמם של חלק גדול מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis). הוא יכול להיות מקבוצת IgG, IgM, או IgA והוא מכוון בדרך כלל נגד נוגדן מסוג IgM ויוצר קומפלקס חיסוני. קומפלקס זה משפעל את מערכת המשלים וגורם לתגובה דלקתית, ועל כן ערכו חיובי בדלקת פרקים שגרונית. כאשר תוצאות הבדיקה שליליות ועדיין יש חשד לדלקת מפרקים בשל בעיות מכוונות בהן חש החולה, בדיקה גופנית מחשידה ובדיקות דם מכוונות נוספות, כגון שקיעת דם, CRP ומדדי דלקת נוספים, היא נקראת מחלה ראומטית סרונגטיבית, כלומר מחלת מפרקים עם בדיקות סרולוגיות שליליות. ישנן הרבה סיבות היכולות לעורר דלקת מפרקים סרו-נגטיבית, ביניהן אירוע חבלתי, כמו שציינת, דלקת מפרקים ספטית, גידולים, מחלה בשם gout (שיגדון), ועוד. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: לא ציינת אם הכאבים הופיעו באופן הדרגתי או באופן חד, וכן אם קדמה להם חבלה. כאבים במפרק הירך עלולים לנבוע מסיבות שונות - ניווניות, חבלתיות, מהפרעה באספקת דם אזורית, תסמונות שונות, זיהומים, גידולים, או מבעיות באזורים אחרים, כמו כאב המוקרן מעמוד השדרה או מהברך. בירור יעיל מצריך בדיקה גופנית מדוקדקת, בירור הדמייתי ובדיקות מעבדה שונות. במקרים מסויימים שבהם קשה לאתר את מקור הכאב ניתן להזריק חומר הרדמה למפרק הירך כדי לשלול אותו כמקור הכאב. בנוסף, כאב במפשעה אצל נשים יכול לנבוע ממקור גינקולוגי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד