קריפטוקוקוס הוא זן של פטריה שהימצאותה במערכת הדם או בנוזל עמוד השדרה (CSF) עלול לגרום למחלה בשם קריפטוקוקוזיס, שבתורה יכולה להוביל לדלקת קרום המוח או לדלקת ריאות. הסיכון לכך עולה באנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת עקב השתלת איברים, טיפולים כימותרפיים או מחלת איידס (HIV), וזאת בהשוואה לאנשים בריאים[1].
צילום: shutterstock | luchschenF
מטרת הבדיקה
מטרת הבדיקה היא לבדוק את הימצאותה של הפטרייה קריפטוקוקוס במערכת הדם או בנוזל עמוד השדרה, כדי לאבחן מנינגוצפליטיס קריפטוקוקלי הגורם לדלקת קרום המוח. במצב כזה יינתן טיפול למניעת פגיעות משמעותיות נלוות לדלקת קרום המוח כגון פגיעה מוחית נלווית. החשד למצב זה עולה במקרים של אדם המתלונן על חום, כאבי ראש וסימפטומים נוספים הקשורים למערכת העצבים המרכזית[2].
בעלי מערכת חיסונית מוחלשת כגון מושתלי אברים, חולי איידס, חולי סרטן שעוברים טיפולי כימותרפיה, סרקואידוזיס[4].
אופן ביצוע הבדיקה
בדיקת דם נלקחת במבחנת כימיה ונשלחת למעבדה לבדיקת התוצאות. בדיקת נוזל עמוד שדרה (CSF) נעשית בצורת דיקור מותני. כאשר ישנו חשד למטופל עם לחץ תוך גולגולתי מוגבר, יש ללכת לבדיקה אצל נוירולוג או נוירולוגית ול-CT טרם ביצוע הדיקור המותני[5]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
"חוויה טיפולית באווירה נעימה ללא לחץ של זמן, הרופא הקדיש זמן לעיין ולקרוא את כל המסמכים , שאל וחקר לעומק, ביצע את הבדיקות הנדרשות תוך מתן הסבר מפורט לתוצאות ואז נתן את המלצתו להמשך. בהחלט מומלץ מאד."
בפיענוח c.t בעצימות נמוכה שעשיתי לביקורת ניכתב על ידי כירורג חזה , שראה את הדיסק שפיענח הרדיולוג. קשרית פריפרית זעירה 7 מ" מ מסוג ggo ב rll ללא שינוי במעקב של שנה וחצי. כניראה מייצגת תהליך פרהגידולי או גידולי בשלב מאוד מוקדם. יש לציין שהקשרית התגלתה במקרה לפני שנה וחצי ב ct חזה שעשיתי בעצימות רגילה. האם זה סרטן?
עקב אי נוחות של מס חודשים בצד ימין מאחור עשיתי ct חזה בטן אגן בפיענוח רשום : מוקדים ריאתיים זעירים בודדים בפסגות הריאות כמו כן מוקד ריאתי פחות מ 4 ממ ב rll . לא הודגמו בלוטות מוגדלות במדיאסטינום ובאקסילות. האם יש הממצאים מסוכנים האם דרוש טיפול/איבחון נוסף ? תודה
על פי פענוח ה-CT שצירפת, הממצאים שצוינו (מוקדים זעירים בודדים ומוקד קטן מ-4 מ"מ) הם ממצאים שכיחים מאוד שלרוב אינם מעידים על תהליך מסכן חיים במיוחד כאשר אין עדות לבלוטות לימפה מוגדלות. עם זאת, חשוב לבצע הערכה מסודרת: פנייה לרופא ריאות: מומלץ לקבוע תור לרופא ריאות לצורך מעבר על הדיסק עצמו (התמונות) ולא רק על הפענוח הכתוב. הרופא יעריך את הממצאים בהתאם לגורמי סיכון אישיים (כמו היסטוריה של עישון או חשיפות תעסוקתיות).
הוסף תגובה
תוצאות ct
Alon12/03/2026 | 19:24
תודה על המענה המהיר !! האם אי הנוחות בצד ימין מאחור יכולה להיות קשורה לתוצאות הנל או שאין קשר לדעתך ? בכל מקרה כהמלצתך אפנה להמשך בירור תודה דר
שלום ד"ר. אחי שהיה בנאדם בסך הכל בריא(בן 60) אובחן לפני כ3 חודשים כחולה סרטן ריאות אדנוקרצינומה שלב 4,תאים שאינם קטנים.עדיין לא התחיל טיפול.. סובל משיעול, קוצר נשימה קל ולעיתים גם יש לו כאבים בכתפיים ובגב. בוצעו בדיקות והתקבלו תוצאות, להלן: Pdl140% מוטציית Erbb2 ומוטציה בגן TP53(40.47%) זוהו חסרים בבגנים CDKN2A ו-CDKN2B מעבר לזה סטטוס MSI יציב ומדד TMB לא ניתן להערכה בדגימה.. רוצה בבקשה ממך לדעת איזה טיפול יהיה אופטימלי עבורו לאור הנתונים הנ"ל. טיפול ביולוגי ממוקד או אימונותרפיה(עם כימותרפיה..??)ומה השיקול עלפיו מחליטים רוצה להבין גם את משמעות הימצאות מוטציה בגן TP53 על הצלחת הטיפול ועל הפרוגנוזה
שלום. הפרופיל הגנטי בגידול מאפשר לטפל בשתי אפשרויות טיפול עיקריות. טיפול ממוקד מטרה למוטציה בerbb2 או טיפול משולב כימו-אימנו. הטיפול הממוקד מטרה לא בסל התרופות וקיים באופן פרטי או דרך מחקר קליני. ההחלטה הטיפולית נלקחת יחד עם האונוקולוג המטפל ומתבססת על קרטיריונים נוספים. בהצלחה רבה לאחיך.
שלום.לצערי,אחי אובחן לאחרונה עם סרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה,שלב 4. עדיין לא התחיל טיפולים לפני כ3 שבועות נלקחה דגימה לבירור מוטציות היום התקבלה תשובה לגבי חלבון pdl1(נמצא חיובי נמוך,40%),אך לא הגיעו תוצאות לגבי מוטציות רוצה לדעת אם בדיקת pdl1 מבוצעת בניפרד מהבדיקה של המוטציות ?כלומר האם ייתכן שעדיין אין תשובה לגבי מוטציות קיימות? כאמור עברו כבר 3 שבועות מאז נילקחה הדגימה מחר יש לנו תור לייעוץ לפני טיפול אז אשמח למענה מהיר תודה רבה מראש ובשורות טובות
בדיקת המןטציות מבוצעת במכשיר מיוחד לבדיקת NGS next generation Sequencing. היא כיום הסטנדרט המקצועי לאבחון סרטן ריאה מתקדם. היא מאפשרת לסרוק מאות מוטציות גנטיות בו-זמנית כדי להתאים לחולה טיפול ביולוגי ממוקד כדי להוזיל עלויות ולשמור על יעילות, מעבדות רבות מחכות להצטברות של מספר דגימות לפני שהן מפעילות את מכשיר הריצוף היקר. בניגוד לבדיקת ה-NGS שסורקת את ה-DNA (הקוד הגנטי), בדיקת PD-L1 היא בדיקה מסוג צביעה אימונו-היסטוכימית (IHC). היא בודקת נוכחות של חלבון ספציפי על פני השטח של תאי הגידול. אלו שתי בדיקות נפרדות שברוב המכונים תשובות הבדיקות לפעמים מתקבלות אחרי חודש ימים.
הי. הסיכויי למצוא גידול ראשוני של סרטן ריאה בנוזל הפלוראלי נמוך אם לא רואים ממצא ראשוני בריאה. אם יש חשד כדאי לחזור על הדמייה לאחר הוצאת הנוזל שלפעמיים ממסך על הממצא ברקמת הריאה. בנוסף ניתן לשלוח את הנוזל לבדיקת מעבדה ציטולוגית.