פיברוסקאן הינו מכשיר אולטרסאונד מתקדם שבאמצעותו, ניתן להעריך באופן לא פולשני שני מדדים חיוניים של רקמת הכבד- רמת ההצטלקות או הפיברוזיס של הרקמה וכן גם את רמת הסטאטוזיס, או אחוז ההסננה השומנית בכבד.
מכשיר הפיברוסקאן משתמש במדידה של שני ערכים: אלסטוגרפיה של הכבד, LSM (Liver Stiffness Measurement)לשם הערכת הפיברוזיס. ומדד CAP (Controlled Attenuation Parameter) המשמש להערכת אחוז ההסננה השומנית של הכבד.
בטיחותה ויעילותה של הבדיקה נבחנו במחקרים קליניים רבים והיא אף מומלצת על ידי ארגונים שונים ברחבי העולם, בהם איגודי רפואת הכבד והסכרת בארצות הברית ואירופה.במקרים מסוימים הבדיקה עשויה להחליף את הצורך בביופסיית כבד - פעולה פולשנית המצריכה דיקור של רקמת הכבד.
אוכלוסיות בסיכון
הצטלקות הכבד עלולה להתפתח עקב מגוון רחב של מצבים בריאותיים וללא טיפול מתאים אף להוביל להתפתחות של שחמת הכבד. מצב זה שכיח במטופלים הסובלים ממחלת כבד כרונית כגון: - כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) - דלקת נגיפית של הכבד הפטיטיס C, הפטיטיס B - כבד שומני אלכוהולי (ALD) - דלקת כבד אוטואימונית - שחמת ראשונית של המרה (PBC) - דלקת צלקתית ראשונית של דרכי המרה (PSC) - הפרעה בתפקודי כבד ועוד. אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה במיוחד להתפתחות של שחמת כבד כוללות חולים בסוכרת סוג 2 ואלה שאובחנו כסובלים מהתסמונת המטבולית וכבד שומני. מאחר שמדובר בבדיקה שאינה פולשנית ואינה מערבת סיכון לקרינה, אין הגבלה לביצועה. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות אלא מבוצעת ברוב המקרים באופן פרטי בלבד.
אופן ביצוע הבדיקה
לפני הבדיקה
יש להימצא בצום למשך ארבע שעות לפני ביצוע הבדיקה. כמו כן, טרם ביצועה הטכנאי/ת ישאל מספר שאלות על אודות המצב הרפואי.
במהלך הבדיקה
בדיקת פיברוסקאן אורכת מספר דקות ואינה מובילה לרוב לאי נוחות עבור המטופל/ת. הטכנאי/ת יבקש ממך לשכב על הגב וישתמש בג'ל ובמתמר לשם ביצוע הבדיקה.
אחרי הבדיקה
לאחר הבדיקה ניתן להמשיך מיד בשגרת היום. תוצאות יתקבלו לרוב לאחר מספר ימים והפענוח יתבצע על ידי גסטרואנטרולוג.
אזהרות
סיכון: רמת הסיכון בבדיקה נמוכה יחסית
פענוח תוצאות
כאמור, בדיקת פיברוסקאן נועדה כדי לבחון את רמת הפיברוזיס והסטאטוזיס של הכבד. פענוח התוצאות יתבצע על ידי הרופא המומחה תוך התייחסות להיסטוריה הרפואית ומחלות הרקע קיימות.
אליסטוגרפיה משמשת כאמור כדי להעריך את מידת ההצטלקות של הכבד. הערכים מחושבים בקילו פאסקל kPa . ערכי הנורמה נעים בטווח של 2-7 kPa והתוצאות מתבטאות בטווח של F0-F4. תוצאה הגבוהה מ-7.5 kPa יכולה להעיד על פיברוזיס מתקדם של רקמת הכבד.
הערכת הסטאטוזיס מתבצעת על-ידי מדד CAP הנמדד בערכי דציבלים למטר dB/m. רמת ההסננה השומנית של הכבד מחולקת גם היא לדרגות חומרה – s0-s3. דרגה גבוהה מעידה על חריגה מערכי הנורמה ומחייבת המשך בירור וטיפול. חשוב לציין כי ערכי הבדיקה משתנים בהתאם לגורם להצטלקות הכבד ועל כן פענוח התוצאה על ידי הרופא המומחה חשוב במיוחד.
שלום דר בחודשים האחרונים אני שם לב שאני סובל לעיתים קרובות משלשולים בשעות הבוקר, בלי קשר ברור למה שאכלתי ערב קודם. לפעמים זה קורה כמה ימים ברצף ואז נעלם לכמה שבועות. מה יכולה להיות הסיבה לכך, האם יש מצב שאני סובל מרגישות למזון כלשהו ? יש דרך לבחון את זה עצמאית או שכדאי לבצע בדיקות מסוימות כבר בשלב הזה? תודה מראש.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום, אני בן 47 ובביקור אצל רופא אא"ג נאמר לי שיש לי נזלת אחורית ועליית חומציות מהקיבה (REFLUX). מיד לאחר התחלת לקיחת אומפרדקס עשיתי בדיקות דם בהם היו לי ערכים נמוכים מהטווח בקלציום וPLT - (מעולם לא קרה בעבר). בנוסף הרגשתי שהראייה שלי קצת הושפעה לאחר לקיחת התרופה. תופעות לוואי אלו מזוהות עם תרופה זו. מה עליי לעשות? האם יש פתרונות חלופיים?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה אופציות אחרות מלבד אומפרדקס עקב תופעות לוואי
שלום דני, אני ממליצה לבקש להחליף את האומפרדקס. ישנן מספר תרופות אחרות שיכולות לעזור ללא תופעות לוואי. בנוסף, חשוב מאוד להמנע ממזונות חומציים וחריפים. ולהמנע מאכילה לפני השינה. כל אלה יעזרו להקטין באופן ניכר את תופעת הרפלוקס.
שלום ד"ר אני מתמודד כבר תקופה עם בעיה מתמשכת במערכת העיכול של נפיחות, כאבי בטן אחרי אוכל ותחושת עייפות שנלווית לזה. ניסיתי לשנות תפריט, להוציא מאכלים חשודים, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה. קראתי קצת על רגישות למזון ומחלות דלקתיות של דרכי העיכול, ואני מתחיל לחשוש שאולי מדובר במשהו מעבר לרגישות רגילה. אשמח לדעת מה ניתן לעשות בשלב הזה האם יש בדיקות מומלצות כדי להתחיל בירור מסודר, והאם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה במרפאה? תודה מראש.
שלום אייל, בהמשך לתאור שלך, ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרו, ולהמשיך בברור רפואי כדי לשלול מחלה דלקתית. בדיקות צואה יכולות לעזור בהבנת הבעיה, וכן התאמת תזונה מדויקת יותר לצרכים כרגע. אשמח לעזור. ניתן לתאם פגישה במרפאה. תוכל למצא פרטים נוספים באתר. בהצלחה ובבריאות מלאה.
איך אפשר לזהות אם תסמינים חוזרים במערכת העיכול נובעים מרגישות למזון או מבעיה במעי עצמו? אני חווה תסמינים חוזרים כמן נפיחות, כאבי בטן, גזים ולעיתים גם שלשולים או יציאות לא סדירות. זה קורה בעיקר אחרי אכילה, אבל לא הצלחתי עדיין לזהות דפוס ברור או מאכל מסוים שגורם לזה. האם ייתכן שמדובר ברגישות למזון (כמו גלוטן או לקטוז) או שיכול להיות שמדובר בבעיה כלשהי או מצב אחר במערכת העיכול? אודה לתשובת הד"ר.
שלום רב, השאלה טובה מאוד והתשובה יותר מורכבת. בעיקרון כשיש בעיה תפקודית של המעי, עושים אלימינציה של מחלות ואז עוברים לבדוק את נושא התגובות השליליות למזון. הבעיה היא בדיוק כפי שציינת, שהפרעות כמתואר יכולות להיות קשורות לקושי בעיכול, מחלה דלקתית, הפרעה בחיידקי המעיים , מחסורים אנזימים ועוד. זיהוי הבעיה הוא חלק משמעותי מאד.
השימוש בממתיקים מלאכותיים ובעיקר ממתיקים כהליים, מייצר לעיתים גזים מרובים. מלטיטול, אריטריטול, קסיליטול ודומיהם, נוטים לתסוס במעי ולייצר גזים. בנוסף, תהליך של לעיסת מסטיק גורר הכנסת אוויר למעי שגם היא משפיעה על כמות הגזים במעי.