חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים בדיקת חלבון S (FREE PROTEIN S)
FREE PROTEIN S
בדיקת חלבון S (FREE PROTEIN S) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:
המומחים הכי מבוקשים לבדיקת חלבון S (FREE PROTEIN S):
ייעוץ המטולוג מומחה בשיחת וידאו
חוות דעת מהירה מהמטולוג מומחה תוך 48 שעות | ייעוץ וידאו אונליין מהבית | עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות
פרופ' ענת גפטר גוילי
מומחית ברפואה פנימית והמטולוגיה, מנהלת מחלקה פנימית א’ במרכז הרפואי רבין ורופאה בכירה במכון להמטולוגיה של מרכז דוידוף לסרטן במרכז הרפואי רבין
סאלוס
הבית לרפואה פרטית מתקדמת
ד"ר אינה צורן רוזנטל
מנהלת שירות פנימי המטולוגי ברמב"ם. מומחית ברפואה פנימית, בהמטולוגיה ובקרישת דם
ד"ר ריבה פיינמן
מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה
פרופ' יעל כהן
מנהלת את היחידה למיאלומה של המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (בית חולים איכילוב) וראש החוג הישראלי למיאלומה
פרופ' מתתיהו שקלאי
המטולוג מומחה עצמאי נותן חוות דעת שניה לחולים המטולגים - שירותי בריאות כללית, מכבי זהב ובאופן פרטי
ד"ר נעם בנימיני
מנהל אשפוז יום המטולוגי, המערך ההמטולוגי באיכילוב
פרופ' גליה ספקטר
מנהלת היחידה לקרישת הדם, המערך להמטולוגיה, בילינסון
ד"ר יקיר משה
רופא בכיר במערך ההמטולוגי באיכילוב
פרופ' ראובן אור
מומחה בהמטולוגיה, השתלות מח עצם, אימונותרפיה של הסרטן
ד"ר עפרת ביאר
רופאה בכירה במערך ההמטולוגי באיכילוב
פרופ' איין יוסף כהן
ד"ר איליה קירז'נר
המטולוג בכיר, מנהל בנק הדם ויחידת אפרזיס, מנהל שירות קרישה, ב"ח איכילוב תל אביב
בדיקת חלבון S (FREE PROTEIN S) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:
המומחים של Infomed מסבירים:
תהליך הטרומבופיליה - קרישיות יתר של הדם – הוא תהליך בו ישנה פגיעה באחד מפקטורי הקרישה שמגויסים לתהליך הקרישה. תהליך זה יכול להיות מולד או נרכש במשך החיים, וכן יכול להימשך באופן קבוע או לפרק זמן מסוים בלבד[1].
כאשר ישנו דימום מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן ליצור תגובת שרשרת עד להיווצרות פיברין – חומר שמייצר רשת חוסמת המונעת מהדם לצאת החוצה דרך מקום הפציעה. כאשר ישנה פגיעה הגורמת לקרישיות יתר, עלולים להיווצר קרישי דם שיכולים לחסום גם את הורידים או העורקים ולגרום למצבים מסכני חיים, שכן קרישי דם יכולים להישלח אל עבר הריאות או המוח ולגרום שם לחסימת דם[1].
במערכת הדם ישנם נוגדי קרישה טבעיים - חלבונים C, S, אשר נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K. בעת הצורך, ויטמין זה מפעיל את נוגדי הקרישה, ומתחיל תהליך של פירוק פקטורי קרישה 5 ו-8, שמובילים להפעלתו של פקטור הקרישה טרומבין, שהוא גורם מפתח בהיווצרות קרישי דם. חלבון S הכרחי בסיוע לחלבון C בהוצאת תהליך הקרישה לפועל, וכן הוא מעכב ישירות את גורם הקרישה X (10) ומונע קרישיות יתר[1].
צילום: shutterstock | Arif biswas
הבדיקה נועדה להערכת מטופלים עם סיפור רקע משפחתי של יצירת קרישי דם, רקע של תסחיף ורידי (VTE), קרובי משפחה עם חסר בחלבון S, או כחלק מבדיקת גורמים להפלות חוזרות. רמת חלבון זה יורדת בזמן הריון, אך הדבר לא גורם באופן ישיר לפקקת ורידים. במידה והחסר מולד – הבדיקה נעשית לצורך מעקב לסוג החסר - כמותי או איכותי (רמת פעילות) [3].
כאשר ישנו דימום מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן ליצור תגובת שרשרת עד להיווצרות פיברין – חומר שמייצר רשת חוסמת המונעת מהדם לצאת החוצה דרך מקום הפציעה. כאשר ישנה פגיעה הגורמת לקרישיות יתר, עלולים להיווצר קרישי דם שיכולים לחסום גם את הורידים או העורקים ולגרום למצבים מסכני חיים, שכן קרישי דם יכולים להישלח אל עבר הריאות או המוח ולגרום שם לחסימת דם[1].
במערכת הדם ישנם נוגדי קרישה טבעיים - חלבונים C, S, אשר נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K. בעת הצורך, ויטמין זה מפעיל את נוגדי הקרישה, ומתחיל תהליך של פירוק פקטורי קרישה 5 ו-8, שמובילים להפעלתו של פקטור הקרישה טרומבין, שהוא גורם מפתח בהיווצרות קרישי דם. חלבון S הכרחי בסיוע לחלבון C בהוצאת תהליך הקרישה לפועל, וכן הוא מעכב ישירות את גורם הקרישה X (10) ומונע קרישיות יתר[1].
צילום: shutterstock | Arif biswas
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה למדוד את רמתו של חלבון S בדם, שכן רמה נמוכה מהנורמה עלולה לגרום לקרישיות יתר ולסיכון מוגבר להיווצרות מגוון מחלות הקשורות לבעיות קרישה. קרישי דם הנמצאים בגוף עלולים לחסום ורידים ועורקים במקומות שונים ולגרום להיווצרות של נמקים ואף לפגיעות נשימתיות, שבץ מוחי והפלות[2].הבדיקה נועדה להערכת מטופלים עם סיפור רקע משפחתי של יצירת קרישי דם, רקע של תסחיף ורידי (VTE), קרובי משפחה עם חסר בחלבון S, או כחלק מבדיקת גורמים להפלות חוזרות. רמת חלבון זה יורדת בזמן הריון, אך הדבר לא גורם באופן ישיר לפקקת ורידים. במידה והחסר מולד – הבדיקה נעשית לצורך מעקב לסוג החסר - כמותי או איכותי (רמת פעילות) [3].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
- פקקת ורידים תסחיפית (VTE)[4].
- ארגמנת[5].
- נמק עורי המושרה ע"י קומדין - תרופה נוגדת קרישה[6].
- חוסר מלידה בחלבון[7].
- הפרעה מלידה בפעילות החלבון[7].
- קרישה תוך כלית מפושטת (DIC)[7].
- חוסר ויטמין K[8].
- זיהומים[8].
- תסמונת נפרוטית[8].
- מחלות כבד[9].
- מחלות כליות[10].
- הריון[10].
- הידבקות ב-HIV[10].
- אנמיה חרמשית[10].
[1] UPTODATE- Protein S deficiency
https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/protein-s-deficiency?search=free%20protein%20s&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&display_rank=1
https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/protein-s-deficiency?search=free%20protein%20s&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&display_rank=1
[2] Broekmans AW, Bertina RM. Protein C. In: Recent Advances in Blood Coagulation, Poller L (Ed), Churchill Livingstone, New York 1985. Vol 4, p.117.
[3] Comp PC, Thurnau GR, Welsh J, Esmon CT. Functional and immunologic protein S levels are decreased during pregnancy. Blood 1986; 68:881.
[4] Heijboer H, Brandjes DP, Büller HR, et al. Deficiencies of coagulation-inhibiting and fibrinolytic proteins in outpatients with deep-vein thrombosis. N Engl J Med 1990; 323:1512.
[5] Mahasandana C, Suvatte V, Marlar RA, et al. Neonatal purpura fulminans associated with homozygous protein S deficiency. Lancet 1990; 335:61.
[6] D'Angelo A, Vigano-D'Angelo S, Esmon CT, Comp PC. Acquired deficiencies of protein S. Protein S activity during oral anticoagulation, in liver disease, and in disseminated intravascular coagulation. J Clin Invest 1988; 81:1445.
[7] Heeb MJ, Mosher D, Griffin JH. Activation and complexation of protein C and cleavage and decrease of protein S in plasma of patients with intravascular coagulation. Blood 1989; 73:455.
[8] Gouault-Heilmann M, Gadelha-Parente T, Levent M, et al. Total and free protein S in nephrotic syndrome. Thromb Res 1988; 49:37.
[9] Gilabert J, Fernandez JA, España F, et al. Physiological coagulation inhibitors (protein S, protein C and antithrombin III) in severe preeclamptic states and in users of oral contraceptives. Thromb Res 1988; 49:319.
[10] Stahl CP, Wideman CS, Spira TJ, et al. Protein S deficiency in men with long-term human immunodeficiency virus infection. Blood 1993; 81:1801.
[11] Faioni EM, Franchi F, Asti D, et al. Resistance to activated protein C in nine thrombophilic families: interference in a protein S functional assay. Thromb Haemost 1993; 70:1067.
[12] Giri TK, Hillarp A, Härdig Y, et al. A new direct, fast and quantitative enzyme-linked ligandsorbent assay for measurement of free protein S antigen. Thromb Haemost 1998; 79:767.
[13] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 19th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2756
[3] Comp PC, Thurnau GR, Welsh J, Esmon CT. Functional and immunologic protein S levels are decreased during pregnancy. Blood 1986; 68:881.
[4] Heijboer H, Brandjes DP, Büller HR, et al. Deficiencies of coagulation-inhibiting and fibrinolytic proteins in outpatients with deep-vein thrombosis. N Engl J Med 1990; 323:1512.
[5] Mahasandana C, Suvatte V, Marlar RA, et al. Neonatal purpura fulminans associated with homozygous protein S deficiency. Lancet 1990; 335:61.
[6] D'Angelo A, Vigano-D'Angelo S, Esmon CT, Comp PC. Acquired deficiencies of protein S. Protein S activity during oral anticoagulation, in liver disease, and in disseminated intravascular coagulation. J Clin Invest 1988; 81:1445.
[7] Heeb MJ, Mosher D, Griffin JH. Activation and complexation of protein C and cleavage and decrease of protein S in plasma of patients with intravascular coagulation. Blood 1989; 73:455.
[8] Gouault-Heilmann M, Gadelha-Parente T, Levent M, et al. Total and free protein S in nephrotic syndrome. Thromb Res 1988; 49:37.
[9] Gilabert J, Fernandez JA, España F, et al. Physiological coagulation inhibitors (protein S, protein C and antithrombin III) in severe preeclamptic states and in users of oral contraceptives. Thromb Res 1988; 49:319.
[10] Stahl CP, Wideman CS, Spira TJ, et al. Protein S deficiency in men with long-term human immunodeficiency virus infection. Blood 1993; 81:1801.
[11] Faioni EM, Franchi F, Asti D, et al. Resistance to activated protein C in nine thrombophilic families: interference in a protein S functional assay. Thromb Haemost 1993; 70:1067.
[12] Giri TK, Hillarp A, Härdig Y, et al. A new direct, fast and quantitative enzyme-linked ligandsorbent assay for measurement of free protein S antigen. Thromb Haemost 1998; 79:767.
[13] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 19th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2756
