בדיקת חלבון S (FREE PROTEIN S)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

תהליך הטרומבופיליה - קרישיות יתר של הדם – הוא תהליך בו ישנה פגיעה באחד מפקטורי הקרישה שמגויסים לתהליך הקרישה. תהליך זה יכול להיות מולד או נרכש במשך החיים, וכן יכול להימשך באופן קבוע או לפרק זמן מסוים בלבד[1].

כאשר ישנו דימום מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן ליצור תגובת שרשרת עד להיווצרות פיברין – חומר שמייצר רשת חוסמת המונעת מהדם לצאת החוצה דרך מקום הפציעה. כאשר ישנה פגיעה הגורמת לקרישיות יתר, עלולים להיווצר קרישי דם שיכולים לחסום גם את הורידים או העורקים ולגרום למצבים מסכני חיים, שכן קרישי דם יכולים להישלח אל עבר הריאות או המוח ולגרום שם לחסימת דם[1].

במערכת הדם ישנם נוגדי קרישה טבעיים - חלבונים C, S, אשר נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K. בעת הצורך, ויטמין זה מפעיל את נוגדי הקרישה, ומתחיל תהליך של פירוק פקטורי קרישה 5 ו-8, שמובילים להפעלתו של פקטור הקרישה טרומבין, שהוא גורם מפתח בהיווצרות קרישי דם. חלבון S הכרחי בסיוע לחלבון C בהוצאת תהליך הקרישה לפועל, וכן הוא מעכב ישירות את גורם הקרישה X (10) ומונע קרישיות יתר[1].

צילום: shutterstock | Arif biswas

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה למדוד את רמתו של חלבון S בדם, שכן רמה נמוכה מהנורמה עלולה לגרום לקרישיות יתר ולסיכון מוגבר להיווצרות מגוון מחלות הקשורות לבעיות קרישה. קרישי דם הנמצאים בגוף עלולים לחסום ורידים ועורקים במקומות שונים ולגרום להיווצרות של נמקים ואף לפגיעות נשימתיות, שבץ מוחי והפלות[2].

הבדיקה נועדה להערכת מטופלים עם סיפור רקע משפחתי של יצירת קרישי דם, רקע של תסחיף ורידי (VTE), קרובי משפחה עם חסר בחלבון S, או כחלק מבדיקת גורמים להפלות חוזרות. רמת חלבון זה יורדת בזמן הריון, אך הדבר לא גורם באופן ישיר לפקקת ורידים. במידה והחסר מולד – הבדיקה נעשית לצורך מעקב לסוג החסר - כמותי או איכותי (רמת פעילות) [3].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

פקקת ורידים תסחיפית (VTE)[4].
ארגמנת[5].
נמק עורי המושרה ע"י קומדין - תרופה נוגדת קרישה[6].
חוסר מלידה בחלבון[7].
הפרעה מלידה בפעילות החלבון[7].
קרישה תוך כלית מפושטת (DIC)[7].
חוסר ויטמין K[8].
זיהומים[8].
תסמונת נפרוטית[8].
מחלות כבד[9].
מחלות כליות[10].
הריון[10].
הידבקות ב-HIV[10].
אנמיה חרמשית[10].

אוכלוסיות בסיכון

[11]

בעלי היסטוריה של פקקת ורידים.
בעלי היסטוריה של שבץ מוחי.
נשים בעלות היסטוריה של הפלות.
בעלי היסטוריה משפחתית של בעיות קרישה.

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם שגרתית הנלקחת במבחנה לבדיקה במעבדה. יש להמתין לפחות 10 ימים מאז אירוע הפקקת האחרון לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[12].

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של יחידות בינלאומיות למיליליטר (IU/ml). ערך תקין הוא 70-140. לחילופין, ניתן להשתמש בערכים של יחידות פונקציונליות. ערך תקין הוא 70-140% מהממוצע[13].

מעל הנורמה
לא נמצאה בספרות אינדיקציה למחלות מסוימות.

מתחת לנורמה
יכול להעיד על קרישיות יתר שעלולה לגרום למגוון מחלות: פקקת ורידים תסחיפית (VTE), ארגמנת, נמק עורי המושרה ע"י קומדין, קרישה תוך כלית מפושטת (DIC), חוסר ויטמין K, מחלות כבד, מחלות כליות, תסמונת נפרוטית, זיהומים, הידבקות ב-HIV, אנמיה חרמשית, הריון.