הפורינים הם אבני בניין הקשורות לחומר התורשתי בגוף. הם עוברים שינוי הנקרא דה אמינציה - הוצאה של מולקולה הנקראת אמין-NH2 ומכילה חנקן ושני מימנים והופכים לחומרים Xanthine (מגואנין) וHypoxanthine (מאדנין). לאחר מכן באמצעות האנזים Xanthine Oxidase הם מתפרקים למספר חומרים, לרבות חומצה אורית - חומצת שתן[1]. בתהליך תקין החומצה האורית מתמוססת בדם ומשם זורמת אל הכליות ומפונה בשתן. כאשר ישנו ייצור מוגבר של חומצה אורית, או לחילופין קיימת בעיה בפינוי החומצה האורית מהגוף, חומר זה עלול להצטבר ולשקוע בדם במיקומים שונים בגוף כגון מפרקים, ולגרום למחלות דלקתיות, כמו גם להצטברות ולשקיעה בכליות ובדרכי השתן, וליצור שם אבנים אשר עלולות לחסום את המעבר ולפגוע בהליך התקין של הפעילות באזורים אלו[1]. פורינים הם חומרים שגם נמצאים במגוון מאכלים ומשקאות כדוגמת יין, בירה, אפונה, שעועית יבשה, כבד, אנשובי, דג מקרל. באנשים עם רמות חומצה אורית לא תקינות יש להקפיד על תזונה במינונים מותאמים של מוצרים אלו על מנת שלא להגביר את רמות החומצה הלא תקינות ולא לגרום להתגברות הבעיות הנובעות עקב כך[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לבדוק מהן רמות החומצה האורית בדם, כאשר רמות נמוכות מהטווח התקין יכולות לנבוע ממספר סיבות ובהן עיכוב האנזים Xanthine Oxidase בתהליך יצירת החומצה האורית, טיפול תרופתי בחומר הנקרא אלופורינול אשר מפרק את החומצה האורית בגוף ועוד[2]. רמות גבוהות מהטווח התקין של חומצה אורית גם הן יכולות לנבוע עקב ממספר סיבות כגון ייצור מוגבר של חומצה אורית עקב פעילות יתר אנזימטית; היפוקסיה - חסר חמצן בתאי הגוף; צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים; מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים ביניהם חומצה אורית; טיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[3].
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות[4][5]
מחלת שיגדון (גאוט) – מחלה בה שוקעת חומצה אורית במפרקים בצורת גבישים (קריסטלים) ונוצרת דלקת פרקים. המפרק השכיח ביותר להימצאות המחלה הוא בוהן הרגל, כאשר אם המחלה לא מטופלת היא עלולה לפגוע בהמשך במפרק הקרסול ובמפרקים נוספים המצויים בכף הרגל. המחלה שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים. גורמים המעלים סיכון לחלות בגאוט הם צריכת אלכוהול גבוהה, עודף משקל, שימוש בסמים ואכילת כמויות גבוהות של בשר, דגים, פירות ים או שתיית משקאות אלכוהוליים המכילים כמויות פורינים גבוהות.
מחלות המטולוגיות כגון מיאלופרוליפרטיביות או לימפופרוליפרטיביות.
מחלות ממאירות כלוקמיה או לימפומה בהן יש פירוק תאים.
מצב גידול לאחר טיפול באמצעות כימותרפיה או הקרנות.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות[6]. מומלץ להיות בצום כ-8 שעות לפני הבדיקה ולהימנע בזמן זה מנטילת תרופות המגבירות או מפחיתות ייצור חומצת שתן בדם, וזאת לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה[6]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[6].
אזהרות
סיכון:
מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה (הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl))[6]: בגברים הטווח התקין הוא 3.1-7.0. בנשים הטווח התקין הוא 2.5-5.6. תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על מחלת שיגדון (גאוט), היפוקסיה - חסר חמצן ברקמות, פגיעה בתפקוד הכלייתי, צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים, מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים לרבות חומצה אורית, פגם באחד מאנזימי תהליך ייצור החומצה האורית הגורם לייצור עודף של חומצה אורית מוגבר של תאים עקב מחלה ממאירה, וטיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[7]. תוצאה מתחת לנורמה: יכולה להעיד על פגיעה בייצור חומצה אורית בגלל בעיות באנזימים או על הפרשה מוגברת של חומצה אורית בשתן, וזאת עקב מחלת כבד חמורה או לקיחה של תרופות כגון אלופורינול, המפרקת את החומצה האורית בדם, אספירין במינון גבוה, או חסר בחומצה פולית או ויטמין B12[7].
היי בעקבות תלונה על בועות בשתן שהופיעו בחודשים האחרונים בצעתי בדיקות דם שמתי לב שמצד אחד בשנתיים האחרונות יש עליה בערך של קריטנין שהיה תמיד 0.7 ועכשיו עלה ל 0.83 ומצד שני יש ירידה ברמת הזרחן שעכשיו נמצא ברמה של 2.5. US כליות תקין זרחן 2.9 סידן 10.3 URIC ACID 5.2 האם הערכים של בדיקות הדם יכולים להעיד על בעיה התחלתית בכליות ?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ערך קריטנין שעולה
רונית26/11/2025 | 23:58
בנוסף יש לציין שבדיקת שתן תקינה למעט ערך של 10 של כדוריות דם שקיים אצלי הרבה זמן בנוסף בדיקה תקינה של שתן לציטולוגיה
השינוי בקריאטינין הינו יחסית קטן ויכול לנבוע מכמות השתיה טרם הבדיקה. לצד זאת יש בבדיקות ששלחת רמזים למצב שיתכן ומחייב בירור נוסף: 1. רמות סידן בגבול העליון של הנורמה וזרחן בגבול התחתון , עלול לרמוז ליתר פעילות של בלוטת יותרת התריס, ממליץ להשלים בדיקת PTH בדם. ובמידת הצורך אם מוגבר US לבלוטת יותרת התריס. ומעקב אנדוקרינולוגי. סידן מוגבר במידה קלה יכול להביא לעליה קלה בקריאטינין 2. ממליץ על בדיקת שתן למיקרוסקופיה - לאשש האם אכן יש דם בשתן? 3. בדיקת שתן ליחס חלבון קריאטינין ויחס אלבומין קריאטינין 4. US כליות ודרכי שתן. בברכת בריאות שלמה יובל
מציע לחזור על בדיקת pth. איסוף שתן 24 שעות להפרשת סידן, ולפי הממצאים לפנות לאנדוקרינולוג או נפרולוג.
הוסף תגובה
ערך קיטינין שעולה
רונית09/12/2025 | 17:01
בעקבות ערך קריטינין שעלה בשנתיים האחרונית והופעת בועות בשתן חזרתי על בדיקת pth שיצאה תקינה פלוס איסוף שתן לקריאטינין וכן לסידן שיצאן תקינים וגם יחס אלבומין קריאטינין שיצאו תקינים. האם יש צורך בבירור נוסף? כמו כן נפח שתן יצא מעט גבוה באיסופים לשתיה של 2.5 ליטר יצא באיסוף אחד כמות של 3.7 ובשנייה כמות של 3.2 ליטר
מציע להוועץ עם רופא המשפחה שיעבור על הבדיקות ששלח ויחליט האם יש צורך בהפנייתך לנפרולוג להמשך בירור. לצערי איני יכול לסייע במסגרת הפורום לסוגיות שהעלית מאחר שכלל הבדיקות לא מצויות בפני. עמך הסליחה.
היי לאחר בדיקה בגיל חודש שבו הכליה האגנית היתה 3.8 עם מעט אקגוניות מוגברת, כליה שמאל 5.2 עשינו הגיל חמש וחצי חודשים שוב להלן תוצאןת , האם תקין ?? ממצאים: כליה ימנית בגודל 5.0 ס”מ כיום נמצאת באגן מימין מסובב את סביב ציר ואורך, פרנכימה שמורה. לא הודגמה הרחבה של מערכת מאספת אגן אקסטרה־רנלי גדוש. רוחבו בסריקה רוחבית 0.6 ס”מ, בסריקה אורכית 1.4 ס”מ. לא הודגמו תהליכים. לא הודגמו אבנים. כליה שמאלית – בגודל 6.4 ס”מ נמצאת במיקומה הרגיל. פרנכימה שמורה. רוחב אגן בסריקה אורכית 0.7 ס”מ, בסריקה רוחבית 0.44 ס”מ. לא הודגמו תהליכים. לא הודגמו אבנים. שלפוחית השתן בקיבולת קטנה ללא אבנים, אין לראות נוזל חופשי באגן. תודה רבה:)
שלום בני בן ה19 היה לו כאבי בטן ודלקת בשתן עשה צילום בטן ובמקרה ידענו שיש לו רק כליה אחת, למה ואיך לא יודעים אולי מהלידה או שהיתה ונעלמת, ובגלל זה הלכנו לנופרולוג ויש לו מיפוי כליות יום רביעי שנדע מה המצב שאלתי היא אם יש או ממליצים על דיטאנית נופרולוגיה שתעזור לנו ותדריך אותו אני מצפון בקופת חולים כללית רוצה מישהו שממליצים עליו ואם גם יש דוברי ערבי ועברית
הפורום אינו פורום פרסומי. עמך הסליחה. יש לבדוק עם מוקד קופת חולים לגבי נפרולוגים באזור מגורייך. איני בקיא בפרטים הקליניים של בנך, אולם אציין כי אם הקריאטינין תקין ואין חלבון או אלבומין בשתן. ניתן יהיה לשמור על בריאותו של בנך ועל בריאות הכליה שלו לשנים רבות רבות מאד.... ממליץ לקבוע תור למרפאה נפרולוגית להמשך מעקב, ולקבלת מידע מדויק בריאות שלמה לבנך יובל
שלום, בן 80. לפני כשנה וחצי אובחנתי עם אי ספיקת כליות דרגה 4 עקב סטרפטוקוקוס בדם. (אנדוקרדיטיס). לא סןבל מלחץ דם ולא מסכרת. נכון להיום יש שיפור קל ה- eGFR הוא 32. בנמוך היה 18. האם יש סיכוי שזה ישתפר עוד או אולי יהיה תקין? נכון להיום הקריטינין שלי סביב ה-2
אלי ערב טוב. לצערי לאחר כחצי שנה עם הפרעה בתפקוד הכלייתי, הסיכוי לחזרה לתפקוד תקין הינו נמוך ביותר. (לאחר כחצי שנה של פגיעה בתפקוד הכלייתי , קרוב לודאי שלפחות חלק מהנזק הינו כרוני ועל בלתי הפיך) . יתכן שיפור קל, אולם איני יכול לאמוד זאת על סמך המידע הקיים בפני. המיקוד בטיפול הנפרולוגי אינו בתפקוד שאבד, אלא בכמות הלא מבוטלת של תפקוד כלייתי שעדיין נותר, ובשימורו לאורך זמן. בהנחה שסיבת הפגיעה הכלייתית חלפה, יש למקד את מירב המאמצים בשמירה על התפקוד הכלייתי הנותר למשך שנים רבות. לשימחתנו יש היום הרבה כלים בארגז הכלים הנפרולוגי שיכולים לסייע בהשגת המטרה. בטוחני שהינך במעקב במרפאה נפרולוגית , וכי הנפרולוג שמטפל בך מתמקד בכך. בברכת בריאות שלמה, יובל
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אבנים בכליות 
אלדוסטרון 
תשובת מומחה תיפקוד כליות 
ערך קריטנין שעולה
