איחוי מפרק (Joint fusion)

תשובה: עצם המרפק שייכת לעצמות מסוג העצמות הארוכות: http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/sp2/ezem_hainyan.html

תשובה: לא מצאתי קישור לתרגילי Rockwood. בקש מהמטפל שלך להתאים לך תרגול ספציפי למצבך. התרגילים מעודדים שיפור טווח תנועה וחיזוקי שרירי חגורת הכתפיים. אם אתה רוצה אשלח לך בפקס דוגמה. בינתיים נסה מאלה בתיאום עם המטפל בלבד- http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצרכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") ( בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lision או hill saks.), ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב (הרי חלק מהלברום לא עומד במקום). במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות: חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה, לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים, כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף, ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. לא ברור לי אילו תרגילים את מבצעת כבר הרבה זמן. האם פיזיותרפיסט התאים לך אותם? באם יש שיפור ופחות פריקות עם הזמן והתרגול, ייתכן ותוכלי להימנע מניתוח. אם התופעה לא מושפעת מהתרגול שהותאם ע"י פיזיותרפיסט, את קרובה יותר לניתוח. אין לי יכולת לדעת האם תרגול נכון יפתור את הבעיה באופן מוחלט. פריקות חוזרות גורמות נזק מצטבר ולכן יש לטפל בבעיה אם ע"י טיפול פיזיו או ע"י ניתוח. יש מקום כמובן להתייעצות עם אורתופד המתמחה בשיקום כתף. לסיכום- רק במכון פיזיותרפיה יותאם תרגול נכון לאחר בדיקה. אם הטיפול לא עוזר, ממליץ לגשת לניתוח ולא להמשיך מצב של פריקות חוזרות. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: זהירות, גידים מתוחים! אתה עלול ליצור קרע בסיבי שריר. מומלץ לנוח ולבצע חימום טוב לפני מאמץ עתידי. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: ראשית יש לברר האם מותרת לך דריכה או לא. ע"פ הוראת הדריכה יותאם תרגול שיכלול או לא יכלול נשיאת משקל על הרגל. ככלל, מומלץ בכל מקרה להניע את המפרקים מעל ומתחת לגבס, כך שאם הגבס מתחיל מתחת לברך ועד האצבעות מומלץ להניע את הברך ככל שניתן, וכן את אצבעות כפות הרגליים שמחוץ לגבס. אסור להישאר במיטה – חשוב לקום ולנוע ככל הניתן - אם אסורה דריכה כדאי לשאול קביים או הליכון מ'יד שרה' ולהיעזר בהם להליכה. אני ממליץ לבקש מהרופא הפניה לפיזיותרפיה שתגיע בשלב הראשון לביתך על מנת ללמד כיצד לבצע מעברים ולהתנייד. עד למפגש עם הפיזיותרפיסט נסי לתרגל מעט מן התרגילים האלה בלי דריכה אם זו עדיין אסורה, ובלא לגרום ליותר מכאב קל. http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xanklefr_art.htm

תשובה: החוליות בעמוד השדרה חשופות לשברים כמו כל עצם בגוף. שברים הנגרמים על ידי ירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) בחוליות עמוד השדרה עלולים לגרום במשך הזמן לכאבים ולכיפוף מוגזם (Kyphosis) הנוצר עקב קריסת החוליה. הזרקת מעין דבק (Cement) לגוף החוליה היא שיטה שפותחה לצורך בנייה מחודשת של גובה החוליה, ובכך לטפל בבעיות כאלה. שתי השיטות העיקריות הנפוצות כיום מערבות החדרה של הדבק לגוף החוליה, אחת באופן ישיר (Vertebroplasy), והאחרת על ידי "ניפוח" מקדים של החלל שבתוך גוף החוליה על ידי בלון (Kyphoplasty). למרות שפעולות אלו נחשבות לבטוחות יחסית, עדיין יכולים להתרחש סיבוכים, כגון זיהום, דליפה של הדבק אל מחוץ לחוליה, כישלון של הטיפול ועוד. אפשרויות ההרדמה משתנות ממרכז למשנהו. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: קרע בגיד או בשריר ה- Major Pectoralis הוא פגיעה נדירה יחסית, המוכרת בעיקר אצל ספורטאים. הטיפול השמרני, כלומר השגחה בלבד או פיזיותרפיה, מומלץ כיום בעיקר במטופלים מבוגרים או בחולים במחלות רקע רבות העלולות לסכן אותם במהלך ניתוח. בקרעים הקרובים לקדמת החזה עדיף לרוב לטפל בטיפול שמרני. במטופלים צעירים ופעילים, מספק ניתוח יתרון מבחינת דרגת החוזק, הרמה התפקודית ורמת שביעות הרצון הכללית לאחר הניתוח. רוב הניתוחים כוללים תפירה לאיחוי חלקי השריר או הגיד הקרוע. ניתוח זה אינו נחשב למסובך בידיים מיומנות, אך בכל זאת עלולים להיווצר סיבוכים, כמו בכל ניתוח, בכללם זיהום וסיבוכים אחרים, והניתוח עלול גם לא להצליח. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: הממצאים בבדיקת ה- MRI, שהיא הבדיקה המהימנה ביותר לאבחנת AVN, מתאימים ככל הנראה לאבחנה זו. על פי חומרת הבעיות שאת חשה וחומרת הממצאים שב- MRI, ידרג האורתופד את חומרת המחלה, בהנחה שזו אכן תהיה אבחנתו. מגוון הטיפולים העומדים לרשות המטפל הוא רב ביותר, וכולל אמצעים "קלים" כהשגחה ופיזיותרפיה, במקרים בהם הבעיות שחש המטופל הן קלות וחומרת הממצאים קלה, ועד לניתוחים שמטרתם להקל על הלחץ בראש עצם הירך ולעודד את אספקת הדם. במקרים החמורים, ואם אין שיפור כתוצאה מטיפולים אחרים, מוצע לעיתים ניתוח להחלפת מפרק הירך. הייתי ממליץ לשוב לרופא המטפל ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול המתאים לפי הסימפטומים והממצאים בבדיקה שעברת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: לא פירטת את מיקום וחומרת השבר. חשיבות יתרה ישנה למעורבות משטחים מפרקיים בעצמות השבורות; שבר תוך- פרקי עלול לפגוע בטווח ואיכות התנועה. בכל אופן, אם יש נתוני פתיחה טובים (לא שבר מרוסק ולא תוך- פרקי ) הרי שצפוי איחוי בתוך 6 שבועות לערך. אז תהיה ביקורת כולל צילום, ובכפוף למצב יותאם שיקום. כמובן שאם מדובר בשבר שונה , תשתנה גם התמונה והשיקום. השיקום יכלול השבת המפרקים לטווחים המיטביים, דריכה והליכה- תפקוד בנשיאת משקל, שיווי משקל ועוד- על מנת להשיג תפקוד טוב. ראיתי מטופלים לאחר שברים מורכבים שרצים ומתפקדים בלי כאב כלל, אז לא להתייאש ולהתחיל שיקום מוצלח . לתרגילים נסי לחפש ב google בערך exercises ankle sprain http://www.google.com/search?...Search רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות