שאיבת ביציות היא הליך הנעשה אצל גניקולוג או גניקולוגית, שבו לוקחים ביציות מהשחלות של המטופלת. זהו אחד השלבים בתהליך הפריה חוץ גופית (IVF), אשר נעשה בדרך כלל דרך הנרתיק. לאחר הוצאת הביציות מהשחלות, ניתן להפרות אותן במעבדה עם זרע, ומאוחר יותר להכניס את העוברים לרחם[1].
בשנת 1982, רופאים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק, המציאו את טכנולוגיה המאפשרת שאיבת ביציות מונחית אולטרסאונד טרנס-ווגינלי. טכנולוגיה זו משפרת משמעותית את טיפולי ההפריה החוץ גופית, שנעשו עד אז באמצעות הליך כירורגי לפרוסקופי הכולל חתך והרדמה מלאה. כיום מדובר בהליך פשוט יותר, מדויק יותר ועם פחות סיכונים ותופעות לוואי. שאיבת ביציות מונחית אולטרסאונד הוא הליך שניתן כיום לבצע במרפאה בתוך כחצי שעה. טכנולוגיה זו אף מגדילה את כמות הביציות הבשלות שנאספות ואת שיעורי ההפריה המוצלחת, והיא הפכה לסטנדרט החדש של שאיבת ביציות בהפריה חוץ גופית[2].
צילום: shutterstock | RusAKphoto
מתי מתבצע
בהתעברות טבעית, ביצית משתחררת מהשחלה אל החצוצרה באמצע המחזור החודשי. הביצית מופרית בחצוצרה כשהיא נפגשת עם הזרע, ולאחר מכן היא מתחילה להתחלק לתאים בחצוצרה, וכך הופכת לעובר בשלבים המוקדמים. לאחר מספר ימים של שהייה בחצוצרה, העובר ממשיך לרחם שם הוא מושרש ומתפתח. במקרים מסוימים, כאשר קיימות בעיות פוריות מכל מיני סיבות וגורמים, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית – מעין מעקף של החצוצרות והשרשה ישירה של העוברים לתוך הרחם. לצורך כך יש תחילה לגרות את השחלות באמצעות טיפולי פוריות, אשר יגרמו להבשלה של כמה ביציות. מעקב אחר התפתחות הביציות מתבצע באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד נרתיקי, וברגע שהביציות בשלות, הן נשאבות מהשחלה. לאחר שאיבת הביציות, הן מוכנסות לצלחת פטרי ביחד עם הזרע (מתרומה או של בן הזוג/פרטנר). הביציות נבדקות למחרת כדי לראות אם הן הופרו בהצלחה על ידי הזרע. הביציות המופרות נשארות בצלחת הפטרי למשך מספר ימים, שבמהלכם הן מתחילות להתחלק ולהפוך לעוברים בשלבים המוקדמים (כפי שמתרחש בחצוצרות בזמן ההתעברות הטבעית). לאחר מכן מחזירים את העוברים שהתפתחו כראוי לרחם האישה עם צנתר קטן דרך צוואר הרחם. אם יש עוברים נוספים שניתן להשתמש בהם, הם עשויים להישמר בהקפאה לשימוש עתידי[3].
הכנות לטיפול
לפני שאיבת ביציות יש ליטול את התרופות שניתנו לפי הוראת הרופא/ה. במקרה של נטילת תרופות אחרות נוספות על בסיס קבוע, יש להתייעץ עם הרופא/ה אם ניתן לקחת אותן לפני ההליך[1].
שאיבת ביציות מבוצעת בדרך כלל 35 עד 36 שעות לאחר מתן hCG (שניתן לצורך הבשלת ביציות) ובאמצעות טכניקה מונחית אולטרסאונד טרנס-וגינלי. מחקרים מראים שמרווח הזמן בין מתן hCG לשאיבת ביציות של כ-36 שעות ממקסם את הבשלת הביציות. שאיבה לפני 30 שעות, מעלה את הסיכון לכך שהביציות בזקיקים לא יהיו בשלות. 38 שעות לאחר מתן hCG, הביציות אובדות לתוך חלל הצפק[4].
מומלץ ללבוש בגדים נוחים ורפויים; אין לאכול או לשתות לאחר חצות בלילה שלפני ההליך; יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני ההליך[1].
מהלך הטיפול
בשלב ראשון יינתנו תרופות טשטוש תוך ורידיות, שיעזרו למטופלת להירדם. הנרתיק ינוקה והגניקולוג או הגניקולוגית ישתמשו באולטרסאונד טרנס-וגינלי כדי לאתר את השחלות של המטופלת. לאחר מכן תוחדר מחט לאחת השחלות, המחט מחוברת למכשיר יניקה ולמבחנה. הרופאה תחדיר את המחט לתוך זקיק המכיל ביצית, ותשאב את הביצית והנוזל שמסביבה, לתוך המחט. הביצית תעבור מהמחט למבחנה, ותהליך זה יחזור על עצמו שוב עם זקיקים נוספים ובשחלה השנייה. ההליך אורך בדרך כלל כ-30-60 דקות[1].
אחרי הטיפול
לאחר השלמת ההליך, המטופלת מועברת לחדר התאוששות למנוחה של כשעה. ביום שאיבת הביציות, מומלץ להיעזר במישהו זמין שיסיע את המטופלת הביתה (לא ניתן לנהוג ביום החזרת הביצית עקב הטשטוש). חשוב לא לעבוד או לעשות תוכניות ביום החזרת הביציות. נשים רבות אכן חוזרות לעבודה למחרת, בעוד שאחרות נחות גם ביום שלאחר השאיבה. ייתכן ויורגש מעט כובד אגן או כאב והתכווצויות. אפשר לקחת משככי כאבים, אבל רק בהתאם להמלצת הגניקולוג/ית. לעתים קרובות יופיעו מעט כתמי דם, אבל מדובר בדימום חלש יותר מווסת רגילה. מומלץ להימנע משחייה, ג'קוזי וקיום יחסי מין נרתיקי במשך כמה ימים, כדי לאפשר לנרתיק להחלים[5].
לאחר שאיבת הביציות, יינתנו הנחיות להמשך תהליך ההפריה החוץ גופית (IVF). חשוב לדעת שהשחלות עדיין מוגדלות מיד לאחר הוצאת הביצית, והן יישארו מוגדלות במשך השבועות הבאים, במהלך תהליך החדרת העוברים. מסיבה זו, מומלץ להימנע מהרמה של משאות כבדים או ממאמץ יתר כגון ריצה או פעילות אירובי, עד שהשחלות יחזרו לגודלן הרגיל (בדרך כלל בין 6-10 שבועות להריון או עם הופעת הווסת - במידה ולא מתרחש הריון). אפשר לעלות במדרגות לאט וללכת מרחקים קצרים. יש להימנע משימוש במשחות נרתיקיות, חומרי סיכה או קוטלי זרע, למעט התכשירים שנרשמו מטעם הגניקולוגית[5].
סיכונים
סיבוכים כתוצאה משאיבת ביצית מונחית אולטרסאונד אינם נפוצים. דימום הוא אחד הסיבוכים השכיחים ביותר, והסיבה היא שכלי דם קטנים יותר אינם מופיעים באולטרסאונד ולכן כלי דם שבין דופן הנרתיק לשחלה עלולים להיפגע מהמחט בשוגג. סיבוכים לא נפוצים הקשורים לשאיבת ביציות כוללים דימום תוך בטני, כאבים עזים ותסביב שחלה. זיהום באגן הוא סיבוך אפשרי נוסף, אך טיפול מונע באנטיביוטיקה ניתן במקרים רבים, מה שמפחית באופן ניכר את הסיכוי לזיהום. נשים הסובלות מאנדומטריוזיס עלולות להיות בסיכון גבוה לזיהום. הסיבה היא שהנוזל האנדומטריוטי יכול לפעול כמעין אמצעי תרבית לחיידקים. סיבוכים נדירים אחרים שיכולים להתרחש הם פגיעה אורולוגית המערבת את השופכן (הצינור המחבר את השלפוחית לכליות) או את שלפוחית השתן[6].
תוצאות
מספר הביציות שנשלפו תלוי במידה רבה במספר הזקיקים הגדולים הקיימים בזמן השאיבה. באופן כללי, ניתן לאסוף ביציות בשיעור הצלחה גבוה מזקיקים בקוטר ממוצע של יותר מ-12 מ"מ[4].
הזרע של בן הזוג או מתרומת הזרע, יופרה במעבדה ביום שאיבת הביציות. לבני זוג מומלץ להימנע משפיכה במשך יומיים (48 שעות) עד 5 ימים לפני יום השאיבה[6]. כיומיים עד שלושה לאחר הפריית הביצית, מוחזרים העוברים אל הרחם. במקרים אחרים, ניתן להקפיא עוברים לשימוש עתידי - להשרישם בשלבים מאוחרים יותר[7].
"ד״ר גדי בן שטרית גילה הכלה והבנה, הגעתי עם חששות וד״ר בן שטרית הסביר הכל מפורט, בנעימות ובקלילות. הפרוצדורה הייתה מקצועית וממוקדת. ד״ר בן שטרית משרה אווירה של רוגע ובהחלט ממליצה לכולם להגיע לד״ר בן שטרית. תודה ענקית!"
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.