דבש, שום, מרק עוף – אלה רק חלק מתרופות הסבתא שעוברות מדור לדור, ולא תמיד יש להן בסיס מדעי. מצד שני, תתפלאו לגלות שחלקן דווקא מגובות במחקרים. אז מה באמת עוזר נגד שפעת והצטננות, ומה רק נשמע טוב? התשובות בכתבה
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 11/11/2012תאריך עדכון: 02/09/2025
5 דקות קריאה
מרק עוף זה ממש אנטיביוטיקה לשפעת, חלב חם עם דבש מרפא כל כאב גרון ואם הילד סובל מהצטננות, כדאי להוסיף חומץ לאמבטיה. כולם נשבעים שזה עובד, שזה עדיף על כדורים ובכלל מי יודע יותר טוב מסבתא? אבל מה לעשות שלפעמים הספרות הרפואית יודעת קצת יותר.
אז נכון, יש תרופות סבתא שמקלות על התסמינים והן חסרות ביסוס מדעי, ויש כאלה שבאמת נכונות רפואית. אז לקראת החורף, החלטנו לעשות סדר ולקבוע אחת ולתמיד מה מיתוס ומה נכון.
צילום: depositphotos
מרק עוף להצטננות ושפעת: עובדה!
הרמב"ם, שהיה רופא ופילוסוף לפני למעלה מ-800 שנה, המליץ על מרק עוף לחולים, וכיום גם המדע המודרני מעניק לו גיבוי מסוים. מחקרים מראים שמרק עוף, יותר מנוזלים חמים אחרים, מסייע בהגברת זרימת הליחה ומעודד את הגוף להיפטר מהווירוס.
עוף עשיר בחומצת האמינו ציסטאין, שעוזרת בדילול הפרשות. תוספת של שום ופלפל מגבירה את ההשפעה. מכיוון שהצטננות ושפעת גורמות לעיתים לאיבוד נוזלים ומלחים (אלקטרוליטים), חשוב במיוחד לשמור על רמות אשלגן, שגזר, בצל ובעיקר סלרי ושורש פטרוזיליה תורמים לו רבות. ירקות אלה גם עשירים בנוגדי חמצון.[1]
חלב עם דבש לשיעול ושפעת: מיתוס!
שילוב של חלב חם עם דבש הוא תרופת סבתא ידועה לצינון או שפעת. אף שאין לו השפעה ישירה על ריפוי המחלה, מחקרים מראים שדבש עשוי לשפר את איכות השינה ולהפחית שיעול לילי, בעיקר בקרב ילדים עם זיהומים בדרכי הנשימה. החלב תורם לתחושת רוגע ולחיזוק כללי בזכות תכולת הסידן שבו. מעבר לכך, מדובר בשילוב מרגיע ומנחם שיכול לשפר את ההרגשה הכללית בזמן המחלה – אך חשוב לזכור שמדובר בהקלה תסמינית בלבד, ולא בטיפול רפואי[2].
בנוסף להשפעתו המרגיעה, דבש עשוי להוות חלופה טבעית לתרופות נוגדות שיעול הנמכרות ללא מרשם. במספר מחקרים הוא נמצא יעיל בהפחתת תדירות השיעול ועוצמתו בקרב ילדים ומבוגרים עם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. דבש נחשב בטוח לשימוש מגיל שנה ומעלה, וניתן לצרוך אותו ישירות או למהול אותו במשקה חמים או במיץ. אף שאין הכרח לדכא שיעול באופן קבוע – שכן מדובר במנגנון הגנה טבעי – כאשר הוא פוגע בשינה או בתפקוד, דבש יכול תחליף פשוט ויעיל לשימוש ביתי[3].
אמבטיה קרה עם חומץ לילדים החולים בשפעת: מיתוס!
חשוב להימנע מאמבטיה קרה, שעלולה לגרום לכיווץ כלי הדם ולעורר תחושת צמרמורת שאינה מסייעת להורדת החום. במקרה של חום גבוה, מומלץ להיכנס לאמבטיה חמימה עד פושרת, למשך כ-20 דקות. הרחצה במים חמימים מסייעת בוויסות חום הגוף באופן הדרגתי ובטוח יותר. בנוגע לתוספות שונות לאמבט – כדאי לדעת שאין הוכחה מדעית לכך שחומץ מסייע להורדת חום, ומה גם שלרבים ריחו חריף ולא נעים.
בנוגע לשימוש בכמות קטנה של חומץ תפוחים - למרות שיש לו תכונות אנטי‑מיקרוביאליות , אין הוכחה מדעית לכך שעוזר נגד הווירוסים הגורמים לקור או לשפעת[4].
שן שום כטיפול מונע להצטננות או שפעת: עובדה!
שום זוכה למעמד מכובד לא רק ברפואה המסורתית אלא גם במחקר המדעי, בזכות קשרים שנמצאו בין צריכתו לבין הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ואף לסרטן.מחקרים שונים מצביעים על כך ששום עשוי לתרום לירידה של לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ורמת טריגליצרידים גבוהה, ואף להפחית את הסיכון לטרשת עורקים. בנוסף, מחקרים אפידמיולוגיים העלו כי צריכה קבועה של יותר משני שיני שום בשבוע קשורה לירידה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הערמונית[5].
ומה בנוגע למחלות חורף? ישנם מחקרים ראשוניים המרמזים על כך ששום עשוי להפחית את שיעור ההידבקויות בצינון – אך הממצאים מוגבלים מאוד. כיום קיים רק מחקר קליני אחד העומד בסטנדרטים המחמירים של מחקר אקראי מבוקר: במחקר זה, נטילה יומית של תוסף שום למשך 12 שבועות הפחיתה משמעותית את מספר מקרי ההצטננות בהשוואה לפלצבו (24 מקרים בקבוצת השום לעומת 65 בקבוצת הביקורת), אך משך המחלה היה דומה בין הקבוצות. החוקרים מדגישים כי ראיה זו לבדה אינה מספיקה לקביעה חד-משמעית, ויש צורך במחקרים נוספים. לצד זאת, קיימות עדויות לכך שלשום יש פוטנציאל עיכוב בכניסת נגיפים לתאים, אך גם פה, הראיות הקיימות עדיין אינן מספקות להסקת מסקנות חד משמעיות[6].
ג'ינג'ר לכאבי גרון / שיעול / שפעת: עובדה!
ג'ינג'ר נחשב לאחד מצמחי המרפא השימושיים ביותר ברפואה הטבעית, ובצדק: הוא מכיל מגוון תרכובות פעילות בעלות תכונות אנטי דלקתיות, אנטי ויראליות ואנטי חיידקיות. מחקרים מצביעים על כך שלג'ינג'ר יש פוטנציאל לסייע בהתמודדות עם מזהמים בדרכי הנשימה, לרבות נגיפים כמוRSV, מה שמסביר את שימושו להקלה על תסמינים של הצטננות ושפעת, כמו גודש באף, שיעול, בחילות וכאבי גרון.
למרות שלשימוש בג'ינג'ר יש בסיס מדעי מוכח, חשוב לציין כי מרבית המחקרים הקליניים עדיין בשלבים מוקדמים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדגיש שאין הוכחה לכך שג'ינג'ר מהווה טיפול מוכח למחלות נגיפיות כמו קורונה, אך הוא עשוי להקל על ההרגשה הכללית ולהוות חלק מתמיכה טבעית במערכת החיסון[7].
כורכום לטיפול בשפעת: עובדה!
לאורך ההיסטוריה, כורכום שימש ברפואה המסורתית כמענה טבעי למגוון בעיות בריאות, כולל דלקות, בעיות עיכול ואפילו זיהומים בדרכי הנשימה. כיום, המדע מתחיל לגבות את המסורת הזו: מחקר שנערך ביפן מצא כי נטילה יומית של כורכומין (הרכיב הפעיל בכורכום) בגרסה שמשפרת את הספיגה שלו בגוף, עשויה לקצר את משך ההצטננות ולסייע בהתמודדות עם תסמיניה. מדובר בחומר פעיל בעל תכונות נוגדות דלקת, שאף עשוי לחזק את מערכת החיסון דווקא בעונות המעבר, כשהווירוסים מתחילים להרים ראש[8].
מיץ לימון לכאב גרון / דלקת גרון: מיתוס!
לימון נחשב כבר דורות לרכיב טבעי נפוץ לטיפול בתסמיני הצטננות, ובעיקר בשילוב עם מים חמים ודבש – משקה שזכה לפופולריות רבה בזכות טעמו המרגיע והתחושה שהוא "מחטא" את הגרון. מקור האמונה הזו טמון בידיעות שמדגישות את תרומתו של ויטמין C לחיזוק מערכת החיסון. ואכן, לימון עשיר בוויטמין C, שהוא נוגד חמצון שנחקר במשך עשרות שנים בנוגע ליכולתו לקצר את משך ההצטננות. אלא שמחקרים עדכניים מראים שלמרבית האנשים בריאים ועם תזונה מאוזנת, ויטמין C לא מסייע משמעותית בתסמינים או במניעת הצטננות, ואף לא בכאבי גרון[9].
שמן אקליפוטוס למחלות חורף: עובדה!
שמן אתי אקליפטוס הוא אחד המרכיבים הטבעיים שזכו להתעניינות רבה בכל מה שקשור בהקלה על תסמיני מחלות חורף. הרכיב הפעיל המרכזי בו - אקליפטול - נחשב לחומר אנטי־דלקתי ואנטי־חמצוני, ובשנים האחרונות הוא נמצא בכמה מחקרים קליניים כבעל השפעה מיטיבה על מערכת הנשימה. שאיפת אדים של שמן אקליפטוס באמצעות אינהלציה או סיר מים רותחים, הראו הפחתה של שיעול, הקלה על גודש באף, וסיוע בפינוי ליחה, במיוחד בקרב אנשים הסובלים מברונכיטיס או מדלקות בדרכי הנשימה העליונות, כגון הצטננות וגם שפעת.
ממצא מעניין נוסף הוא ששמן האקליפטוס רק מקל באופן מקומי, ונטילה פומית (בבליעה) של מיצוי של הרכיב אקליפטול נמצאה יעילה בהפחתת תהליכים דלקתיים גם בדרכי הנשימה התחתונות – השפעה שעשויה להיות רלוונטית גם במקרים של אסתמהושל מחלות נגיפיות נשימתיות כמו קורונה. מעבר לכך, בשל הפעילות האנטי מיקרוביאלית של שמן האקליפטוס, הוא נפוץ כתוסף לטיפול משלים, ולעיתים משולב גם בטבליות מציצה, סירופים ואף משחות. עם זאת, חשוב להקפיד על שימוש במינון תקני ולהתייעץ עם רופא/ה או רוקח/ת, בעיקר אם משלבים אותו עם תכשירים נוספים[10].
לסיכום, גם אם תבחרו לדלג על תרופות הסבתא ולהמתין בסבלנות, חשוב לדעת שבמקרים רבים מחלות חורף כמו הצטננות או שפעת חולפות מעצמן בתוך כמה ימים. בתקופת המחלה, מנוחה מספקת ושתייה מרובה הן לא רק המלצות נחמדות, אלא מרכיב מהותי בתהליך ההחלמה.
בנוסף, כדי לצמצם את מעגל ההדבקה, הקפידו על כללי היגיינה כגון התעטשות או שיעול אל המרפק/שרוול הבגד ולא אל כף היד, שטיפת ידיים לעיתים קרובות, ובעיקר לפני ואחרי מגע עם אדם חולה. ואם מדובר בתינוקות, פעוטות, אנשים עם מחלות רקע, או שהתסמינים מחמירים או נמשכים יותר מהרגיל, מומלץ לא לחכות ולפנות לבדיקה רפואית.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
