התמכרות להרואין (Heroin addiction)

ראשי

תאור


ההרואין הטהור הוא אבקה לבנה בעלת טעם מר שיוצרה כבר בתחילת המאה ה-20. האבקה מזוקקת ממורפין שהוא ממרכיבי האופיום. האופיום מיוצר מהפרשה חלבית של צמח הפרג. ההרואין נסחר בגוונים נוספים של הצבע החום, כחומר נוזלי, בגלולות או בכמוסות. שמותיו הנוספים: הלבן, סוכר חום, קוק פרסי, זפת שחורה ודיאצטיל-מורפין (Diacetylmorphine). כמות ההרואין השנתית בארץ מוערכת ב-7,000 ק"ג. חלה ירידה בשימוש בסם באוכלוסייה הבוגרת ל-0.3%, אך בין הצעירים בני 18-12 ניכרת עלייה בשימושו, עד ל-2.5%.


המשתמשים בו מסניפים אותו (בשאיפת אף), מעשנים אותו או מזריקים אותו, כך שההרואין חודר בתוך שניות עד דקות למערכת העצבים המרכזית בגופם. הסם מתחבר במוח לקולטנים מסוימים האחראים באופן טבעי לתחושות הכאב בגוף, והוא משתלב במנגנון הטבעי של הפרשת כימיקלים מרגיעים, הקרויים אנדורפינים. כתוצאה מכך, חלה רגיעה זמנית במוח, אך משתבש המנגנון הביוכימי הטבעי והמאוזן.


בהתמכרות להרואין קיימת רגישות תורשתית, גופנית, ואישיותית. המתמכר מתנהג וחושב באופן כפייתי ומגיע לתלות מתמשכת בסם ובהרגלים, כגון מצבי נמנום וטקסים. קיימת הזנחה גופנית ופגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי (סדר יום, משפחה, חברה ותעסוקה). רבים מהמכורים לוקים בהפרעות אישיות ונדבקים באיידס ובמחלות כבד זיהומיות. השימוש המתמשך בהרואין כדרך להימנע מכאב והזנחת השאיפה לחיים ערניים, מגוונים ומאוזנים מובילים את המכור למעגל חיים מצומצם של כאב וייאוש.


האם ניתן לצאת ממעגל זה? במחקר ישראלי הודגם, כי כ-50% ממכורים שעברו טיפול לגמילה מלאה, לא השתמשו בהרואין ובסמים אחרים במשך שנה.


טיפול

כיום, מוצעות שתי מגמות טיפול מרכזיות:

1. סיום מוחלט של שימוש בסמים ודגש טיפולי נפשי ושיקומי.

2. התמכרות מבוקרת וללא הרואין בסביבה רפואית/נפשית תומכת ושיקומית. עם זאת, בצד הצלחות בהפסקת שימוש בהרואין עדיין אנשים חוזרים וממשיכים בשימוש בסם זה או אחר. הבנת התהליכים הכרוניים במוח, ההרגלים הכרוניים, הכמיהות והנטיות למצבי תודעה מסוימים, יקדמו את הבנת תופעת ההתמכרות להרואין.







פורומים 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!