דלקת בוושט, אסופגיטיס, היא דלקת שעשויה לפגועה ברקמות של הוושט, הצינור השרירי אשר מעביר מזון מהפה אל הקיבה[1].
אחת מהסיבות לדלקת בוושט יכולה להיות זיהום בקנדידה, קנידדיאזיס. קנדידה היא סוג של פטריה, אשר שוכנת באופן טבעי ושקט, וללא גרימת נזק, על העור שלנו ובמקומות שונים כמו הפה, הגרון, המעיים והנרתיק. לעיתים, הפטרייה יכולה להתרבות באופן אשר מוביל לזיהום ולהתפתחות של דלקת באזורים בו היא חיה[2].
By 9nong | shutterstock
קנדידיאזיס בוושט, דלקת בוושט תסמינים
התסמינים הנגרמים כתוצאה מהתפתחות של אסופגיטיס בשל התרבות של קנדידה בוושט, והם כוללים כאב וקושי בבליעה[2]. כמו כן, כאבים בחזה, ובמיוחד מאחורי עצם החזה ובזמן אכילה, הצטברות מזון בוושט וצרבת, עלולים גם הם להיות תסמינים של זיהום בוושט[1].
זיהום בקנדידה יכול להתקיים גם בפה ובלוע, כאשר זיהום של אזורים אלו מתבטא בחיפוי לבן של דפנות הלחיים הפנימיות, הלשון, החך העליונה, והלוע. בנוסף, ייתכן אודם וכאב בפה ובלוע, אובדן של חוש הטעם, כאבים בזמן אכילה ויובש ואודם בזוויות הפה[2].
סיבות וגורמי סיכון
התופעה של התרבות פטריית הקנדידה בוושט אינה נפוצה בא.נשים בריאים.ות. גורם הסיכון העיקרי להתפתחות של דלקת בוושט כתוצאה מקנדידיאזיס היא למעשה מערכת חיסונית מוחלשת[1]. אלו הנמצאים.ות בסיכון ללקות במחלה הם:[2]
תותבים, שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה או סטרואידים, לרבות סטרואידים בשאיפה כמו בטיפול באסטמה, עשויים גם הם להוביל לקנדיידאזיס בוושט ובפה.
עישון מהווה גורם סיכון להתפתחות המחלה.
אבחון ובדיקות
האבחנה של זיהום בקנדידה בוושט בדרך כלל מתבצעת על ידי אנדוסקופיה, במהלכה ניתן לבחון את הוושט ואת שאר מערכת העיכול העליונה.
במקרים מסוימים, הרופא.ה המטפל.ת עשוי.ה לרשום טיפול בקנדידיאזיס מבלי לבצע אנדוסקופיה, תוך מעקב אחר התסמינים – אם חל שיפור או לא[2].
סיבוכים אפשריים
במידה ואסופגיטיס אינו מטופל, הבעיה עלולה להתפתח לשינויים במבנה הוושט, אשר יובילו לצלוק או להיצרות הוושט, לקרעים בדופן הוושט, ולתופעה הידועה בשם תסמונת בארט, אשר מאופיינת בשינויים מיקרוסקופיים במבנה דופן הוושט, אשר מעלים את הסיכון להתפתחות של סרטן הוושט[1].
טיפולים ותרופות
הטיפול מתבצע באמצעות תרופות נוגדות פטרת, וכאמור ניתן לבצע ניסיון טיפולי לפני בדיקה אנדוסקופית. התרופה המועדפת היא פלוקונזול פומי למשך שבועיים עד שלוש שבועות.
במטופלים הסובלים מזיהום HIV, הטיפול המועדף למיגור הקנדידה הוא טיפול אנטי-וויראלי למחלה[3].כאשר מדובר בזיהום קל עד בינוני של הפה והלוע (לא הוושט) נעשה לעיתים שימוש בטיפול מקומי למשך שבוע עד שבועיים[2].
מניעה
הדרכים למנועה התפתחות של קנדידיאזיס בוושט, כמו גם בפה ובלוע, הן על-ידי שמירה על בריאות הפה ושטיפות הפה או צחצוח שיניים לאחר שימוש במשאף המכיל סטרואידים[2].
[3] Peter G. Pappas, Carol A. Kauffman, David R. Andes, Cornelius J. Clancy, Kieren A. Marr, Luis Ostrosky-Zeichner, Annette C. Reboli, Mindy G. Schuster, Jose A. Vazquez, Thomas J. Walsh, Theoklis E. Zaoutis, Jack D. Sobel, Clinical Practice Guideline for the Management of Candidiasis: 2016 Update by the Infectious Diseases Society of America, Clinical Infectious Diseases, Volume 62, Issue 4, 15 February 2016, Pages e1–e50, https://doi.org/10.1093/cid/civ933