דלקת בוושט, אסופגיטיס, היא דלקת שעשויה לפגועה ברקמות של הוושט, הצינור השרירי אשר מעביר מזון מהפה אל הקיבה[1].
אחת מהסיבות לדלקת בוושט יכולה להיות זיהום בקנדידה, קנידדיאזיס. קנדידה היא סוג של פטריה, אשר שוכנת באופן טבעי ושקט, וללא גרימת נזק, על העור שלנו ובמקומות שונים כמו הפה, הגרון, המעיים והנרתיק. לעיתים, הפטרייה יכולה להתרבות באופן אשר מוביל לזיהום ולהתפתחות של דלקת באזורים בו היא חיה[2].
By 9nong | shutterstock
קנדידיאזיס בוושט, דלקת בוושט תסמינים
התסמינים הנגרמים כתוצאה מהתפתחות של אסופגיטיס בשל התרבות של קנדידה בוושט, והם כוללים כאב וקושי בבליעה[2]. כמו כן, כאבים בחזה, ובמיוחד מאחורי עצם החזה ובזמן אכילה, הצטברות מזון בוושט וצרבת, עלולים גם הם להיות תסמינים של זיהום בוושט[1].
זיהום בקנדידה יכול להתקיים גם בפה ובלוע, כאשר זיהום של אזורים אלו מתבטא בחיפוי לבן של דפנות הלחיים הפנימיות, הלשון, החך העליונה, והלוע. בנוסף, ייתכן אודם וכאב בפה ובלוע, אובדן של חוש הטעם, כאבים בזמן אכילה ויובש ואודם בזוויות הפה[2].
סיבות וגורמי סיכון
התופעה של התרבות פטריית הקנדידה בוושט אינה נפוצה בא.נשים בריאים.ות. גורם הסיכון העיקרי להתפתחות של דלקת בוושט כתוצאה מקנדידיאזיס היא למעשה מערכת חיסונית מוחלשת[1]. אלו הנמצאים.ות בסיכון ללקות במחלה הם:[2]
תותבים, שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה או סטרואידים, לרבות סטרואידים בשאיפה כמו בטיפול באסטמה, עשויים גם הם להוביל לקנדיידאזיס בוושט ובפה.
עישון מהווה גורם סיכון להתפתחות המחלה.
אבחון ובדיקות
האבחנה של זיהום בקנדידה בוושט בדרך כלל מתבצעת על ידי אנדוסקופיה, במהלכה ניתן לבחון את הוושט ואת שאר מערכת העיכול העליונה.
במקרים מסוימים, הרופא.ה המטפל.ת עשוי.ה לרשום טיפול בקנדידיאזיס מבלי לבצע אנדוסקופיה, תוך מעקב אחר התסמינים – אם חל שיפור או לא[2].
סיבוכים אפשריים
במידה ואסופגיטיס אינו מטופל, הבעיה עלולה להתפתח לשינויים במבנה הוושט, אשר יובילו לצלוק או להיצרות הוושט, לקרעים בדופן הוושט, ולתופעה הידועה בשם תסמונת בארט, אשר מאופיינת בשינויים מיקרוסקופיים במבנה דופן הוושט, אשר מעלים את הסיכון להתפתחות של סרטן הוושט[1].
טיפולים ותרופות
הטיפול מתבצע באמצעות תרופות נוגדות פטרת, וכאמור ניתן לבצע ניסיון טיפולי לפני בדיקה אנדוסקופית. התרופה המועדפת היא פלוקונזול פומי למשך שבועיים עד שלוש שבועות.
במטופלים הסובלים מזיהום HIV, הטיפול המועדף למיגור הקנדידה הוא טיפול אנטי-וויראלי למחלה[3].כאשר מדובר בזיהום קל עד בינוני של הפה והלוע (לא הוושט) נעשה לעיתים שימוש בטיפול מקומי למשך שבוע עד שבועיים[2].
מניעה
הדרכים למנועה התפתחות של קנדידיאזיס בוושט, כמו גם בפה ובלוע, הן על-ידי שמירה על בריאות הפה ושטיפות הפה או צחצוח שיניים לאחר שימוש במשאף המכיל סטרואידים[2].
[3] Peter G. Pappas, Carol A. Kauffman, David R. Andes, Cornelius J. Clancy, Kieren A. Marr, Luis Ostrosky-Zeichner, Annette C. Reboli, Mindy G. Schuster, Jose A. Vazquez, Thomas J. Walsh, Theoklis E. Zaoutis, Jack D. Sobel, Clinical Practice Guideline for the Management of Candidiasis: 2016 Update by the Infectious Diseases Society of America, Clinical Infectious Diseases, Volume 62, Issue 4, 15 February 2016, Pages e1–e50, https://doi.org/10.1093/cid/civ933
שלום, ביצעתי אולטרסאונד צוואר עקב אי נוחות ותחושת צריבה בבליעה בצד ימין. התוצאות שכתובות בחלק של הרקמות הרכות מלחיצות אותי.. אשמח לתובנות לגבי הממצאים: ממצאים: בלוטת מגן : לא מוגדלת, מרקם אחיד. ללא זרימת דם מוגברת. ללא ממצאים פוקליים מוגדרים. בלוטות רוק: מצד ימין - פרוטיס : הדגמה תקינה. תת לסתית – הדגמה תקינה. מצד שמאל – פרוטיס : הדגמה תקינה. תת לסתית – הדגמה תקינה. פאראתיירואיד : לא הודגמו בלוטות פאראתיירואיד מוגדלות דו צדדי. רקמות רכות : בתחנה 2 מימין הודגמה בלוטת למפה בגודל כ- 2,3x0,8 ס"ם עם קורטקס מעט מעובה ושאר מאפיינים סונוגרפיים תקינים – תגובתית? ריבוי קל של בלוטות למפה קטנות עם מרקה סונוגרפי תקין בתחנות 2,3 משמאל ו3- מימין. סיכום: ממצאים ברקמות רכות כמתואר (חדש בהשוואה עם 25.06.2025 ) – בלוטות תגובתיות? למעקב יש לציין שבאולטרסאונד שביצעתי ב 25.6 היה אותו דבר : ממצאים: בלוטת מגן : איסטמוס:לא מורחב, מרקם אחיד. אונה ימנית :לא מוגדלת, מרקם אחיד. אונה שמאלית :לא מוגדלת, מרקם אחיד. פאראתיירואיד : לא הודגמו בלוטות פאראתיירואיד מוגדלות דו צדדי. בלוטות רוק: מצד ימין - פרוטיס : באספקט אחורי שטחי קשר לימפה בגודל 1 ס"מ, פרט לכך מרקם תקין. תת לסתית – הדגמה תקינה. מצד שמאל – פרוטיס : קשר לימפה קטן 0.7 ס"מ, פרט לכך מרקם תקין. תת לסתית – הדגמה תקינה. רקמות רכות : מימין באזור תת לסתי שתי בלוטות לימפה צמודות 0.8x2.2 ס"מ. קדמי ל SCM מספר בלוטות לימפה קטנות. משמאל באזור תת לסתי בלוטת לימפה 1.5 ס"מ, קדמי ל SCM מספר בלוטות לימפה קטנות. הבלוטות תקינות לפי צורה ומרקם.
שלום לך כנראה שאין קשר בין תחושת הצריבה לבלוטות לימפה המוגדלות. ובכל מקרה מציע לפנות לרופא א.א.ג לבדיקה מלאה של הלוע והגרון וכן למישוש הבלוטות ולקבלת החלטה על המשך בירור: דימות נוספת כגון סיטי או mri ו/או ביופסיה מבלוטות הלימפה בהצלחה
אמנם זאת שאלה שאינה קשורה לגידולים ובטח לא לבלוטת התריס אבל לעצם השאלה של טיפול באבני שקדים, יש פתרונות אפשריים לדוגמא צריבה של הקריפטות שאלו החריצים שבהן יושבות אבני השקדים.
מבקש התייחסותך לתשובה זו , מה עלי לעשות כרגע? תודה מראש. בלוטת תריס בגודל גבולי, בעלת מרקם לא אחיד באונה הימנית נצפה קשר היפואקוגני בעל גבול מעט לובולרי בגודל עד 0.6 ס"מ , בנוסף במעבר בין האיסטמוס לאונה הימנית נצפה קשר דומה בגודל עד 0.4 ס"מ . בלוטות הרוק התת-לסתיות והפרוטיס עם הדגמה תקינה. לא הודגמו בלוטות פרתירואיד מוגדלות דו-צדדי. הדגמה תקינה של הרקמות הרכות. לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות. אין עדות ללחץ על הקנה. בסיכום: Tirads -3 אין בידינו בדיקות קודמות להשוואה לשקול ביקורת בעוד חצי שנה
שלום, עשיתי היום אולטרסאונד ובדוח כתוב "בלוטת התריס אונה שמאלית: קשר איזואקוגני 12 מ"מ TIRADS 3 ועוד קשרית ציסטית 5 מ"מ " . אני אציין שעשיתי אולטרסאונד כי יש לי גוש ממש קשה ובולט חיצונית בצוואר בצד שמאל, זה הגיוני שזה יהיה הממצא היחיד? יש הבדל בין קשר לקשרית? ולמה הדירוג 3 אם הקשר לא מאוד גדול? תודה מראש
אישה בת 74. עברה כריתה של כל הבלוטה לפני 20 שנה. מטופלת בכדורים. מאז הניתוח במעקב אולטראסאונד ובדיקות דם אצל אינדו. לאחרונה נתבקשה לעשות אולטראסאונד בבי"ח{ ולא במכונים} עקב עליה ברמות התירוגלובולין. בדיק, האולטראסאונד יצאה תקינה לחלוטין. מגמת העלייה נמשכת מ 2002. בהתחלה עמד על 0 ,כל תקופה עליה נוספת. כיום עומד על 320. הרופאה אמרה שכדאי לעשות בדיקת פי טי סי לשלילת המחלה. האם יש מה לחשוש? אמנם ישנה עליה אבל איטית מאוד
לצערי יש חשד לחזרה של הגידול לגבי הבירור הייתי פונה לאנדוקרינולוג/ית שינחה בהמשך הבירור שיכלול סיטי או פטביטי ומיפוי מה שמרגיע שזה כבר עשרים שנה כלומר גידול שגדל מאד לאט בהצלחה ובריאות