המומחים של Infomed מסבירים:
קנדידה הינה פטרייה מסוג שמר והיא הגורם הנפוץ ביותר לזיהומים מבין הפטריות. ישנם כ-20 סוגים שונים של קנדידה כאשר הסוג הנפוץ ביותר באדם הוא Candida albicans. הפטרייה חיה על פני בכל הגוף ובמיוחד באזורים חמים ולחים. במצבים שונים ותחת נסיבות מיוחדות הפטרייה מתרבה לכמות גדולה ביותר הגורמת לזיהום. המקומות הנפוצים ביותר לזיהום בקנדידה הם הנרתיק, חלל הפה, העור ופריחת החיתולים בתינוקות. במקרים נדירים הקנדידה חודרת לתוך זרם הדם וגורמת לזיהום כללי, מצב זה הינו מסוכן ובכ-45% מהמקרים הוא מסתיים במוות.
קנדידיאזיס תסמינים
הסימפטומים משתנים בהתאם לאתר בו הקנדידה גורם לזיהום.
בנרתיק – תחושת כאב ויובש באזור המלווים בהפרשה לבנה סמיכה בעלת מראה דמוי גבינת קוטג'.
בפה - פטרת הפה (
thrush) מופיעה ככתמים לבנים על בסיס אדום ויכולה להופיע על פני הלשון, החך או כל מקום אחר בחלל הפה. הכתמים אינם ניתנים להסר וכאשר מגרדים אותם מופיע דימום. הפה עשוי לכאוב וגרום לקשיים באכילה ושתיה.
בעור – הקנדידה מתפתחת בעיקר באזורים חמים ולחים כמו קפלי העור, בתי השחי ובאזור החיתול אצל תינוקות. באיזור מופיעה פריחה מקומית בצבע אדום המלווה בתחושת גרד ואפילו כאב.
בחדירה לגוף (Acute disseminated candidiasis) - בדרך כלל מדובר בחולה עם רקע של חוסר חיסוני כלשהו. מאופיין בחום גבוה, חולשה ולעיתים בכאב באזור הבטן העליונה מימין.
הקנדידה יכולה לפגוע באברים נוספים כמו מערכת העיכול, מערכת העצבים המרכזית והריאות ולגרום לסימפטומים נוספים בהתאם למערכת הפגועה.
סיבות וגורמי סיכון
אצל כ35% מקרב הנשים הקנדידה נמצאת באזור הנרתיק באופן קבוע והיא יוצרת זיהום לאחר טיפול באנטיביוטיקה או טיפול בסטרואידים. גורמים נוספים שהוכחו כמגבירים את הסיכון להתפתחות קנדידיאזיס בנרתיק הינם הריון, דימום וסתי, נוזל הזרע, גלולות למניעת הריון וסוכרת. השכיחות של זיהומי הנרתיק בקנדידה לאחר גיל הבלות עולה.
באנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה כמו אלו המטופלים בסטרואידים, חולי סרטן מסוגים מסויימים, חולי איידס וכדומה הזיהום יכול להתפשט לזרם הדם ולפגוע במערכות שונות בגוף כמו הכליות, המוח, העיניים, הלב, הכבד, הטחול והמעיים. מצב זה מופיע בכ-15% מהסובלים ממערכת חיסונית חלשה.
שימוש באנטיביוטיקה מקל על התפשטות הקנדידה מאחר ויש לה פחות "מתחרים" על חומרי המזון בגוף. גם מכשירים חודרניים כמו קטטר או הזרקה לתוך הוריד מקלה על התפשטות הפטרייה בגוף.
אבחון ובדיקות
האבחנה מתבצעת בדרך כלל על פי המראה החיצוני והסיפור הקליני של החולה. כאשר יש צורך באבחנה ודאית או שקיים ספק לגבי האבחנה נוטלים דגימה מהאזור החשוד בזיהום כמו הנרתיק, העור, חלל הפה וכדומה את הדגימה חומר כימי מסוג potassium hydroxide ואז אפשר לראות את המראה המאפיין את הקנדידה במיקרוסקופ.
כשהחשד הוא לזיהום בדם או בשתן צריך לקחת דגימה וממנה לנסות ולגדל את הפטרייה במעבדה – תהליך שלוקח זמן רב. לכן מתחילים לטפל כשיש חשד לזיהום בקנדידה, עוד לפני שבמעבדה זיהו שאכן זה הגורם לזיהום.
גם באמצעי הדמיה כמו CT ו-MRI יש תמונה המחשידה לזיהום של קנדידה בריאות או בכבד אותה יש לאשש באמצעות ביופסיה מהמקום החשוד.
סיבוכים אפשריים
זיהומי העור לרוב חולפים תחת טיפול תוך שבוע עד שבועיים. באנשים בעלי מערכת חיסונית פגועה הזיהום עלול לחזור שוב. זיהום כלל מערכתי מסתיים עלול להסתיים במוות כפי שנאמר לעיל.
טיפולים ותרופות
ישנו מגוון רחב של טיפולים אפשריים לקנדידה אותם ניתן להשיג במשחה, תחליב, כדורים והתקנים שונים. רוב התרופות משתייכות למשפחת ה"אזולים" (עם הסיומת AZOLE בסוף שם התרופה) תרופה זו פוגעת ביצור הארגוסטרול שהינו מרכיב חשוב בדופן הפטרייה ובלעדיו הפטרייה אינה מסוגלת לחיות ולהתרבות. באדם הארגוסטרול אינו קיים ולכן תרופה זו לא פוגעת בתאי הגוף.
תרופה אנטי פטרייתית נוספת היא amphtericin B אך לרוב משתמשים בה רק לזיהומים קשים במיוחד מאחר ויש לה תופעות לוואי רבות.
לטיפול בקנדידה בנרתיק קיימות מספר תרופות שאינם דורשות מרשם רופא כמו מיקונאזול, תיוקונאזול, בוטוקונאזול וקלוטרימאזול אותם יש להחדיר לנרתיק למשך יום אחד בלבד עד לשבוע כתלות בתכשיר. כאשר התרופה אינה עוזרת או אצל נשים בהריון חובה להתייעץ עם רופא לפני הטיפול.
בקנדידה בחלל הפה משתמשים בשטיפת פה המכילה את התרופה ניסטאטין. לפריחת חיתולים או זיהום במקומות אחרים בעור מומלץ להשתמש בתכשיר המכיל קלוטרימאזול.
בזיהומים קשים יותר יש צורך בטיפול אנטי פטרייתי לתוך הוריד.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
קספופונגין 
הפטיטיס A, B, C, D, E 
