דלג לתוכן

גידול רקמה רכה (Soft tissue tumor)

2 דקות קריאה

במונח "רקמה רכה" מתארים את הרקמה התומכת של איברי הגוף הכוללת רקמת חיבור, רקמת שומן, שריר שלד, כלי דם ולימפה, וכן את מערכת העצבים ההיקפית. גידולים של הרקמות הרכות מהווים קבוצה גדולה ומגוונת של גידולים, רובם שפירים, ומקצתם ממאירים ומכונים סרקומות. מקורם של גידולים אלו בתאים מזנכימיים, מולטי-פוטנטיים ופרימיטיביים שבמהלך צמיחתם לגידול מתמיינים לסוג אחד של תאים או יותר.

את גידולי הרקמה הרכה מסווגים לפי סוג הרקמה שאותה מנסה הגידול לבנות (שומן, רקמת חיבור, שריר, וכו') ועל פי התמיינות זו ניתן שמו של כל גידול. לדוגמה: ליפומה - גידול שפיר של רקמת שומן; ליפוסרקומה - הגידול הממאיר של רקמת השומן. עם זאת, יש גידולים של רקמה רכה שאין להם מקבילה תקינה, כלומר הם אינם דומים לשום רקמה תקינה בגוף.

בשנים האחרונות נמצא כי מספר רב של סרקומות מאופיינות בשינויים כרומוזומיים עקביים שניתן לזהות בשיטות ציטוגנטיות או מולקולתיות. הפרעות מולקולתיות אלו עוזרות באבחון ולפעמים מעידות על הפרוגנוזה.

השכיחות של גידולי הרקמה הרכה עולה בהדרגה עם הגיל, וגבוהה במקצת בקרב גברים לעומת נשים. באופן כללי הסרקומות נדירות ומהוות פחות מ-1% מכלל הממאירויות אצל אנשים מבוגרים. עם זאת, בקרב ילדים הם הסוג הרביעי בשכיחותו, אחרי גידולי מערכת הדם, גידולים עצביים ו-Wilms tumor. בשנים האחרונות עלתה מאוד שכיחותה של סרקומה ע"ש קפושי (סרקומה של כלי דם המופיעה בדרך כלל בעור) שבעבר היתה נדירה ביותר, ושכיחה רק בקרב חולי איידס.


ד"ר יעל בר

ד"ר ביאטריס ליפשיץ-מרסר

סיבות וגורמי סיכון

הסיבות להופעת גידולי רקמה רכה הן: תסמונות תורשתיות כגון נירופיברומטוזיס, חשיפה לקרינה, בצקת לימפטית (לימפאדמה) כרונית, חומרים מסרטנים, וזיהומים נגיפיים מסוימים בקרב חולים הלוקים בדיכוי המערכת החיסונית. חבלות בדרך כלל אינן גורמות להופעת גידולים אלו אך הן תסבנה תשומת לב לגידול שהיה קודם לכן ושלא אובחן עד להתרחשותן.

אבחון ובדיקות

הממצא השכיח ביותר הוא גוש, בדרך כלל ללא כאב ואף ללא בעיה תפקודית, אך הגוש עלול לגרום לכאבים או לסימנים נירולוגיים מקומיים אם ילחץ או ימתח עצבים ומבנים רגישים אחרים.

טיפולים ותרופות

הטיפול בגידולים השפירים הוא רק על ידי כריתה בניתוח. בגידולים הממאירים מטפלים במישלבים שונים של ניתוח, הקרנות וכימותרפיה. כל גידול ממאיר מצריך טיפול שונה שנקבע על פי סוג הגידול, מיקומו ומידת התפשטותו בגוף. כיום ההישרדות לטווח ארוך טובה, תוך שמירה על איכות החיים.
רופאים בתחום
ד"ר יצחק שנירר
ד"ר יצחק שנירר אונקולוגיה
פרופ' אחמד עסליה
פרופ' אחמד עסליה כירורגיה
ד"ר תומר חרס
ד"ר תומר חרס אונקולוגיה

שאלות ותשובות

שאלות מתוך פורום כירורגיה כללית

בניהולו של פרופ' משה פפא
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו