דלקת עיניים

תשובה: באופן עקרוני, פזילות הן תחום רחב מאוד ברפואת העיניים. מסווגים את הפזילות השונות לתתי קטגוריות רבות, כגון פזילה קבועה או לא קבועה, פזילה שמופיעה מייד לאחר הלידה או בשלבים מאוחרים יותר, פזילה המופיעה בילדות או בבגרות, פזילה כתוצאה מטראומה לארובת העין או שיתוק של אחד העצבים החוץ-עיניים, ועוד סיווגים רבים. מהנתונים אותם אתה מביא בשאלה קשה לי להבין את סוג הפזילה, ולכן איני יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר. באופן כללי, הפתרון הטיפולי לפזילה הוא ניתוח ל"יישור" העיניים, אלא שחשוב מאוד לאבחן את הגורם לפזילה. לעיתים אפשר לנסות לטפל בבעיה הבסיסית. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים, וגם כאן הדבר תלוי בסוג הפזילה ובזמן הופעתה. אם מדובר בפזילה חדשה שהופיעה לאחרונה, פנה לרופא עיניים בהקדם לצורך אפיון הפזילה והחלטה על טיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: הרשתית היא רקמת העצב המצויה בחלקו האחורי של גלגל העין. ברקמה זו נקלטת אינפורמציית האור, עוברת עיבוד ראשוני ומועברת למרכזים הרלוונטים במוח. היפרדות רשתית היא מצב בו רקמת הרשתית נפרדת מגלגל העין. זהו ספקטרום של תהליכים, שיש לו התחלה אמצע וסוף. ככל שמקדימים לאבחן ולטפל בבעיה, אם היא אמנם מצריכה טיפול, המצב טוב יותר. עם הגיל, הזגוגית, הנוזל השקוף הנמצא לפני ברשתית, מתנזלת ומתכווצת, דבר שיכול לגרום למשיכת הרשתית עד כדי היפרדותה. בשלבים המוקדמים, החולה עלול להתלונן על ראיית נקודות, קווים או חוטים בשדה הראייה, או מעין "זבובים" בשדה הראייה, כמו אלה שרואה אמך. בשלבים מתקדמים, הזגוגית עלולה להפעיל כוחות משיכה על הרשתית. במצב כזה נראים "ברקים" או הבזקים בשדה הראייה. לעיתים יכולים כוחות משיכה אלה לגרום לקרעים ברשתית. בהמשך החולה עלול לראות מעין וילון שמסתיר חלק משדה הראייה שלו. זוהי היפרדות רשתית. אם היפרדות הרשתית אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, יכולה להיגרם פגיעה במרכז הראייה. חשוב לציין שהתהליך המתואר עלול לארוך מעט או הרבה זמן, וגם להעצר מעצמו בשלבים מוקדמים. דרכי הטיפול בכל אחד מהשלבים שתוארו שונה. בשלבים המוקדמים יותר, אם מזהים קרע ברשתית, ניתן לטפל בו בלייזר, בהקפאה של אזור הקרע, או בהזרקת גז. מטרת טיפולים אלה היא עצירת התהליך ומניעת היפרדות הרשתית. הטיפול בלייזר נעשה במרפאה, בעוד טיפולי ההקפאה והזרקת הגז נעשים בחדר ניתוח. לא מטפלים בכל המקרים בהם נמצא קרע ברשתית. הדבר תלוי במספר קריטריונים, כגון גודל, מיקום וסוג הקרע, אם הקרע ישן או חדש, קוצר ראייה, היסטוריה משפחתית ועוד. בשלבים המתקדמים, כאשר הרשתית מופרדת, אין מנוס מניתוח. ישנם מספר סוגי ניתוחים במקרים אלה - הקפאה, הזרקת גז, חיגור, הוצאת נוזל הזגוגית - ושיעור ההצלחה שלהם יחסית גבוה. במקרה של אמא שלך, אם מדובר בהיפרדות רשתית בשלב מתקדם, אזי הדבר דורש טיפול מיידי, כפי שתואר לעיל. אם מדובר בשלבים המוקדמים, ויתכן שזה הרושם שהרופא הבודק קיבל, אזי אולי זהו מקרה שלא בהכרח מצריך טיפול, כפי שהסברתי. לא ניתן לנבא מה יקרה בהמשך מבחינת הישארות ה"זבובים". אם התהליך סטטי וישנם רק מעט "זבובים", יש סיכוי שהמוח ילמד להתעלם מהם, אולם אין שום ערובה לכך. אני מחזק את ידכם, ברור שהתחושה מאוד לא נוחה. אם אתם חשים שאתם זקוקים לבדיקה נוספת, אתם יכולים לפנות לאותו רופא לבדיקה חוזרת, או לפנות לרופא נוסף לצורך חוות דעת נוספת. בכל במקרה של תופעות חדשות, כגון הופעת הבזקים או ברקים, או החמרה של הבעיות שכבר ישנן, יש לפנות במהירות לרופא עיניים. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: לאחר ניתוח קטרקט מומלץ ליטול טיפות הכוללות מרכיב סטרואידאלי ומרכיב אנטי-בקטריאלי. קיימים בשוק מספר תכשירים המורכבים משני מרכיבים אלה, ביניהם Dexamycine, Dethamycine ועוד תכשירים נוספים. דרך הנטילה היא טופיקלית, כלומר בטיפות לעיניים. המרכיבים הפעילים בשתי תרופות אלו הם Neomycin ו- Dexamethasone וניתן לקבל אינפורמציה נוספת לגבי תרופות אלו בקישורים הבאים בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=91

תשובה: סינדרום הורנר מאופיין בצירוף של שלושה תסמינים עיקריים כפי שתיארת: מיוזיס, שהוא כיווץ של האישון בעין אחת, פטוזיס, שזו סגירה חלקית של העפעף באותה עין, ואנהידרוזיס, שפירושו חוסר הזעה בצד אחד של הפנים והצוואר. הסינדרום מלווה פגיעות בעצבים הסימפתטיים בצוואר. התופעה נרכשת או מולדת. יש לה השלכות קליניות המצריכות בירור רפואי רק כאשר היא מופיעה בגיל מבוגר יותר משנתיים- שלוש. כאשר היא מולדת , תופיע דפיגמנטציה של הקשתית בעין של הצד המעורב עם צבע שונה בין שתי העיניים בגיל זה. כאשר היא נרכשת לא יהיה הבדל בין צבעי העיניים וצריך לחפש מחלות הידועות כגורמות לכך, ביניהן שחפת, תהליכים בפסגת הריאה, טראומה צווארית ועוד.