פטרת היא זיהום הנגרם על ידי פטרייה שהובילה למחלה שטחית, תת עורית או מערכתית. ישנם סוגים רבים ושונים של פטריות שעלולות לגרום לפטרת כגון קריפטוקוקוס והיסטופלסמוזיס, שתיהן פטריות שעלולות לגרום לזיהומים חמורים ומסכני חיים[1].
צילום: shutterstock | Lightspring
מה זה פטריות?
[2] פטריות הן קבוצה של מיקרואורגניזמים חד-תאיים (אאוקריוטים) חסרי תנועתיות.למשפחת הפטריות שייכות פטריות מאכל, שמרים, פטריות קוריות או עובש, ופטריות הגורמות למחלות בצמחים.הפטריות בעלות דופן תא מוגדר, חסרות כלורופיל ומתרבות בעזרת נבגים.
בתנאים הנכונים הנבגים יכולים להתפתח לשתי צורות מורפולוגיות: קורים או שמרים. יש פטריות היכולות לעבור מצורה אחת לאחרת בהתאם לתנאי הגידול (פטריות דימורפיות).
שמרים הם פטריות מיקרוסקופיות העשויות מתאים בודדים אשר צורתם יכולה להיות עגולה, סגלגלה או מוארכת. הם מתרבים לרוב על ידי הנצה ויוצרים מושבות לחות וריריות.
עובש מופיע כקורים ארוכים ומתפצלים הנקראים היפות, ומתארכים על ידי צמיחה בקצה הרחוק. הקורים מכילים גרעין אחד או מספר גרעינים, הם לרוב מתחלקים לתאים על ידי יצירת מחיצות, אך מיעוטם אינו יוצר מחיצות. הקורים המתארכים יוצרים צברים הנקראים מיצליום או מיצליה ברבים.
מבנה ותפקוד הפטרייה
[2] כל הפטריות הן הטרוטרופיות,דהיינו מעכלות את מזונן מחוץ לתא על ידי הפרשת תססים (אנזימים) לסביבתן המידית, ולאחר מכן סופגות את המזון המעוכל דרך הדופן.
גרעין הפטרייה מכיל .DNA הפטריות מיוחדות בדופן תא המכיל ליפי כיטין המקנים את הקשיות, וכן חלבונים, שומנים, רב-סוכרים וליין (פיגמנט). חלק מהפטריות מכילות מוליקולות פפטידומאנאן מסיסות, כגון מאנאן, גאלאקטומאנאן ולפעמים ראמנומאנאן. אלו אחראיות לתגובה החיסונית של הפטריות הגורמת למחלות בבני אדם, והן הבסיס לבדיקות הדם הנערכות לשם אבחון הזיהום מפטריות.
סוגי זיהומים ומקורותיהם
חלק מהפטריות הן פתוגניות לבני אדם, דהיינו יכולות לגרום זיהומים, לרבות זיהומים שטחיים (עוריים), זיהומים תת-עוריים או זיהומים מפושטים (עמוקים). פטריות הגורמות למחלות יכולות להגיע ממקור חיצוני (בשאיפה, מהעור או דרך העור), או פנימי (מהצמיחה, הפלורה, הטבעית או כתוצאה מהתעוררות של זיהום קודם). זיהום מפטריות יכול להיות ראשוני, דהיינו פוגע במאחסן עם מערכת חיסון תקינה, או שניוני, אופורטוניסטי, דהיינו פוגע במאחסן עם מערכת חיסון פגועה[2].
דרמטופיטוזיס - הפטרת הנפוצה ביותר. זוהי פטרייה שטחית שגורמת לזיהום מקומי על העור, הקרקפת, הקרנית או הציפורניים כגון פטרת כף הרגל או פטרת ציפורניים.
פטרת תת עורית – גורמת לזיהום ברקמות שמתחת לעור, כולל עצמות ואיברים. פטרת זו נחשבת לנדירה יחסית ולעיתים קרובות היא כרונית. קנדידה היא דוגמה לפטרת שעלולה להפוך מזיהום שטחי (בנרתיק למשל), לזיהום תת עורי המשפיע על איברים סמוכים כגון הכליות.
פטרת מערכתית - זיהומים מפושטים שגורמים לפטריות ועלולים להיות מסכני חיים. הזיהומים הראשוניים בדרך כלל מוגבלים לאזורים גיאוגרפיים מוגדרים, אך הם מתפשטים ומופיעים בכמה איברים.אופייני למאושפזים, לרבות פגים, חולים לאחר ניתוחים, חולים עם צנתרים, חולים במחלקות לטיפול נמרץ, מדוכאי חיסון כגון חולי סרטן, מושתלי איברים, מושתלי מח עצם, חולי איידס, וחולי סוכרת.
עובדות על פטרת
פטרת שטחית לעיתים כלל אינה בולטת עד שניתן לא להרגיש בה[4].
זיהום פטרייתי אופטרטוניסטי הוא זיהום שמנצל את חולשתו של הגוף כדי לתקוף אותו, ולכן בדרך כלל הוא מתרחש באנשים הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת[4].
כמעט כל אדם יסבול מפטרת בחיים, בעיקר מפטרת העור או מפטרת הציפורניים[5].
פטרת שטחית שכיחה יותר במקומות לחים בגוף או במקומות שיש בהם חיכוך רב[6].
פטרת תסמינים
[7] תסמינים של פטרת תלויים בסוג הזיהום הפטרייתי והיכן הוא ממוקם בגוף. התסמינים השכיחים ביותר שייכים לפטרת שטחית על העור, הציפורניים או הריריות (הפה, הגרון או הנרתיק), והם כוללים:
[7] שמרים, עובש וסוגים אחרים של פטריות גורמים לפטרת. ישנה גם פטרת אופורטוניסטית, כך שהיא מנצלת מצבים מסוימים, ונוטה להופיע כשמערכת חיסון מוחלשת. דרכים נפוצות לחלות בפטרת הן:
חללים ציבוריים לחים, כמו מקלחות ומלתחות.
נשימה של פטריות (אדמה או אבק).
שימוש באנטיביוטיקה, שיכולה לאפשר לפטריות מסוימות שנמצאות באופן טבעי על הגוף לשגשג ללא שליטה.
האם פטרת מדבקת?
כמה סוגים של פטרת שטחית כגון גזזת, יכולים לעבור במגע ישיר עם אדם או בעל חיים נגועים. פטרת מערכתית, עם זאת, אינה מדבקת בדרך כלל.
גורמי סיכון
פטרת היא זיהום שכיח ולרוב אינה חמורה, בעיקר אם היא מטופלת בזמן ובצורה נכונה. עם זאת, אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת עלולים להיות בעל סיכוי גבוה יותר לחלות בזיהום פטרייתי, כמו גם אנשים שנוטלים אנטיביוטיקה. חולי סרטן וסוכרת עלולים גם הם להיות בסיכון גבוה יותר לפטרת[8]. אבחון ובדיקות
אבחון ובדיקות
[9] האבחון תלוי במיקום הפטרת בגוף. רופא/ת עור יכול לבצע תרבית באמצעות דגימה של:
עור או רקמה אחרת.
ציפורניים.
דם.
ליחה.
נוזל המוח והשדרה (CNS).
שתן.
הפרשות עיניים.
הפרשות נרתיק.
במקרה של חשד לפטרת בריאות, במוח או באיבר פנימי אחר, ייתכנו צילומי רנטגן, MRI או CT כדי לחפש סימנים של זיהום.
סיבוכים אפשריים
פטרת בשיער, בעור או בציפורניים בדרך כלל אינה נוטה להסתבך, אך עלול לקחת זמן עד שהיא תחלוף עם טיפול. פטרת מערכתית, לעומת זאת, כמו בריאות או באיברים אחרים, עלולה להיות קטלנית ואף להוביל לתמותה, בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת[5].
טיפולים ותרופות
סוגי רבים של פטרת ניתן לרפא באמצעות תרופות אנטי פטרייתיות, החל מתכשירים למריחה מקומית ושמפו, עובר בשטיפת פה וטיפות עיניים וכלה בתרופות פומיות[10].
מניעה
ברוב המקרים ניתן למנוע זיהומים כתוצאה מפטרת על ידי שמירה על עור נקי ויבש ושמירה על היגיינה בסיסית. מומלץ לא לחלוק חפצים אישיים כגון מגבות, ציוד ספורט וביגוד לא מכובס. שימוש בבדים נושמים ששומרים את הגוף יבש יכול גם לסייע במניעה[11].
"היתה לי ולבתי חוויה מדהימה במרפאה של דר' אביקם הראל. נשות הצוות בקבלה היו מקסימות, במיוחד שלומית. דר' אביקם קיבל אותנו בנעימות, בסבר פנים יפות, הקדיש זמן להסברים וטיפל בשתינו בהמון רגישות ובמקצועיות מרובה. ממליצות בחום 💖"
היי, כבר תקופה ארוכה שמופיעים לי גושים פנימיים כואבים ועמוקים בקו המפשעה ובאזור האינטימי, שנראים כמו פצעוני ענק, וחוזרים כל הזמן באותו מקום או באזורים סמוכים. מה זה יכול להיות ואיך אפשר לאבחן ולטפל?
פצעים כואבים חוזרים ונשנים באזור המפשעות דורשים בדיקת רופא עור ומתן אבחנה . ממליצה לך להגיע ולהבדק עי כל רופא עור מומחה. ייתכן ומדובר בדלקת שטחית של זקיק השערה וזה טיפולים פשוטים ( פוליקוליטיס ), או מחלת עור כרונית עמוקה יותר של יחידת השיער - הידראדניטיס סופורטיבה. בהצלחה
שלום , התכהות של אזורי המפשעות והגניטליה שכיחה וטבעית שכן אזורים אלו מכילים יותר תאי פיגמנט ( מלנוציטים) . למרות זאת , דלקות עור , רגישות לחומרים , חיכוך של בגדים / סכיני גילוח , טיפולים או מצבים הורמונליים שמעלים רמות אסטרוגן יכולים להחמיר את אותו פיגמנט טבעי. ממליצה להגיע לאבחון ובדיקה עי רופא עור בשאלה של צורך בטיפול ומניעה . ישנם תכשירים ביתיים מבוססים חומצה גליקולית או סליצילית שניתן להבהיר איתם בזהירות . כמו כן, ניתן לבצע במרפאות אסתטיקה פלינגים כימיים ייעודים לאזורים עדינים אלו או שימוש בליזרים ייעודים לפירוק הפיגמנט.
יש לי עור רגיש מאוד הנוטה לאדמומיות ודלקת לאחר גילוח או שעווה. איזו שיטת הסרת שיער, לייזר,אפילציה או ipl נחשבת לבטוחה ביותר ומפחיתה את הסיכון לגירוי ודלקת זקיקי השיער באיזור זה?
שלום נעמי לגבי גילוח שיער ממליצה לגלח עם סכין חדפ ייעודי לאזור ( צר יותר מאחרים ) עם כיוון צמיחת השיער ולא נגד להמנע מצמיחה של שיער מחוץ לזקיק. ניתן להשתמש לחלופין בקרם להורדת שיער , גורם לצמיחה של שיער פחות נוקשה. לייזר להסרה יעיל מאוד. כיום ניתן להוריד גם שיער בהיר עי לייזר ,מגוון המכשירים רחב .
שלום פסוריאזיס באזור הגניטליה נחשב כאזור רגיש. למרות שלא מדובר בשטח גוף גדול , ניתן לטפל בו עי טיפולים סיסטמים ובהמשך ביולוגים במידה ואינו מגיב לטיפול מקומי ע"פ קווי טיפול מקובלים . ממליצה להקפיד על מעקב וטיפול באופן מסודר לצורך שיפור וספיגה של הנגעים . בהצלחה
שלום , סטרואידים פוטטנטים לזמן ממושך זהו טיפול הליבה בליכן סקלרוזוס מטפל בצלקות דקות קיימות מונע חדשות . צלקות מעובות דורשות טיפול כירורגי. ממליצה להגיע לבדיקה ותמיד להשאר במעקב .
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
קלוטרימאזול (אגיסטן) 
תבחיני עור 
טיפול תרופתי 
מולוסקום קונטגיוזום 
תשובת מומחה 
