פאראפיליה

המונח פראפיליה מתייחס לגירוי או פעולה מינית הסוטים מהמיניות הנורמטיבית והכרחיים לעוררות גירוי מיני או אורגזמה; כאשר האדם נהנה מינית מאותם גירויים או פעולות מיניות אך מסוגל ליהנות מינית גם מפעילויות ארוטיות הנחשבות נורמטיביות, אינה מאובחנת פראפיליה.

פראפיליות משתרעות על פני טווח רחב הנע בין מיניות כמעט נורמטיבית למיניות העשויה להיות הרסנית ומסוכנת הן לאדם עצמו והן לסביבה. בהתאם לכך, אבחנה של פראפיליה ניתנת רק במידה והיא גורמת למצוקה, קשיים בין אישיים או פגיעה תפקודית או סביבתית.

קיימים מספר סוגים של פראפיליות:

• פדופיליה – משיכה לילדים/ילדות צעירות
• אקסהיביציוניזם - הנאה מחשיפת איברי המין בפני אדם זר
• פטישיזם - משיכה מינית לחפצים, אשר בד"כ קשורים לגוף האדם (נעליים, תחתונים)
• פרוטאוריזם- הנאה מחיכוך איברי המין באיברי גופו של אדם לבוש
• מזוכיזם - הנאה מינית מפעילויות הכרוכות בהשפלה וגרימת כאב לאדם עצמו כגון הכאה, קשירה, השפלה נפשית וכד'.
• סדיזם - הנאה מינית מגרימת סבל פיסי או נפשי לאדם אחר, למשל באמצעות הכאבה, השפלה וכד'.
• וויאוריזם/ סקופופיליה - הנאה מצפייה באנשים עירומים/ מקיימים יחסי מין
• פטישיזם טרנסווסטי - הנאה מינית מלבישת בגדי בן/בת המין הנגדי

פראפיליות נוספות, נפוצות פחות, כוללות למשל הנאה מקיום יחסי מין עם גופות או בע"ח, הטרדה מינית טלפונית, עשיית צרכים וכן הלאה.

שכיחותן של הפראפיליות באוכלוסייה אינה ידועה, הואיל ומרבית הסובלים מהן אינם פונים לטיפול. הפראפיליות פורצות לרוב לפני גיל 18 ושכיחותן גבוהה יותר אצל גברים. בד"כ מאובחנות מספר פראפיליות אצל אותו אדם, אם בו זמנית או בתקופות חיים שונות.

גישות פסיכואנליטיות קלאסיות מניחות כי פראפיליות נוצרות כאשר תהליך ההתפתחות הפסיכוסקסואלית הנורמטיבית נבלם: חרדת הסירוס והכישלון בפתרון התסביך האדיפאלי מביאים לחרדה וכך משמשות הפראפיליות כדרכים שונות להתמודדות עם חרדה זו.
לעומת זאת, גישות פסיכולוגיות מודרניות רואות את הפראפיליות כנובעות מאירועי ילדות קשים כמו התעללות או הטרדה מינית, או מהתעללות שאינה מינית כגון השפלה והתעללות פיסית.

בשנים האחרונות קישרו מספר חוקרים בין קיומן של פראפיליות לבין גורמים ביולוגיים, דוגמת רמות הורמונאליות יוצאות דופן, פגיעות נוירולוגיות וכד', אולם ממצאים אלו טרם הוכחו באופן מדעי.