פטרת העור

כל אחד יכול לחלות בפטרת העור, ובדרך כלל המחלה מתפשטת על ידי מגע ישיר בין עור לעור. ישנן שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להידבק בפטריות על העור[5]:

1. אדם - אנשים יכולים להידבק לאחר מגע עם מישהו עם פטריה על העור. כדי למנוע הפצה של הפטרת, מומלץ לא להשתמש בבגדים, במגבות, במסרקים או בחפצים אישיים אחרים עם אנשים נגועים.
2. חיה - אנשים יכולים לקבל פטרת עור לאחר נגיעה בחיה נגועה. סוגים רבים ושונים של בעלי חיים יכולים להפיץ את הפטרייה ובהם כלבים וחתולים, בעיקר גורים. בעלי חיים אחרים, כמו פרות, עיזים, חזירים וסוסים, יכולים גם הם להפיץ פטריות לאנשים.
3. סביבה – חפצים ומשטחים, במיוחד באזורים לחים כמו חדרי הלבשה ומקלחות ציבוריות, עלולים גם הם לגרום להדבקה בפטרת העור. מומלץ לא ללכת יחפים במקומות ציבוריים.

גורמי הסיכון לחלות בפטרת העור הם[6]:
 

• מגורים באזור לח מאוד וחם.
• נטייה להזעה מוגברת (בעיקר ברגליים ובמפשעות).
• פעילות ספורטיבית הכרוכה במגע פיזי.
• מחייה עם שותפים אחרים, כמו בצבא.
• השמנה.
• סוכרת.
• שימוש בבגדים המתחככים בעור.
• הידבקות ב-HIV אינה מגבירה את הסיכון לחלות בפטרת עור, אך הפטרת עלולה להיות חמורה יותר וקשה להחלמה.

פטריה על העור היא מצב שכיח מאוד. כאמור, כל אחד ואחת יכולים לחלות בפטרת, אבל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת עלולים להיות בסיכון מיוחד לזיהום, ואף להתקשות לטפל בו. אנשים שנועלים נעליים צמודות וסובלים מהזעת יתר, ואנשים שיש להם מגע קרוב עם בעלי חיים, עלולים גם הם להיות בעלי סיכוי גבוה יותר להידבק בפטרת עור[8].

הטיפול בפטריה על העור תלוי במיקומה בגוף ובחומרת הזיהום. במקרים מסוימים ניתן לטפל בפטרת עור באמצעות תרופות ללא מרשם. במידה והזיהום לא חולף או מחמיר, יש לחזור לרופא/ת העור לצורך קבלת טיפול באמצעות תרופות מרשם נגד פטריות[8].

תרופות לטיפול בפטריות על העור מגיעות בצורות שונות כגון קרמים, משחות וכדורים. סוג התרופה תלוי באזור הגוף שבו יש לטפל[9] [10]:
 

• שטח נקודתי בעור - משחה או קרם אנטי פטרייתיים עוזרים בחיטוי המקום. את רוב התרופות הללו שמים פעמיים ביום למשך שבועיים עד ארבעה שבועות. רבות מהתרופות הללו גם בטוחות ויעילות לילדים.
• שטח גדול של העור - ייתכן שיהיה צורך בקפליות.
• פטרת כף הרגל - קרם או תרסיס ללא מרשם עשוי לעזור. מקרה קל בדרך כלל חולף תוך שבועיים.
• גירוד ג'וק (במפשעה) - קרם אנטי פטרייתי, תרסיס או אבקה עשויים לפטור את הבעיה. בדרך כלל יש להשתמש פעמיים ביום למשך 10 עד 14 ימים.
• קרקפת - לעתים קרובות ייעשה שימוש בשמפו אנטי פטרייתי. מומלץ לכל מי שחי עם האדם הנגוע להשתמש בשמפו זה. פטרת הקרקפת מדבקת מאוד ושימוש בשמפו אנטי פטרייתי עוזר למנוע מבני המשפחה להדביק זה את זה.
• ציפורניים - אם הפטרייה התפשטה לציפורן, יש צורך בתרופות מרשם כדי להיפטר מהזיהום. מאחר שציפורניים גדלות לאט, ייקח זמן לפטרת להיעלם.
• זקן – פטרת עור באזור הזקן דורשת תרופות מרשם ותוכנית טיפול מותאמת אישית. במקרים מסוימים יש צורך בהסרת רקמה נגועה כדי לעזור לאזור להחלים. מומלץ לגלח את השיער הנגוע.

• חשוב להקפיד לשטוף ידיים לאחר הטיפול כדי לעצור את התפשטות המחלה לאזורים אחרים בגוף.
• כדי להקל על הגירוד, לעתים קרובות עוזר להניח מטלית לחה וקרירה על האזור למשך 20 עד 30 דקות.
• בעת שטיפת האזור הנגוע או הנחת קומפרסים קרים, יש להשתמש במטלית חדשה ונקייה בכל פעם. לפני הכנסת המטלית למכונת הכביסה מומלץ לשטוף אותה במים חמים. פטרת יכולה לשרוד זמן ממושך על חפצים.
• הפסקה מוקדמת של שימוש בתרופה עלולה להקשות על ההחלמה.

בדרכים הבאות ניתן להקטין את הסיכון להופעה של פטריות על העור[8]:
 

• לשמור על עור נקי ויבש.
• להשתמש בנעליים המאפשרות לאוויר לזרום בחופשיות סביב כפות הרגליים.
• לא ללכת יחפים באזורים כמו חדרי הלבשה או מקלחות ציבוריות.
• לקצוץ את הציפורניים בתכיפות ולשמור אותן נקיות וקצרות.
• להחליף גרביים ותחתונים לפחות פעם ביום.
• לא להשתמש בבגדים, מגבות, סדינים או פריטים אישיים אחרים של מישהו הסובל מפטרת העור.
• במקרה של ספורט הכרוך במגע קרוב, מומלץ להתקלח מיד לאחר האימון ולשמור על כל הציוד נקי.
• לשטוף ידיים עם סבון אחרי משחק עם חיות מחמד, ואם קיים חשד שחיית המחמד סובלת מפטרת, יש לקחת אותה בהקדם לטיפול אצל וטרינר. במידה והחיה אכן נגועה, חשוב לבצע את השלבים הבאים כדי למנוע הידבקות:
  • • לשים כפפות בזמן הטיפול בבעל החיים, ותמיד לשטוף ידיים לאחר מכן.
    • לשאוב את אזורי הבית שבהם חיית המחמד הנגועה מבקרת בדרך כלל. זה עשוי להסיר פרווה נגועה או פתיתי עור.
    • לחטא אזורים שחיית המחמד מבלה בהם, כולל משטחים ומצעים.
    • במקרה של מערכת חיסונית מוחלשת, כגון חולי/ות איידס או מטופלי כימותרפיה, מומלץ לא לטפל בבעלי חיים נגועים.