אזיתרומיצין (אזניל)

תשובה: אב העורקים (אאורטה) בחלקה שבבית החזה מחולקת לחלק העולה (ascending aorta) מהיציאה מהלב עד קשת אב העורקים, ולחלק היורד (descending aorta) מהקשת עד הכניסה לסרעפת. אנוריזמה (מפרצת) היא התרחבות פתולוגית של כלי דם, ויכולה להיות משני סוגים: saccular (הרחבה של דופן אחת בקיר) ו- fusiform (הרחבה דו-צדדית). הגורמים לאנוריזמה הם אתרוסקלרוזיס - הסתיידות העורקים, הנוצרת לאורך השנים בגלל תזונה עשירה בשומן וגורמים נוספים. זהו הגורם השכיח ביותר לבעיה. נקרוזיס - פגיעה של דופן האאורטה. סינדרום מרפן (Marfan Syndrome) - מחלה גנטית הנגרמת בגלל ליקוי בגן Fibrillin1 הגורם לפגם בבניית רקמת החיבור המרכיבה את הדופן. סינדרום זה מועבר בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. טראומה וזיהומים. לרוב החולים במאנוריזמה אין סימפטומים, ובדרך כלל ברקע יש רק יתר לחץ דם. סימפטומים מופיעים כאשר ישנו לחץ או חסימה של מבנים סמוכים. בחלק העולה יכולה להיגרם אי-ספיקה של מסתם אאורטלי הגורם לכאבים בחזה, קוצר נשימה ואיבוד הכרה או חסימה של וריד נבוב עליון. בחלק היורד (וזה שכיח יותר) הסימפטומים הם חסימה של דרכי הנשימה (שיעול, צרידות) ולחץ על הוושט (בעיות בבליעה). בדיקת ההדמיה העיקרית לאבחנה היא בדיקת CT, בו ניתן לראות את מיקום והיקף המפרצת. לפעמים עושים גם אורטוגרפיה לפני הניתוח. לאנשים בקבוצת סיכון עם היסטוריה משפחתית ויתר לחץ דם עושים מיפוי תליום לצורך מעקב קבוע. אם קוטר המפרצת קטן מ-5.5 ס"מ, הטיפול העיקרי הוא תרופתי, לאיזון לחץ הדם. האופציה הכירורגית, על ידי שתל דקרון, מומלצת במקרים של חולה עם סימפטומים וקוטר מפרצת מעל 5.5 ס"מ. כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של דיסקציה (קרע באאורטה), סינדרום מרפן, מעורבות COPD, קצב גדילה של המפרצת הגדול מ-0.1 ס"מ בשנה, ובכמה מקרים נוספים, מומלץ לטפל כבר כשהקוטר עולה על 5 ס"מ. היקף הפעילות הגופנית שאתה עוסק בה היא גבוהה, ויכולה להוות גורם סיכון לקרע, אך איני יכול, על סמך הנתונים שסיפקת, ומורכבות המקרה, לתת תשובות לשאלותיך.אני ממליץ לך להיות במעקב צמוד של כירורג כלי דם המתמחה בנושא אנוריזמות, אשר ינחה אותך וישקול את הטיפול המתאים לך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד

תשובה: נשמע שאכן מדובר בבעיה רצינית הפוגעת באופן רציני באיכות חייה של אחותך. למרות הפירוט הרב בשאלתך, חסרים פרטים רבים העשויים להצביע על מקור הבעיה. כאבים בגב תחתון אינם נובעים תמיד מעמוד השדרה, ועל כך מעידות בדיקות אחרות שבוצעו, כגון צילום הבטן והבירור הכלייתי שעברה אחותך. אתייחס בתשובתי לכאבי גב תחתון. זו בעיה מורכבת ונפוצה מאוד. בעיות באיזון הסידן בגוף הגורמות, לפירוק מוגבר של עצם במקומות שונים, עלולות לתרום לבעיה בעמוד השדרה. כאשר בלוטת יותרת התריס עובדת יתר על המידה, סידן עלול לברוח מן העצם ולהצטבר בדם, וכך לגרום לירידה בצפיפות העצם במקומות שונים ולכאבים. נחוצות בדיקות דם ושתן נוספות על מנת לאבחן בעיה זו. סטייה של עמוד השדרה נפוצה במקרים רבים, ומקורה, ככל הנראה, בכיווץ שרירים. לגבי מצבים של מתח נפשי, גם מצבים של דחק נפשי ידועים כתורמים להחרפה או אף הופעה של תסמונות כאב. לאור המוגבלות החמורה בתפקוד והבלבול שיוצרות הבדיקות הרבות, הייתי מציע שאיש מקצוע יבצע בדיקה גופנית של אחותך, יסקור את מגוון הממצאים בהדמיות השונות, ויחליט ביחד איתה על המשך הטיפול הרצוי עבורה. בהצלחה ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: כמו בכל ניתוח, ישנם סיכונים שצריך לקחת בחשבון. הניתוח שאת מעוניינת לעשות מבוצע תחת הרדמה כללית, ואומנם סיכויי ההצלחה גדולים, אך עדיין צריך לקחת בחשבון את שהסיבוכים האפשריים כוללים זיהומים, קושי באכילה, נזילות וכדומה. עם זאת, לניתוח הזה אכן יש יתרונות לעומת ניתוחים אחרים ודיאטות. באופן כללי, הניתוח מיועד לאנשים השוקלים כ-45 ק"ג מעל משקלם הרצוי (אינני יודעת את הגובה שלך, אך תוכלי לחשב בעצמך בכמה גבוה משקלך מן המשקל המתאים לגובהך באמצעות מחשבון ה-BMI של אינפומד), ולאנשים עם מחלות שנלוות למשקלם העודף או הנגרמות כתוצאה ממשקלם העודף. ציינת כבר שאין לך מחלות נוספות, ולכן אינך בקבוצה זו. אני מבינה את הקושי הכרוך במשקל יתר ואת רצונך להיפטר ממנו, אך אולי מוטב, במקרה שלך, לנהל אורך חיים בריא יותר, המשלב פעילות גופנית ואכילת אוכל בריא. לא כדאי לעשות דיאטות גדולות, כי הרי קשה מאוד לעמוד בהן. זה לא קל, אך תרגישי הרבה יותר טוב. אם בכל זאת תרצי להמשיך לבדוק את אפשרות הניתוח, את יכולה תמיד להתייעץ עם רופא מנתח. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: פרופראנולול (דרלין) עשוי להקל על התסמינים מהם אתה סובל תוך זמן קצר. במידה ואתה ממשיך לסבול מהתסמינים בעוצמה רבה מומלץ כי תפנה לרופא שרשם לך את הטיפול והוא עשוי להגביר את מינון התרופה. [06/11/2000]