צפלקסין (צפוויט)

תשובה: לפי הנתונים שמסרת בשאלך, אינני רואה סיבה מיוחדת לדאגה כל עוד התפתחותו של הילד תקינה. אין משמעות מיוחדת לסגירה מוקדמת של המרפסים, אלא אם הילד מציג בעיות נוספות, נוירולוגיות או אחרות, שיכולות להתגלות בבדיקה פשוטה אצל רופא הילדים המטפל. אין קשר בין היקף הראש או המרפסים לבין זיהום של חיידק הסטרפטוקוקוס או שעלת. היקפי הראש משתנים לאורך זמן, ולכל תינוק יש קצב משלו. חשוב לראות את קצב צמיחת היקפי הראש לאורך זמן לפי טבלאות אשר נמצאות אצל רופא הילדים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד עוד באינפומד מחשבון התפתחות התינוק

תשובה: לא ציינת היכן הקונדילומה, אני מניח משאלתך שהיא על פני איבר המין (הפין). קונדילומה נגרמת על ידי נגיף ה- HPV. אם מערכת החיסון שלך תקינה, יש לך סיכוי טוב להירפא מהקונדילומה ולהיפטר מהנגיף. צלקות לאחר הסרה בלייזר נדירות. ולא ברור לי למה אתה מתכוון בבדיקת ה- PCR. בבדיקה זו בודקים את החומר הגנטי של הנגיף, וחומר זה יש לקחת מהקונדילומה עצמה, כך שלגבי ההצטלקות בעקבות הבדיקה - זה תלוי בדרך שבה נוטלים את הדגימה. לרוב אין הצטלקויות לאחר הסרת קונדילומה. לא ניתן לקשור בין תוצאת בדיקת PCR להיעלמות הנגיף כיוון שיכולות להיות סיבות שונות לכך שלא מופק חומר גנטי. לגבי ידיעת בת זוג עתידית - אין תשובה פשוטה. אם הקונדילומה הוסרה בשלמותה, לא חזרה ואין הופעה מחודשת שלה, לא נראה שיש לך מה לדאוג מהדבקה ביחסי מין עתידיים. נגיפים רבים מסוג זה עשויים להיות ללא כל תסמינים, כך שנשים רבות נדבקות בלא שבן הזוג יודע שהוא נשא של הנגיף. כדאי לפנות לרופא שאתה סומך עליו מאחת ההתמחויות הללו. איננו נוהגים להמליץ על רופא ספציפיים באינפומד. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: לצערי, לא הצלחתי למצוא אתרים בעברית המסבירים על גליובלסטומה מולטיפורמה. אנסה לספק לך קצת אינפורמציה, אך אם היא לא תספק אותך, תאלצי להיכנס לאתרים הרבים שיש באנגלית. Glioblastome multiforme (GBM)

תשובה: לפי הנתונים שמסרת בשאלתך, בתך פיתחה את אחד הסיבוכים הנפוצים של דלקת האוזן התיכונה מסטואידיטיס - mastoiditis. אם נמשש את האזור שמאחורי האוזן שלנו, ניתקל בבליטה קטנה, זהו המסטואיד, עצם שמכילה בתוכו חללי אוויר שנקראים mastoid air cells. המסטואיד סמוך לאיזור האוזן התיכונה, ולכן יש סיכוי שדלקת אוזניים תתפשט לאזור הזה. כאשר הדלקת מגיעה לאזור חללי האוויר של המסטואיד, היא נקראת מסטואידיטיס. התסמינים של מסטואידיטיס הם אודם, נפיחות, חום מקומי ורגישות באזור המסטואיד, הזדקרות ובלט של אפרכסת האוזן הפגועה, ולעיתים גם חום גבוה. מסטואידיטיס מאובחנת בדרך כלל אצל ילדים שגילם קטן משנתיים. מסטואידיטיס נגרם ברוב המקרים על ידי זיהום חיידקי של חיידקים מאותו סוג הגורם לדלקת האוזן התיכונה. גילוי מוקדם חשוב, משום שטיפול מוקדם מונע סיבוכים כמו אבצס באזור המסטואיד, זיהומים משניים בעצמות נוספות באזור, אבצס תוך-מוחי, דלקת קרום המוח ועוד. האבחנה נעשית בדרך כלל על סמך התמונה הקלינית אותה מציג החולה. לעיתים גם נעזרים בבדיקות הדמיה, בצילום רנטגן של האיזור או בבדיקת CT. הטיפול הוא ברוב המקרים באנטיביוטיקה מסוג באוגמנטין, הניתנת דרך הפה. לעיתים הטיפול האנטיביוטי אינו מספיק, משום שרוב האנטיביוטיקות מתקשות לחדור את עצמות המסטואיד. במקרים אלה יש לנקז את המוגלה שהצטברה באוזן התיכונה על ידי נקב קטן בעור התוף, ולעיתים גם משאירים צינורית קטנה שתנקז באופן קבוע את האזור. במקרים בהם מתפתח אבצס באזור המסטואיד או בסביבתו, נחוץ ניקוז של איזור המסטואיד עצמו, ובמקרים מסובכים יותר - אף ניתוח להסרת המסטואיד. בשנים האחרונות אנו רואים יותר מקרים של מסטואידיטיס. חלק מהסיבות לכך הוא התפתחותם של זנים של חיידקים העמידים לטיפול האנטיביוטי שהזכרתי. לגבי המקרה שלך, יש לי הרושם שבתך קיבלה טיפול נכון ומהיר, אולם עדיין נחוץ מעקב צמוד של רופא הילדים ורופא א.א.ג. על מנת למנוע סיבוכים נוספים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד