לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) (Levothyroxine, Eltroxin, Euthyrox, Synthroid)

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות. אין ללעוס, לחצות או לרסק טבליות אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד!

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום, על קיבה ריקה, רצוי לפני ארוחת הבוקר. מומלץ ליטול לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) באותה השעה מדי יום.

טווח המינון

מבוגרים: מינון התחלתי: 12.5-25 מיקרוגרם ליום במקרים קלים; 50-100 מיקרוגרם ליום במקרים קשים. מעלים את המינון במירווחי זמן של 2-4 שבועות לפי הצורך. מינון האחזקה המקובל הוא 100-200 מיקרוגרם ליום. 

 ילדים: מינון התחלתי: 10-50 מיקרוגרם ליום. מינון אחזקה: 25-50 מיקרוגרם ליום.

יתכן שיהיה צורך בהתאמת המינונים של לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) לפי תוצאות הבדיקות של תפקודי בלוטת התריס.

תחילת ההשפעה

תוך 48 שעות. עשויים לחלוף שבועות אחדים עד שההשפעה החיובית של הטיפול בלבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) תורגש במלואה.

משך ההשפעה

1-3 שבועות.

תזונה

יש ליטול את התרופה עם חצי כוס מים, לפחות חצי שעה לפני ארוחת הבוקר ולפני נטילת תרופות אחרות, כדי למנוע תגובות עם רכיבי מזון או עם תרופות אחרים.

מוצרי סויה ודיאטה עם תכולת סיבים גבוהה עלולה להפחית את ספיגת התרופה. התאמת המינון של לבותירוקסין יכולה להיות רלוונטית במיוחד בתחילת והפסקת הדיאטה.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים אך לא אם זה בסמוך למועד נטילת המנה הבאה. בשום אופן אין ליטול מנה כפולה של לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד).

הפסקת התרופה

אין להפסיק נטילת לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. אין להפסיק באופן פתאומי, זה עלול להביא לחזרת תסמינים מקוריים.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום דפיקות לב במשך כמה ימים. יש לפנות אל הרופא.

אזהרות

הריון

אפשר לקחת בהריון, אך יש להיוועץ ברופא לגבי כל מקרה.

הנקה

רמות נמוכות של החומר הפעיל מופרשות בחלב-אם. יש ליידע את הרופא בהנקה או בתכנון הנקה.

תינוקות וילדים

מתחת לגיל 12: נדרש מעקב רפואי כדי להבטיח קבלת המינון הנכון.

נהיגה

לא צפויה השפעה.

דווח לרופא במקרה של

• יתר לחץ דם
• מחלת לב
• סוכרת
• תסמינים: עייפות, רגישות לקור, עור יבש ודק, נשירת שיער, קצב לב איטי
• ליקוי בחילוף חומרים
• הריון
• נטילת תרופות אחרות
• עליה מהירה במספר הטבליות לנטילה

תופעות לוואי

תופעות לוואי

יש לפנות מיד לרופא במקרה של תגובה אלרגית שיכולה להתבטא באחת מהתופעות הבאות:

 קוצר נשימה, פריחה או גירוד. אדמומיות, גלי חום.

תופעות הבאות עלולות להתרחש אם מינון התחלתי של לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) גבוה מדי, יש לפנות לרופא להתאמת המינון במידת הצורך: חום, אי סבילות לחום, נשירת שיער, יציאות רכות, רעד, חוסר מנוחה, התרגשות, קשיי שינה, קצב לב מהיר או תעוקת חזה, בצקת.

אצל ילדים: סגירה מוקדמת של פרקי עצמות הגולגולת לפני סיום גדילת המוח.

יתכנו גם תופעות לוואי נוספות של לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד): קצב לב לא סדיר, דופק מהיר, דפיקות לב; עלייה בלחץ הדם; התכווצויות שרירים או חולשת שרירים; הקאות; בחילות; עייפות; כאבי ראש, הסמקה, זיעה; ירידה במשקל; מחזור חודשי לא סדיר; התקפים אפילפטיים בחולים עם היסטוריה רפואית ידועה של אפילפסיה; לחץ תוך גולגולתי; גידול מוחי מדומה מוגבר עם התנפחות של העיניים; ליקוי בפוריות; ירידה בצפיפות העצם; תאבון מוגבר; כאבי בטן; 

במקרים הללו מומלץ לפנות לרופא, שיחליט אם להמשיך את הטיפול לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) או להפסיק אותו למספר ימים או להקטין את המינון היומי עד שתופעות הלוואי תעלמנה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

ההשפעה של לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) עלולה להשתנות אם נוטלים גם:

תרופות נגד סוכרת: תיתכן ירידה בהשפעת התרופות נגד סוכרת, במיוחד בתחילת הטיפול. 

נוגדי קרישה ממשפחת הקומרין (כגון: וורפרין): לבותירוקסין עלול להגביר את השפעת התרופות וסכנתה דימום, במיוחד אצל קשישים. לכן ייתכן שתידרשנה בדיקות סדירות של ערכי קרישת הדם בתחילה ובמהלך הטיפול והתאמת המינון של מדללי הדם.

נוגדי פרכוסים; גליקוזידים של הלב (כגון: דיגוקסין) לטיפול בלב במצבים כמו אי ספיקת לב; תרופות המגרות את מערכת העצבים הסימפתטית, כגון אדרנלין; תרופות להורדת לחץ דם מסוג חוסמי בטא; נוגדי דיכאון; תרופות למניעה או לטיפול במלריה.

סותרי חומצה; סוכרלפאט; תרופות אחרות המכילות אלומיניום, תרופות המכילות ברזל, סידן פחמתי: יש ליטול לבותירוקסין לפחות שעתיים לפני נטילת תרופות אלה, כי תיתכן הפרעה בספיגת לבותירוקסין.

תרופות המשמשות לטיפול ברמות גבוהות של אשלגן בדם (סבלמר, קיאקסאלאט, לאנטנום); תרופות להפחתת משקל, כגון אורליסטט , גלולות למניעת הריון, סטרואידים אנדרוגנים ואנבוליים; טמוקסיפן, קלופיבראט, מתדון, ו- -5 פלואורואורציל; סטטינים להורדת כולסטרול; מעכבי תירוזין קינאז (כגון: אימטיניבּ וסוניטיניבּ); תרופות להסדרת קצב לב, כגון: אמיודארון; תרופות לצינון, לבעיות בסינוסים, לטיפול בקדחת השחת או באלרגיות אחרות (כולל טיפות ותרסיסים לאף); תרופות לטיפול ב-HIV.

יש להפריד כמה שניתן בין מנות הלבותירוקסיןן לבין התרופות הנוספות על מנת למנוע תגובות בין-תרופותיות בקיבה או במעי הדק.

התרופות שלהלן עלולות להגביר את ההשפעה של לבותירוקסין: סליצילאטים (תרופות דמויות אספירין המשמשות להקלת כאב או להורדת חום; תרופה נוגדת קרישת דם (Dicumarol); מינון גבוה של 250 מ"ג או יותר של פורוסמיד; תרופה להורדת רמות השומנים בדם (כלופיבראט)

תרופות נוספות העשויות להשפיע על השפעת התרופה:  תרופות המשמשות לטיפול בחילוף חומרים מוגבר (פרופילתיואורציל), הורמוני אדרנל המשמשים לטיפול בדלקת או בתגובות אלרגיות (קורטיזול,דקסאמטזון),  ריטואביר, אינדינאביר, לופינאביר- המשמשים לטיפול ב- HIV ובצהבת כרונית מסוג C. 

השפעת שימוש ממושך

אין בעיות מיוחדות. ניטור: יש לבצע בדיקות תקופתיות של תיפקוד בלוטת התריס.