מבנדאזול הוא חומר פעיל הנמצא בתרופה בשם ורמוקס (Vermox), שהיא תרופה נגד תולעים. מבנדאזול (ורמוקס, Vermox), שניתן בטבליות או בתרחיף, קוטל תולעים על ידי חסימת מקורות האנרגיה שלהן.
יעיל לטיפול ב:
מבנדאזול (ורמוקס, Vermox) משמש לטיפול נגד זיהומים הנגרמים על ידי כמה סוגי תולעים, במיוחד תולעת השוט , (Trichuris) תולעת הסיכה (Oxyuris) ותולעת הקרס.
מבנדאזול (ורמוקס, Vermox) יעיל גם כשמדובר בזיהום על ידי מספר תולעים או כשלא ניתן לזהות את סוג התולעת.
הנחיות חשובות:
במקרה של זיהום בתולעי סיכה, יש לטפל בכל בני הבית בו-זמנית, כיוון שהוא מאוד מדבק. הפסקת הדבקה של אחרים או הדבקה חוזרת של אותו מטופל, יש להקפיד בגזיזת ציפורניים, הימנעות מכסיסת ציפורניים ומציצת האצבעות, לבישת פיג'מה במיטה, שטיפת הישבן ביסודיות בכל בוקר, מגבת רחצה נפרדת לכל אחד בבית, החלפת הבגדים בקביעות, כביסה וגיהוץ המצעים באופן קבוע, רחצה יסודית של הידיים והציפורניים לאחר ביקור בשירותים ולפני הארוחות.
מתי אסור להשתמש בתרופה:
אין להשתמש במבנדאזול (ורמוקס, Vermox) במקרים הבאים:
-רגישות לחומר הפעיל (מבנדאזול) או למרכיבים אחרים בתרופה.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
תרחיף וטבליות (אפשר ללעוס או לכתוש במידת הצורך). את התרחיף יש לנער היטב לפני השימוש/
תדירות וזמן נטילה
אופן הטיפול ייקבע על ידי הרופא, כתלות בסוג הזיהום. מינון מקובל: תולעת הקרס, תולעת עגולה, תולעת השוט: פעמיים ביום, בוקר וערב, במשך 3 ימים; תולעת הסיכה: מנה יחידה. מומלץ לחזור על הטיפול במבנדאזול (ורמוקס, Vermox) לאחר שבועיים ולאחר 4 שבועות. למבוגרים בלבד: 2 טבליות במנה אחת, פעמיים ביום, בבוקר ובערב, במשך 3 ימים רצופים.
טווח המינון
תולעת הקרס, תולעת עגולה, תולעת השוט: 200 מ"ג ליום. תולעת הסיכה: מנה יחידה של 100 מ"ג. 200 מ"ג פעמיים ביום למשך 3 ימים- מבוגרים בלבד.
תחילת ההשפעה
תוך 2-4 שעות.
משך ההשפעה
תוך 2-4 שעות.
מנה שנשכחה
יש לדלג על המנה שנשכחה, לקחת את המנה הבאה לפי הוראות הנטילה ולהיוועץ ברופא. אין ליטול שתי מנות של מבנדאזול (ורמוקס, Vermox) יחד.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במבנדאזול (ורמוקס, Vermox) במלואו. גם אם חל שיפור בהרגשה, יתכן שהזיהום המקורי עדיין קיים.
מינון עודף
מנות עודפות גדולות עלולות לגרום התכווצויות של הבטן, בחילה, הקאה ושלשול. יש ליידע את הרופא. בנטילת כמויות גבוהות מהמומלץ או למשך זמן ארוך מהמקובל עלולות להופיע תופעות לוואי של הפרעות בדם ובכליות.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות, אפשר ליטול ורמוקס עם או ללא מזון.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
אין להשתמש במבנדאזול (ורמוקס, Vermox) בהריון. לפני השימוש בתרופה יש לעדכן רופא בהריון או בתכנונו. לא ידוע אם ורמוקס עלול לפגוע בעובר.
הנקה
יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
תינוקות וילדים
לא מיועד לטיפול מתחת גיל שנתיים, אלא בהמלצה רפואית מפורשת.
קשישים
אין צורך בהתאמת מינון
דווח לרופא במקרה של
רגישות לתרופה או למזון
נטילת תרופות אחרות
הריון
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
כאב בטן עלול להופיע לעיתים שכיחות,
תופעות לוואי לא שכיחות: חוסר נוחות בבטן, שלשולים, גזים, בחילות או הקאות.
נדרשת הפסקת השימוש ופנייה מיידית לרופא במקרים של: התנפחות פתאומית של הפנים, או הגרון, פריחה, גרד, גירוי חריף, אדמומיות או שלפוחיות על העור, שלפוחיות על העור, בפה, בעיניים ובאיברי המין, פרכוסים (התכווצויות).
פרכוסים עלולים להתרחש במקרים נדירים ביותר בילדים קטנים הנוטלים את התכשיר, במקרים אלו יש לפנות לרופא.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
שילוב מבנדאזול (ורמוקס, Vermox) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:
סימטידין - עלול לגרום לעלייה בריכוז מבנדאזול בדם.
מטרונידאזול - שילוב זה עלול לגרום לעלייה בסיכון לתופעות לוואי נדירות בעור.
השפעת שימוש ממושך
טיפול ממושך או מתן מינון גבוה כמו של מבנדאזול (ורמוקס, Vermox) בטיפול באכינוקוקוס, עלולים להגביר את הסיכון להפרעות בתפקודי הכליות ולהפרעות בדם. ניטור: בדרך-כלל מבצעים ספירות תקופתיות של תאי דם.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלה: אני נשוי + 3 (חולה בסוכרת מבוגרים מגיל 40). אשתי בת 41 (בריאה לחלוטין). מעוניין להביא ילד נוסף. אילו בדיקות נידרש לעשות, והאם אין סיכון להביא ילד בכך שאני חולה סוכרת?
תשובה: אומנם לסוכרת מטיפוס 2 ("סוג מבוגרים") יש רכיב תורשתי, אולם אין דרך לאבחון מוקדם. כמו כן לא מדובר בתורשה מנדליאנית (אחוזי ההורשה קטנים מאחוזי הורשה שלמחלות גנטיות). בשל גילה של אשתך, יש טעם כמובן לבצע בדיקת מי שפיר במהלך ההריון בשל הסיכון המוגבר לפגיעות כרומוזומליות בעובר.
שאלה: מחלת הנשיקה: האם ההדבקה נמשכת מעבר לתקופת הדגירה ? האם יש צורך להפריד כלים / מצעים ?
תשובה: בהחלט. המחלה מדבקת כמה ימים לפני תחילת הסימפטומים ואז עם פרוץ המחלה למשך מספר שבועות ואף כמה חודשים. הנגיף מועבר ברוק לכן יש להיזהר בשיתוף בכלי אוכל ומברשות שיניים.
שאלה: האם תינוק שנולד מתרומת ביצית עשוי לגלות זאת באחד הימים ?
תשובה: לצערנו אין לנו תשובה מלאה לשאלתכם. ברור כי הנושא מטריד, והרשויות העוסקות בנושא זה מבטיחות כי הילד לא ידע כי הוא בא לעולם כתוצאה מתרומת ביצית. יחד עם זאת, אין ביטוח מושלם לכך. מכל מקום, נראה לי כי הדבר החשוב הוא שהילד יידע כי אתם אוהבים אותו, ואז כל הנושא שהילד בא מתרומת ביצית יהיה פחות טעון. לדעתי מומלץ להיוועץ בגינקולוג בנושא הסודיות ובפסיכולוג או ביועץ בנושא הקשור לקבלת ההחלטה. [14/06/2001]