פרוגסטרון

שאלה: מזה מספר שנים יש לי מיומה שלאחרונה גדלה בקצב מואץ. רופא הנשים שלי איבחן את גודלה: 8.5 ס"מ (כ- 14 שבועות הריון) והמליץ על ניתוח לפרסקופיה להוצאת הרחם. ברצוני לשאול: א. האם ניתוח זה אכן הכרחי ? ב. האם בלפרסקופיה ? ג. מהם הסיכונים ? ד. אחרי הניתוח - האם הכרחי לקבל תרופות הורמונליות ?

שאלה: האם חולת לופוס יכולה ליטול גלולות למניעת הריון מסוג סרזט - גלולה שמכילה רק פרוגסטרון?

שאלה: אני בן 34. הגעתי לבית חולים עם יד שמאל כחולה ובאבחנה נכתב: lt.subclavian dvt בדופלר הודגם תרומבוס. בוצעה ונוגרפיה ותרומבוליזיס מוצלחת דרכה. כשהיד מורמת מעלה אובחן stop מלא מתחת לצלע ראשונה. הוחלט על כריתה חלקית של הצלע הראשונה בגישה לפרסקופית. הסכמתי לעבור את זה. האם לא מיהרתי לקבל את ההחלטה, והאם לא קיים טיפול פחות פולשני? היו לי שני נקזים בחזה. האם מותר לי לטוס? תפקודי הקרישה שלי טובים, והרופאים אמרו שזה קרה מעודף מאמץ. אני ספורטאי. האם יש סיכוי שזה יחזור בצד ימין? תסמונת פאג'ט-שרוטר (Paget-Schroetter) אותה אתה מתאר נגרמת בעיקר בצעירים ספורטיביים, ונקראת גם תרומבוזה של הווריד התת-בריחי עקב מאמץ, או תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic outlet syndrome). סיבתה העיקרית היא שבשל מעבר כלי הדם הגדולים באיזור צר יחסית, וכתוצאה מפעילות גופנית מאומצת או לחץ מקומי חיצוני, למשל כתפיות של תרמיל גב, נוצרת פגיעה מקומית בכלי דם ראשי, והלחץ על אותו כלי דם גורם ליצירת קריש דם מקומי. ידועים מקרים בודדים בהם האירוע התרחש בשני הצדדים. הטיפול אותו קיבלת הוא הטיפול המקובל, וככל הנראה בוצע אצלך במיומנות ובהצלחה. לא ציינת לפני כמה זמן עברת את הניתוח, אולם אם אין פגיעה בריאה ואם החתכים הניתוחיים החלימו, אין מניעה שתחזור לעשות כל פעילות גופנית וגם לטוס. בברכה ד"ר נחום ורבין

שאלה: אני בת 22. יש לי בחמשת הימים האחרונים תסמינים במערכת העיכול ואני רוצה לדעת אם עלי ללכת בגללם למיון. ביום שלישי היתה לי הרגשה כללית לא טובה כגון בחילות וחולשה. ביום רביעי החלו שלשולים והקאות קשות בליווי חום גבוה (מעולם לא סבלתי מחום בשום מחלה) וכאבי בטן. ביום חמישי ירד החום והמשיכו רק השלשולים (שהפכו להיות ירוקים) וסבלתי מהתכווצויות נוראיות בבטן העליונה. ההרגשה הכללית השתפרה למרות תופעות הלוואי. מאז אתמול (שישי) אני סובלת משלשול דמי (בכמויות גדולות מאוד לפעמים), תחושה של עצירויות, התכווצויות קשות (למרות לקיחת פאפאברין ואופטלגין - על דעת עצמי) ותחושה כללית ששוב קצת מחמירה. שלא כמו בימים האחרונים, איני מצליחה לישון בלילה ויש מקרים שבהם אני רצה להתפנות. אין לי חום. אמי חולת קרוהן. האם כדאי לפנות בדחיפות לחדר מיון? התסמינים משתנים אבל אין שיפור. כמויות הדם לפעמים מאוד גדולות וכאבי הבטן אינם חולפים.