בדיקת בדיקה גופנית של מערכת הלב וכלי הדם (Physical examination of the cardiovascular system)

דפיקות לב מהסוג שאת מתארת, אינן מעידות בהכרח על בעיה בלב. ייתכן שהדבר נובע משינויים הורמונליים או מטאבוליים המתרחשים בגופך, בעיקר בסיטואציות שהזכרת. עם זאת, אני ממליצה להמשיך בבירור על מנת לשלול פתולוגיות בלב. תוכלי גם לפנות לאנדוקרינולוג לצורך הערכה הורמונלית או מטאבולית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה.

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

אמפיזמה היא נפחת של הריאות, ומהווה חלק ממחלת COPD, המופיעה בדרך כלל על רקע של עישון כרוני. עם זאת, יש קשר בין נפחת לבין ברונכיטיס (דלקת סימפונות) כרונית וגיל מתקדם. כפתור האאורטה (aortic knob) הוא חלק אנטומי של קשת אב העורקים, הבולט בצילום חזה פרונטלי. הסתיידויות שם, או בכלל בכלי דם, הן תופעה שכיחה ביותר של הגיל המבוגר, הנובעת מתהליך האתרוסקלרוזיס (הסתיידות העורקים). עם זאת, מחקרים מן השנים האחרונות הראו כי הסתיידויות דווקא במיקום הזה, הן בעלות משמעות פרוגנוסטית לגבי פיתוח של מחלת לב כלילית טרשתית, ויכולות להוות סימן למחלת לב תת-קלינית. לכן נראה לי שכדאי לכם להיוועץ בקרדיולוג לגבי צורך בהערכת העורקים הכליליים של הלב (קורונרים). לא נראה לי שיש קשר בין בעיה זו לבין הפרקינסון או הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

הטיפול בדימום תלוי בכמות הדימום. אם הדימום הוא רב, גשי לרופא המטפל. אם הוא מועט, סביר להניח שיפסיק מעצמו. הקפידי רק לחטא את המקום כ-3 פעמים ביום. הקולות שבתך משמיעה אינם מדאיגים כל עוד אינם מלווים בקשי נשימה, בחנק או בהכחלה. אם כן, שוב, גשי לבדיקת רופא. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אוושה לבבית היא למעשה רטט שנוצר ע"י זרם הדם בלב. אוושות "תמימות" (INNOCENT MURMUR) - כלומר נורמליות, נקראות כך משום שאינן קשורות בשום אופן למחלה או הפרעה כלשהי במערכת הלב. אוושות אלו נובעות משטף הדם על גבי מסתמים נורמלים והן נמצאות במספר גדול של ילדים וצעירים. לאוושה כזו אין קשר לכאבים בעצמות בית החזה והיא עשויה להיעלם ולהופיע לסירוגין. ייתכן שהאוושה תיעלם עם הגיל.עם זאת - חשוב להמשיך המעקב אחר האוושה אצל רופא המשפחה. למידע נוסף: www.med.nus.edu.sg/paed/patient_education/chd_guide/conditions/innocent_murmur.htm

אולי ההבדלים בין ערכי לחץ הדם בשתי הזרועות מעידים על בעיה באחד מכלי הדם העורקיים, ולאו דווקא בלב. הבעיה יכולה להיות כתוצאה מהיצרות אחד העורקים המזרימים דם לזרוע שמאל. מעבר לתשובה כללית זו, איני יכולה לייעץ, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך ולעיין בהיסטוריה הרפואית שלך לגבי הסוכרת ומחלות רקע נוספות. אמליץ לך להמתין לבדיקת הקרדיולוג. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

קוצר נשימה הוא סימפטום חשוב אך מאד לא ספציפי, דהיינו, גורמים רבים יכולים להוביל לקוצר נשימה. חלקם לגמרי שפירים וללא משמעות קלינית, וחלקם מסוכנים למדי, ויש חשיבות לאבחנם. סיבות לדוגמה הינן מחלות לב, מחלות ריאה חסימתיות או מגבלתיות, הפרעת חרדה, מחלות זיהומיות המערבות את דרכי האוויר או הריאות, מחלות כלי דם ועוד סיבות רבות. בשאלתך אינך מתאר האם למעט קוצר הנשימה אתה סובל מסימפטומים נוספים, כגון כאבים בחזה או דפיקות לב. האם במאמצים קשים קוצר הנשימה מוחמר? האם יש קשר ללחץ נפשי? כמו כן לא תיארת האם אינך סובל מיתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה אם הסימפטום הנ"ל חוזר על עצמו ומפריע לתפקוד. באם תדירותו מאד נמוכה, אתה אדם בריא בדרך כלל, וקוצר הנשימה מופיע לשניות בודדות רק כשאתה מנסה להכניס אוויר וחולף מייד, סביר כי לא קיימת בעיה קשה או ממשית.

כל עוד מדובר במסתם אאורטלי דו-עלי, ללא הרחבה של האאורטה, אין כל מניעה לבצע כל פעילות גופנית שהיא. ההמלצות הן לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית אירובית, של כ-40 דקות לפחות 3 פעמים בשבוע, ושמירה על תזונה מאוזנת. חשוב לציין שמדובר בהמלצות כלליות, ושיש לבחון כל מקרה לגופו, על פי תפקוד המסתם ומצב החולה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד