טיפולי פוריות הם טיפולים והליכים המסייעים להתגבר על גורמים המקשים או מונעים השגת היריון. הליכים אלו מהווים פעמים רבות אופציות לנשים ולזוגות שלא הצליחו להרות באמצעות יחסי מין לא מוגנים, או שכבר עברו טיפולי פוריות שונים אך עדיין לא הגיעו להריון, כמו גם לנשים חד הוריות ולזוגות חד מיניים המעוניינים בילד/ה. כדי לבצע טיפולי פוריות יש להתייעץ עם גניקולוג או גניקולוגית, ובמקרים מסוימים אף יש להתייעץ עם מומחה פריון[1]. שלושת שיטות הטיפול הקיימות היום הן טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), הזרעה וצד שלישי.
צילום: shutterstock
מתי מתבצע
בעולם כ-8-12% מהזוגות חווים בעיות פוריות, כאשר קרוב למחצית מהמקרים עלולים לנבוע מגורמים המשפיעים על גברים[2].טיפול פוריות מתבצעים לאחר שהוגדר מצב של אי פוריות. בישראל, אי פוריות נחשבת לאחר שנה של קיום יחסי מין סדירים ללא שימוש באמצעי מניעה. כמו כן, במצבים מסוימים ניתן לפנות ישירות לטיפולי פוריות כמו במקרה של נשים מעל גיל 39, זוגות חד מיניים ונשים שרוצות להיות אימהות חד הוריות.
הכנות לטיפול
ההכנות לטיפול תלויות בשיטת הטיפול. בשלב הראשון תיבחן ההיסטוריה הרפואית של המטופלת ובמרבית המקרים יתבצעו בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד מקדימות לצורך אבחון ובחירת שיטת הטיפול המתאימה ביותר. כמו כן, במקרים רבים יש צורך בהכנות מקדימות כגון נטילת תרופות המעלות את הסיכוי לביוץ, זריקות המעודדות צמיחה של זקיקים, השבחת זרע ועוד.
טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) – בשיטה זו מפגישים ביצית וזרע במעבדה, מחוץ לגוף האישה. במידה והביצית מופרית, מחזירים את העובר (ברוב המקרים מחזירים מספר עוברים בו-זמנית כדי להגדיל את הסיכוי להתעברות) לתוך רחם האישה, לצורך השתרשות העובר והתחלת הריון.
הזרעה – בטיפול זה מחדירים זרע של גבר לתוך רחם האישה באמצעות צינור צר וארוך הדומה לקשית דקה.
צד שלישי – בשיטה זו הטיפול נעשה בסיוע של צד שלישי, שיכול להיות מורכב מתרומת זרע -שימוש בזרע שנתרם במקרה בו גבר אינו מייצר זרע תקין; תרומת ביצית -כאשר המטופלת אינה מייצרת ביציות הניתנות להפריה; פונדקאות - נשאית הריון הנושאת עובר שאינו קשור אליה מבחינה ביולוגית. המקרה זה ניתן להשתמש גם בתרומת ביצית או זרע.
אחרי הטיפול
בימים ובשבועות שלאחר אחד מטיפולי ההפריה, אפשר לצפות להתעברות האישה או הפונדקאית. ניתן לערוך בדיקת היריון באמצעות ערכה ביתית או אצל הרופא/ה המטפל/ת.
סיכונים
טיפולי פוריות יכולים להקל על נטל אי הפוריות של נשים ומשפחות, אך הם גם יכולה להציב אתגרים בריאותיים כגון שיעורים גבוהים של לידה מרובת עוברים, לידה מוקדמת ולידה במשקל נמוך[3]. בנוסף, שימוש בתרופות מסוימות במהלך טיפולי פוריות עלולות להשפיע על בריאות האם, כגון לפגוע ברמות הגלוקוז והאינסולין - תופעות שאינן בהכרח נראות בתחילת ההיריון; שינויים בפרופיל השומנים[4]; תגובה דלקתית, ושינויים מטבוליים ואנדוקריניים[5], ועוד. מאחר שלא תמיד מושגת הצלחה מיידית, לעיתים הטיפולים עלולים להימשך חודשים ואף שנים. בעקבות כך, במקרים רבים הטיפולים אף כרוכים בהתמודדות נפשית של האישה ו/או הזוג[6].
תוצאות הטיפול
שיעורי ההצלחה של טיפולי פוריות תלויים בשיטת הטיפול ובגורמים נוספים כגון הגיל והמצב הבריאותי של המטופל/ת.
"דר ירושלמי היה נעים ומקצועי מהרגע הראשון, יודע מה צריך לעשות, מבין את התהליך. עזר לנו לייצר לא פחות מ7 (!) עוברים קפואים ועזר לנו להכנס להריון כבר בהחזרה הראשונה.
רופא מדהים שאנחנו ממליצים עליו באהבה ושמחה!"
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל.
צר לי על ההפלה שחווית.
בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה.
בברכה
ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר,
ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום
אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו.
בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה
אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר.
ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא.
כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע:
1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים.
2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל.
לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד.
במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע?
והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי.
ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.