שמות מסחריים
- קודיקל Codical
- רקוד Rekod
קודאין (Codeine) הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות רקוד, קודיקל. קודאין שייך למשפחת תרופות אופייטיות, הוא דומה למורפין, אך חלש ממנו.
יעיל לטיפול ב:
תרופות המכילות קודאין בלבד (קודיקל, רקוד) מיועדות לדיכוי שיעול . תרופות אלה מנופקות לפי מרשם רופא בלבד. כמו כן, קודאין מהווה אחד המרכיבים גם בתכשירים להקלה על תסמיני ההצטננות ובסירופים לשיעול, כמו ברונכולט פורטה או היסטפד קומפאונד. חלק התכשירים מנופק ללא צורך במרשם רופא, וחלק אחר לפי מרשם רופא, בהתאם למינון ולשימוש בתרופה.
קראו עוד: כיצד תבדילו: שיעול חולף, אלרגיה או דלקת ריאות?
בנוסף, קודאין יעיל גם לשיכוך כאב קל עד בינוני, בדרך כלל בשילוב עם משכך כאבים ממשפחה אחרת. תרופות אלה כוללות: רוקסט, רוקסט פלוס, מיגרלב, קוד-אקמול, נורופן פלוס ועוד.
הנחיות חשובות:
זהירות: תרופות ממשפחת האופיואידים עלולות לגרום להתמכרות, בעיקר בשימוש ממושך, והן בעלות פוטנציאל לשימוש לרעה ולמינון יתר. תגובה למינון יתר יכולה להתבטא בנשימה איטית ואף לגרום למוות. יש לוודא כי הנך מכיר את שם התרופה, המינון שהנך לוקח, תדירות המתן, משך הטיפול, תופעות הלוואי והסיכונים הפוטנציאלים.
יש לשים לב להתפתחות סבילות להשפעת התרופה- צורך ביותר טבליות להשגת אותה רמה של שיכוך כאבים. קודאין הופך בכבד למורפין, על ידי אנזים. מורפין הוא החומר המקל על הכאב ועל תסמיני השיעול. אצל אנשים שונים, בשל שינוי באנזים, תיתכן השפעה שונה. אצל חלק מורפין אינו מיוצר, או שמיוצר בכמויות קטנות- ולא מתקבל שיכוך כאב או הקלה בשיעול במידה מספקת, ואצל אחרים- יש נטייה לפתח תופעות לוואי חמורות, בשל ייצור גבוה של מורפין.
נטילת תרופה זו באופן קבוע, במיוחד לאורך זמן, עלולה לגרום להתמכרות. התמכרות לתרופה עלולה לגרום לתסמיני גמילה עם הפסקת השימוש בה. סימנים אפשריים עשויים לכלול: חוסר מנוחה, קשיי שינה, עצבנות, אי -שקט, חרדה, הרגשת פעימות הלב, עלייה בלחץ הדם, בחילה או הקאה, שלשול, איבוד תיאבון, רעד, צמרמורת או הזעה. הרופא ינחה בהפחתת המינון באופן הדרגתי לפני הפסקת התרופה. חשוב שלא להפסיק באופן פתאומי, מכיוון שזה עלול להגדיל את הסיכון לחוות תסמיני גמילה .
מתי אסור להשתמש בתרופה:
אין להשתמש בתרופות המכילות קודאין (Codeine) במקרים הבאים:
- אם ידוע על רגישות לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
- אם את בהריון או מניקה.
- אם אתם סובלים מקשיי נשימה, בעיות בריאות, אי ספיקת לב או הכבד, לחץ תוך גולגולתי או פגיעת ראש.
- אם אתם סובלים משלשול לאחר טיפול באנטיביוטיקה או כתוצאה מהרעלה ושפיתחתם חסימת מעיים. סיכון לחסימת מעיים.
- אם אתם נוהגים לצרוך אלכוהול באופן קבוע. התמכרות לאלכוהול.
- בו זמנית עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי MAO. יש להמתין 14 ימים עד לתחילת הטיפול עם קודאין.
במקרה של פירוק מהיר של קודאין ליצירת מורפין.

מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: נמצא אצלי וירוס הפפילומה, אני נמצאת עם גבר אחד כבר יותר מ-8 שנים. האם יכול להיות שהווירוס היה רדום כמה שנים אצלי או אצל בן זוגי, או שעלי לחשוד בהידבקות חדשה מצד בן זוגי?
שאלה: בן זוגי היה אצל רופא עור ואובחנו אצלו יבלות ויראליות במפשעה, הרופא אמר לו שזה נגרם כתוצאה מיחסי מין. יש לי מספר שאלות: 1 .ממה נגרמות היבלות ? 2. מה ההשלכות שלהן ? 3. האם גם אני צריכה לעבור בדיקה ? 4. האם זה כרוך בסכנות.
שאלה: ילד בן שנתיים סובל משלשולים במשך 3.5 חודשים ללא סיבה נראית לעין. האם תוכלו לתת לי כיוון על מה תופעה כזו יכולה להעיד, ואילו בדיקות מומלצות?
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
צילום חזה
תרופות קשורות
-
פורמוטרול
-
אורפנאדרין (מוסקול)
-
נוסידקס
-
דקסכלורפניראמין + פסאודואפדרין (נוסידקס)
-
לוסרטן (אוקסר, לוסרדקס, לוטן)





