דלג לתוכן

חלבון (פרוטאין) בשתן

אלבומינוריה , פרוטאינוריה | Proteinuria
המומחים של Infomed מסבירים:
פרוטאינוריה (Proteinuria) היא מצב שבו מופיע חלבון (פרוטאין) בשתן, לפעמים מכנים זאת גם אלבומינוריה (Albuminuria) - הימצאות אלבומין (החלבון העיקרי בנסיוב הדם) בשתן. באופן תקין, הכליות לא מאפשרות סינון של החלבונים שנמצאים בדם לשתן, כך שלרוב חלבון לא אמור להופיע בשתן. לפיכך, הופעת חלבון השתן (פרוטאינוריה) משקפת בדרך כלל מצב של בעיה בכליות, שגורמת לחדירות-יתר של אבובית הכליה (Glomerulus) ומאפשרת מעבר של מולקולות גדולות כמו אלבומין או חלבון אחר והופעתם בשתן.

לכ-0.5 עד 10% מכלל האוכלוסיה יש מה שנקרא isolated proteinuria, כלומר, הפרשה של חלבון בשתן ללא כל ממצא נוסף. ההגדרה של מצב זה היא נוכחות של חלבון בשתן בהיעדר כל ממצא חריג אחר, מערכת שתן תקינה בבדיקת הדמיה, ובהיעדר מחלת כליות ידועה.

מרבית העונים לקריטריונים אלה מפרישים כמות שאינה עולה על 2 גר' חלבון ביממה. ליותר מ- 80% מהחולים יש פרוגנוזה מצוינת, והם במצב שנקרא benign isolated proteinuria הנחלקת ל- 4 אפשרויות עיקריות:
  • הפרשת חלבון אידיופתית זמנית (idiopathic transiet proteinuria) - ממצא בודד של הפרשת חלבון בשתן, לרוב במבוגרים צעירים, אשר חולפת בדרך כלל עד הביקור המרפאתי הבא.
  • פרשת חלבון פונקציונלית (functional proteinuria) - הפרשת חלבון זמנית בשתן במהלך מחלת חום, חשיפה לקור, לחץ נפשי, אי-ספיקת לב או דום נשימה בשינה. תופעה זו מיוחסת לשינויים בלחץ הסינון הגלומרולרי, וזו הפרעה חולפת.
  • הפרשת חלבון לסירוגין (intermittent proteinuria) - הפרשת חלבון בשתן בערך במחצית מדגימות השתן.
  • הפרשת חלבון תנוחתית (postural proteinuria) - לרוב פחות מ-2 גרם חלבון במשך 24, וכנוכחות החלבון בשתן נצפית רק כשהשתן נלקח במצב של עמידה. הדבר מתרחש בכ- 2-5% אחוז מהמתבגרים. ב-80% מהמקרים ההפרעה חולפת ו ב-20% היא קבועה. גם ההפרעה הקבועה נפתרת לרוב תוך כ-10 עד 20 שנה. במקרים אלה ביופסיית כליה מראה תשובה תקינה לחלוטין או שינויים לא ספציפיים. בכ-20% מהחולים עם הפרשת חלבון בשתן כממצא יחיד, יש מה שנקרא persistent proteinuria - הפרשה קבועה של חלבון בשתן שאינה חולפת, וחלקם (20% עד 40%) מפתחים בהדרגה אי-ספיקת כליות במהלך 10 עד 20 השנים הבאות. כדי לקבוע מצב כזה נדרשת הפרשת חלבון בשתן במספר רב של דגימות שתן, הן בעמידה והן בשכיבה. עם זאת, במקרה כזה, ביופסיית כליה לרוב מראה ממצאים לא תקינים. 

 

מהו סוג החלבון (פרוטאין) המופרש בשתן? 

סוג החלבון המופרש תלוי בטיב הפגיעה בכליה: פרוטאינוריה גלומרולרית, טובולרית וזו שמהעמסת-יתר. 

פרוטאינוריה (חלבון בשתן) גלומרולרית - מערכת הסינון בכליה מורכבת משני מנגנונים: סינון חשמלי וסינון בהתאם לגודל. הסינון החשמלי מונע מעבר של מולקולות בעלות מטען שלילי כדוגמת האלבומין, אך מאפשר מעבר של חלבונים ניטרליים ובעלי מטען חיובי כמו אימונוגלובולינים.
פרוטאינוריה גלומרולרית נובעת מפגיעה במבנה של האבובית אשר גורמת להגדלת החורים בנפת הסינון וכן מפגיעה בסינון החשמלי. 

פרוטאינוריה (חלבון בשתן) אבוביתית (טובולרית) - חלבונים בעלי משקל מולקולרי נמוך (25,000 ד' בהשוואה לאלבומין השוקל 69,000 ד') כמו בטא מיקרוגלובולין, שרשרות קלות של אימונוגלובולינים, חלבון הקושר רטינול וחומצות אמינו, מסתננים דרך אבוביות הכליה, אך נספגים כמעט לחלוטין באבוביות הקריבניות. מחלות הפוגעות בספיגה הטובולרית כמו מחלות טובולריות וטובולו-אינטרסטיציאליות, ואפילו מחלות גלומרולריות, יכולות לגרום להפרשת חלבונים קטנים אלו בשתן שיתגלו על ידי SSA, אך לא ניתן יהיה לגלות אותם בבדיקת מקלון (Dipstick). 
פרוטאינוריה (חלבון בשתן) שמהעמסת-יתר - ייצור-יתר של חלבונים בעלי משקל מולקולתי נמוך (כמו במיאלומה הנפוצה) מעבר לספיגה הטובולרית, גורמת להפרשת חלבונים נוספים בשתן שמקורם בדופן האבובית, בגלל נזק רעלני שהתפתח בהם.
 

מה כמות החלבון המופרשת בשתן? 

בדיקה של הפרשת חלבון בשתן באמצעות Dipstick אינה רגישה באופן יחסי, וממצאיה מפורשים כחיוביים רק אם פרוטאינוריה היא מעל 500-300 מ"ג ליממה. (פרוטאינוריה תקינה מרבית יומית היא פחות מ-150 מ"ג, ובדרך כלל פחות מ-100 מ"ג ליממה). אולם, כיום יש שיטות רגישות מאוד לבדיקת הפרשת האלבומין בשתן. ההפרשה היומית התקינה של אלבומין בשתן היא פחות מ-20 מ"ג לפרוטאינוריה. הפרשת חלבון מעל 3 גר' ליממה כרוכה בתסמונת נפרוטית (הכוללת בנוסף היפואלבומינמיה, בצקת, היפרליפידמיה, ליפידוריה וקרישיות-יתר).
  • חלבון (פרוטאין) בשתן תסמינים

    ייתכן שלא יהיו תסמינים כלשהם בשלבים המוקדמים של הבעיה. בשלבים מתקדמים, התסמינים יכולים לכלול:
    • בצקת (נפיחות) בפנים, בבטן, ברגליים או בקרסוליים.
    • תכיפות במתן שתן. 
    • קוצר נשימה.
    • עייפות.
    • בחילה והקאה.
    • חוסר תיאבון.
    • התכווצות שרירים בלילה.
    • נפיחות סביב העיניים, במיוחד בבוקר.
    • שתן מוקצף או מבעבע.

המומחים שלנו לאורולוגיה

אורולוגיה
ד"ר עודד קסלר רופא מוהל ואורולוג ילדים ונוער בכיר.
קראו עליי עוד
אורולוגיה
פרופ' גיל רביב מנהל היחידה לפיריון הגבר/אנדרולוגיה,רופא בכיר במחלקה האורולוגית ורופא בכיר במרכז לבריאות מינית בשיבא
קראו עליי עוד
אורולוגיה
פרופ' יעקב בן חיים מנהל המחלקה לאורולוגית ילדים, ביה"ח דנה לילדים, איכילוב.
קראו עליי עודלקביעת תור
לכל המומחים שלנו לאורולוגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:

שאלות מתוך פורום אורולוגיה

בניהולו של ד"ר שמואל רויזמן
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו