כאבי אוזניים

כאמור, כאבי אוזניים יכולים להיות סימפטומים למגוון גורמים סיבות. 

כאבי אוזניים חזקים ביותר המלווים בהיעדר ממצאים בבדיקת האוזן על ידי מכשיר האוטוסקופ - יכולים לנבוע מנגיף ההרפס. במקרה של הרפס, נוכל לראות שלפוחיות קטנות על גבי תעלת האוזן החיצונית.

כאב מתמשך המלווה בהפרשה מוגלתית מהאוזן, יכול להעיד על זיהום בעצם (osteomyelitis), של עצמות בסיס הגולגולת או אפילו תהליך ממאיר בעצמות אלו.

קיימות סיבות רבות לכאבי אוזניים ממקור שאיננו קשור למבני האוזן עצמם. עצבוב האוזן הנו עשיר ומקורו בעצבים הקרניאליים ה-5, 7, 9, 10 ואפילו מעצבי עמוד השדרה הצווארי. על רקע עצבוב עשיר זה – כאב מוקרן ממקור אחר הוא תופעה שכיחה, וכולל בין היתר כאב ממפרק הלסת (כאב המוגבר בלעיסה) וכאבים ממקור הלוע (דלקות לוע שונות בגבהי הלוע השונים).

- עישון ועישון פאסיבי.

- הזנה מבקבוק במקום הנקה.

- משקל לידה נמוך או פגות בלידה.

- מעונות יום צפופים. 

יש לציין כי לבנים נטייה גדולה יותר לפתח דלקת אוזניים.

את האבחנה לכאבי אוזניים ניתן לאבחן באמצעות המרכיבים הבאים:

- סיפור של טראומה וחבלה.

- ניתוח או זיהומים חוזרים באוזן. 

- תסמינים ספציפיים כגון חום, מחלות דרכי אוויר עליונות או הפרשות מהאוזן.

- סוג הכאב (לוחץ / מגרד / מלווה בקול טינטון)

- בלוטות הלימפה המקיפות את האוזן ולמבני העצמות הסמוכות.

- הפרשות מתעלת האוזן.

לאחר מכן, יש לבדוק את האוזן התיכונה בעזרת אוטוסקופ – יש לבדוק את עור התוף בדגש לצבעו, השתקפות האור, ונוכחות נוזל או בועות אוויר ואפילו חורים בעור התוף.

במידה והממצאים שליליים – יש לבדוק את השיניים העליונות ואת מפרק הלסת לרגישות.

במידה והבדיקה הגופנית מראה סימנים ל mastoiditis כלומר ממצאים של כאב, נפיחות ואודם מעל אזור המאסטואיד (מבנה עצם הבולט כלפי מטה מאחורי האוזן) – יש לבצע בדיקת CT.

הטיפול מותאם לגורם לכאב:

• מסטואודיטיס - מצב נדיר יחסית עם ממצאים מעל עצם המאסטואיד. האוזן התיכונה תראה תקינה. הטיפול יהיה אשפוז ומתן אנטיביוטיקה דרך הוריד. תיתכן אפילו התערבות ניתוחית לניקוז הזיהום.

• Bullous myringitis - כאבי אוזניים חריפים עם ממצאים על עור התוף (בועיות על עור התוף). הזיהום נגרם ע"י חיידק המיקופלסמה. נטפל ע"י אנטיביוטיקה באמצעות כדורים, בדרך כלל אריתרומיצין.

• גוף זר באוזן – בדרך כלל בתינוקות עם סיפור של החדרת חפצים לאוזן. נטפל על ידי שליפת החפץ בעזרת הרדמה מקומית והרגעה.

• דלקת אוזן חיצונית – נפוץ בשחיינים בבריכות קהילתיות ובטובלים במקוואות. מלווה בגירוד באוזן, הפרשה וכאב במשיכת האוזן כלפי מטה. הטיפול יהיה באמצעות טיפות אוזניים של סטרואידים ואנטיביוטיקה.

• דלקת אוזן תיכונה זיהומית – בדרך כלל לאחר זיהום בדרכי האוויר העליונות. יש ממצאים אופייניים בעור התוף. הטיפול ע"י אנטיביוטיקה בכדורים.

• דלקת אוזן תיכונה לא זיהומית – בדרך כלל עקב חסימה של תעלת הניקוז מהאוזן ללוע. הטיפול הוא טיפות המורידות גודש בכלי דם וברקמות רכות.

מעבר לטיפולים תרופתיים אלו, ניתן להקל על הכאב באמצעות משכחי כאבים שונים – כמו פרצטמול או נוגדי דלקות שאינם סטרואידים – (NSAID) כגון נורופן או אדוויל.

במידה ומדובר בדלקת אוזניים חוזרת (מעל 3 דלקות בחצי שנה  או מעל 4 דלקות בשנה) ניתן לתת טיפול מונע באנטיביוטיקה או אפילו באמצעות ניתוח כפתורים, אשר במהלכו מתקינים נקזים בעור התוף.

כמו כן, יש להימנע מגורמי הסיכון שצוינו לעיל.

קיימות לא מעט "תרופות סבתא" לטיפול בכאבי אוזניים. אחת התרופות המקובלות גם בעולם הרפואה הקונבנציונאלי היא הרתחת שמן זית, ספיגתו באמצעות צמר גפן והנחת הצמר גפן הטבול בתוך האוזן הכואבת. 

כמובן שיש להיזהר לא להכניס כמות צמר גפן מועטה מידי היכולה להתקע כגוף זר באוזן ולהחמיר את המצב. 

טיפולים נוספים הם גרסאות שונות הכוללות תמצית תה קמומיל ותמצית בצל מורתח הספוג במעט צמר גפן ספוג בשמן זית.