גניחת דם (ליחה עם דם)

הסיבות העיקריות להופעת שיעול עם דם בליחה מסווגות לקבוצות הבאות:

- מחלות כרוניות של הסימפונות (ברונכיטיס כרונית, ברונכיאקטזיות)

- מחלות זיהומיות, בעיקר דלקת ריאות חיידקית.

- מורסה בריאות ושחפת.

- גידולים ראשוניים בסימפונות וברקמת הריאות או גרורות לריאות.

- מחלות דלקתיות רב-מערכתיות כרוניות (מחלות קולגן).

- מחלות לב.

- ליקויים בכלי הדם ותסחיפים ריאתיים.

- הפרעות בקרישת הדם (קבוצה זו כוללת גם חולים המקבלים תרופות נוגדות קרישה).

- חבלה בבית החזה.

- גופים זרים בדרכי הנשימה.

הגורמים לגניחת דם אינם רק סיבות תוך-ריאתיות, אלא גם גורמים שמקורם במערכות אחרות כמו הלב, כלי דם גדולים ומערכת החיסון.

הבירור הרפואי במקרה של שיעול עם ליחה דמית כולל בדיקה גופנית מדוקדקת, בדיקת רופא אף-אוזן-גרון, צילום בית חזה, נוסחת תאי דם, שקיעת דם, תפקודי קרישה. בנוסף יש לעיתים לבצע בדיקות כגון בדיקות כיח לשחפת ולתאים ממאירים (בדיקת ציטולוגיה), ובדיקות סרולוגיות למחלות חיסוניות. בדיקת א.ק.ג. (אקוקרדיוגרם - על-שמע של הלב) מסייעת לאבחון תהליכים שונים כמו מומים של מסתמי הלב העלולים אף הם לגרום לגניחת דם.

לרוב החולים הסובלים משיעול עם סימני דם בליחה יש לבצע בדיקת טומוגרפיה מחשבית (CT) של בית החזה. כמו כן בשלב מאוחר יותר בתהליך הבירור מבצעים בדיקת ברונכוסקופיה לצורך הסתכלות בתוך עץ הסימפונות.

כל אירוע של שיעול עם ליחה דמית (גניחת דם) מחייב פנייה לרופא לבירור מקיף. אם הדימום חד יש לפנות לרופא ללא דיחוי. בחלק מהמקרים הדימום עלול להיות קשה ומסכן חיים.