שרירן ברחם, מיומה ברחם

תשובה: קודם כל תודה על הפידבקים, אנו שמחים לדעת שאת מוצאת את האתר שימושי ויעיל עבורך! לשאלותייך, מיקום המיומה עלול להשפיע על העובר ועל ההריון בכלל, שכן מיומות יכולות לפגוע ביכולת מעבר העובר בתעלת הלידה ועוד. לגבי כניסה להריון, אין צורך בתקופת "התנקות" מהגלולות, אך לעיתים נדרשים כמה מחזורים עד שהגוף מגיע לאיזון הורמונלי והמחזורים נהיים ביוציים. מיומות, בעיקר אם הן רבות וגדולות, עלולות, במקרים מסויימים, לפגוע בהיקלטות העובר ברחם, ובכך לגרום לאי-פריון. "מצגים פתולוגיים" מתייחסים לתנוחת העובר ברחם. כל תנוחה שאינה "תנוחת הראש" הרגילה, נחשבת לפתולוגית, למשל מצג עכוז. במקרים מסויימים, הריון עשוי לגרום לגדילה של המיומות, שכן יש מיומות שרגישות להורמונים, ובעיקר לאסטרוגן. הורמון זה מופרש בכמות גדולה יחסית בתקופת הפוריות, במהלך ההריון או במהלך טיפולי פוריות. במקרה שלך, נראה לי שעוד מוקדם להתחיל לדאוג. כל עוד אינך סובלת מהימצאות המיומה, די במעקב גינקולוגי. לגבי דרכי טיפול, כדאי להיוועץ ברופא המטפל. אם את חוששת מפני הריון או מפני אי-כניסה להריון, תוכלי לפנות למרפאת השרירנים הפועלת בבית החולים שיבא, תל השומר. שם, לאחר בדיקה, יוכלו להעריך את מצבך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: רחם שרירני יכול לגרום לסיבוכים בהריון, אך ברוב המקרים הם אינם מתרחשים, וההריון והלידה מתנהלים כשורה. בזמן הריון רמת האסטרוגן בגוף עולה, דבר שיכול להשפיע על השרירנים ולגרום לגדילתם. ההפרעה תלויה במיקום השרירן (מיומה) ובגודלו. הסיבוכים השכיחים כאשר יש שרירנים ברחם הם הפרעה לצמיחת העובר; הפלה טבעית; לידה מוקדמת; הפרעה להתמקמות הראש ולירידתו לאגן כך שנוצרים מצג ומנח פתולוגיים המסבכים את הלידה או מביאים לצורך בניתוח קיסרי; וחסימת תעלת הלידה, שמצריכה ניתוח קיסרי. לעתים ישנם כאבים או סימפטומים אחרים המצריכים הוצאת השרירן תוך כדי הריון. אך שוב, כמו שציינתי, הסיכוי לסיבוכים אלה אינו גבוה, ויש לקחת בחשבון את כל הנתונים, כגון מיקום וגודל השרירנים וכן מיקום השתרשות ההריון ברחם, לפני שמחליטים אם להתערב בדרך כלשהי. ההמלצה המקובלת לנשים בהריון עם שרירנים ברחם היא מנוחה רבה ומעקב של הרופא המטפל. בהצלחה והמשך הריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הרופא שלך צודק באמרו שניתן להיכנס להריון בזמן שיש מיומה ברחם. אם המיומה קטנה, אין צורך להסירה בשלב זה. מובן שישנה גם הגישה הניתוחית, וכל רופא פועל על פי דרכו, מפני ששתי השיטות מקובלות. כמו שאת מבינה, לא אוכל לומר לך על סמך מכתבך באיזו גישה לבחור. אני מציעה לך לחזור לרופא המטפל ולשמוע ממנו על היתרונות ועל החסרונות של שתי הגישות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: הבדיקות שעברת הן בדיקות של חומרים המצויים בדם, ועשויים לשמש כסמנים לסוגי גידולים שונים. חשוב מאוד להדגיש שנוכחותם אינה מצביעה על גידול, ושלרוב הם משמשים למעקב טיפולי, ולא לאבחנה. הסמן CA125 הוא סמן לגידולים שחלתיים. לרוב ערכים קטנים מ-35 נחשבים תקינים. CEA הוא סמן לגידולי מעיים, לבלב, ועוד. ערכים שמתחת ל-5 נחשבים תקינים. AFP הוא סמן לגידולים בכבד, לרוב ערכים שמתחת ל-10 הם תקינים. שוב, אני מדגישה שמדובר בפרמטר נוסף באבחנה, ושאין להסתמך רק על סמנים אלה לצורך דיאגנוזה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד