שרירן ברחם, מיומה ברחם

מיומות ברחם מתפתחות מרקמת השריר החלק שברחם ונוצרים כאשר תא אחד מהרקמה מתחלק בצורה בלתי מבוקרת עד להיווצרות גוש נוקשה השונה מסביבתו. השרירן יכול לנוע ממספר בודד של תאים שניתן לראותו רק באמצעות מיקרוסקופ ועד לגודל של מספר סנטימטרים. גידול כזה עלול לעוות את צורתו של הרחם שריריני ולגרום להגדלתו בצורה ניכרת אפילו עד לגובה הסרעפת. אצל אישה אחת יכולים להימצא מספר שרירנים בו זמנית.

כיום לא יודעים בוודאות את הגורמים להתפתחות השרירנים אך ישנו קשר ברור ל:

שינויים גנטיים- בשרירנים רבים נמצאו שינויים גנטיים במיוחד באזורים המקודדים לתאי שריר הרחם.

הורמונים- אסטרוגן ופרוגסטרון הינם הורמונים הקשורים באופן מתמיד עם הכנת הרחם להריון וצמיחת השכבה הפנימית של הרחם הראו קשר להיווצרות שרירני רחם. בשרירני רחם ישנו ריכוז גבוה יותר של אסטרוגן ושל קולטנים לאסטרוגן מאשר ברקמה התקינה של שריר הרחם.

בנוסף נחקר הקשר בין פקטורי גדילה שונים הקשורים לגדילה והתפתחות של רקמות לבין התפתחות שרירני רחם.

גורמי הסיכון הידועים הם תורשה וגזע. כך שמי שאובחנו במשפחתה שרירני רחם  נמצאת בסיכון מוגבר להופעה של גידולים אלו  וכן בנשים שחורות נמצאו יותר מקרים של שרירני רחם והשרירנים היו גדולים יותר והופיעו בגיל צעיר יותר. הקשר להשמנה לא הוכח באופן וודאי אך ישנם מספר מחקרים המצביעים לכך שגם השמנה מגבירה את הסיכון.

מספר מחקרים מצאו ששימוש בגלולות למניעת הריון וכן הריונות ולידות הינם גורמים מגנים המפחיתים את הסיכון להתפתחות שרירני רחם.
 

לרוב שרירני הרחם מתגלים בבדיקה גניקולוגית מקרית כאשר הרופא שם לב לאי סדירות בצורת הרחם. כאשר יש צורך באישור האבחנה ניתן לבצע בדיקת אולטרא סאונד על הבטן (transabdominal ) או דרך הואגינה (transvaginal). במידה ובעזרת האולטרא סאונד עדיין לא ניתן לראות את השרירן ברחם בצורה טובה ניתן לבצע הדמיות מורכבות יותר כמו היסטרוסונוגרפיה, היסטרוסלפינגוגרפיה, היסטרוסקופיה או אפילו CT ו MRI.
 

לרוב מיומה ברחם אינה מסוכנת ואינה גורמת לסיבוכים כלשהם אך היא יכולה לגרום לתחושה של חוסר נוחות ואף לאנמיה במידה והיא גורמת לדימומים משמעותיים. באירועים בהם נגרם מוות פתאומי של חלק מרקמת השרירן בעקבות אספקת דם לקויה, עלול להתפתח כאב חד וחריף. במצב זה מומלץ לפנות לקבלת סיוע רפואי מיידי.
ככלל שרירנים אינם פוגעים בסיכויים להרות וללדת אך, במקרים נדירים השרירן עלול לפגוע במעבר של נוזל הזרע מצוואר הרחם אל החצוצרות וכך לפגוע בסיכוי להיכנס להריון. שרירנים גדולים ומרובים עלולים לגרום לתנוחת עובר לא תקינה ברחם, לידה מוקדמת ואף להפלות. צריך לזכור שברוב הגדול של המקרים השרירן גורם בזמן ההיריון לכאב קל בלבד המופג בעזרת משככי כאבים.
 

הטיפול הוא תרופתי או ניתוחי ואין טיפול אחד שהוא הטוב ביותר למצב זה ולכן יש לשקול כל מקרה לגופו. לרוב, אין צורך בטיפול כלל אלא מסתפקים במעקב בלבד.

טיפול תרופתי: תרופות ממשפחת האגונוסיטים לGn-RH כמו לופרון וסינרל הגורמות להקטנת הגידול, התקן תוך רחמי המכיל פרוגסטין או שימוש באנדרוגנים שמקלים בעיקר על התסמינים שמלווים את השרירן כמו הדימוםהמוגבר או הכאבים.

טיפול ניתוחי: ניתן לבצע כריתה של השרירנים (myomectomy) במספר גישות:

היסטרוסקופית- הניתוח מתבצע בעזרת מכשיר המוכנס דרך צוואר הרחם והוא יעיל לכריתה של שרירנים הנמצאים בחלל הרחם.
לפרוסקופית- הניתוח מתבצע דרך מספר פתחים קטנים על פני הבטן והוא יעיל לשרירנים שצומחים מחוץ לרחם.
בטנית- פתיחה של חלל הבטן והוצאה של המיומות מהרחם. זו שיטה לטיפול בשרירנים רבים וגדולים.

במצבים קיצוניים מאד ניתן גם לבצע כריתת רחם מלאה.
 

לא נמצאו כיום שיטות למניעה של שרירני רחם למרות שקיימות ברשת המלצות שונות לדיאטה וטיפולים אלטרנטיביים אף אחד מהם לא מוכח כיעיל נכון להיום.