וריקוצלה (דליות האשך)

חבל הזרע (spermatic cord), בנוסף לצינור הזרע, מכיל גם כלי דם שתפקידם הוא להזין את האשך. הסיבה להתרחבות הורידית באשך בזמן וריקוצלה אינה ברורה אך, מרבית המומחים מאמינים שהסיבה המרכזית לכך היא פגיעה במסתמים הוורידיים, שמסייעים בחזרת הדם מהאשך אל הגוף, וכתוצאה מכך גודש בוורידי באשך. כתוצאה מהגודש הממושך הורידים גדלים ומתרחבים.

הוריקוצלה נוטה להתפתח בתקופת ההתבגרות יותר מאשר בכל תקופה אחרת במהלך החיים ולכן גורם הסיכון המרכזי להתפתחות תופעה זו הוא גיל שבין חמש עשרה לעשרים וחמש. הוריקוצלה מופיע במרבית המקרים באשך השמאלי וזאת בגלל שהווריד של האשך השמאלי נמצא במצב אנכי יותר לעומת ווריד האשך השמאלי שנמצא בזווית המסייעת לניקוז הדם ממנו. אולם, וריקוצלה באשך השמאלי פוגע גם ביצור הזרע של האשך הימני.
             

האבחנה מתבצעת לאחר שהנבדק מתלונן על כבדות באשך או כשהוא מבחין על שינו כלשהו בצורתו של האשך, בחלק מהמקרים האבחנה מתבצעת במסגרת בירור של ירידה בפוריות בגברים. בשלב הראשון הרופא ימשש את האשך וימצא גוש שאינו כואב במגע בעל מרקם המתואר בספרות הרפואית כ"שק של תולעים". אם הוריקוצלה קטן מכדי להרגיש אותו בצורה פשוטה הרופא יבקש מהנבדק להעלות את הלחץ בחלל הבטן (כמו כשרוצים להתרוקן בשירותים). פעולה זו, שנקראת תמרון ואלסלבה, מפחיתה את ההחזר הוורידי של כלי הדם וכך מגדילה את הוריקוצלה. לאחר פעולה זו הרופא אמור להיות מסוגל לחוש את הגוש באשך.

כאשר הבדיקה הפיסיקלית אינה חד משמעית אפשר להיעזר באמצעים להדמיה כמו בדיקת אולטרהסאונד. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של האשך ולאשר האם אכן מדובר וריקוצלה. בנוסף בבדיקה זו ניתן לראות האם קיים גורם ספציפי, כמו למשל גידול בחבל הזרע, שתורם להופעת הוריקוצלה.
      

התכווצות של האשך: רובו הגדול של האשך מורכב מסדרה של צינורות המייצרים את תאי הזרע. כאשר יצור הזרע נפגע צינורות אלו נפגעים והאשך מתכווץ. אחד ההסברים לנזק הוא שהצטברות הדם באשך גורמת להשפעה מוגברת של החומרים הרעילים הגורמים למוות של תאים.

ירידה עד לחוסר מוחלט בפוריות: הטמפרטורה האידיאלית לתפקוד של תאי האשך היא כ-35 מעלות, ולכן האשכים ממוקמים בשק האשכים מחוץ לגוף. התפקיד המרכזי של המערכת הוורידית הענפה באשך הוא לקרר את האשך ולמנוע התחממות שלו. כאשר זרימת הדם באשך איטית מהרגיל, בגלל הוריקוצלה, טמפרטורת האשך עלולה לעלות ולהוביל לירידה בתנועתיות של תאי הזרע.

קראו עוד: בדיקת זרע

לא בכל המקרים יש צורך לטפל וריקוצלה, הטיפול חיוני בעיקר במקרים בהם הוא גורם לכאב, אטרופיה או הפרעה בפוריות. התיקון הניתוחי מתמקד בחסימה של הווריד המורחב באשך ולהשיב את זרימת הדם באשך למצב התקין. אולם עדיין לא ברור מה השפעתו של התיקון על מצב הפוריות.

1)      ניתוח בגישה פתוחה: שיטה זו היא הנפוצה ביותר כאשר הגישה לאשך היא דרך חתך בבטן או במפשעה. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית או כללית ובמהלכו נעזרים במיקרוסקופ ובדופלר על מנת להפחית ככל האפשר את הסיכון להתפתחות סיבוכים. ההחלמה מניתוח זה היא מהירה מאד והכאבים אחרי הניתוח מועטים.

2)      ניתוח לפרוסקופי: בניתוח זה מבצעים חתך קטן דרכו מכניסים מצלמה זעירה וחתך נוסף למכשירים. ממעטים להשתמש בגישה זו בגלל שגם היא דורשת הרדמה והיא טומנת בחובה סיכונים רבים יותר מהשיטה הפתוחה.

3)      חסימה מלעורית (peroutanous embolization): ניתוח זה מתבצע על ידי רדיולוג התערבותי ובמהלכו מוכנס קטטר לתוך הוורידים כאשר רואים בשיקוף שהקטטר נמצא במקום אפשר לשחרר קפיצים קטנים שיחסמו את הווריד המורחב. שיטה זו אינה נמצאת בשימוש רחב בגלל שהיא מסובכת יותר ויש בה יותר סיבוכים.

אם הוריקוצלה גורם לתחושת חוסר נוחות קלה בלבד ואינו מצריך התערבות ניתוחית אפשר להשתמש במשככי כאבים רגילים להקלה על הכאבים. בנוסף בעזרת תחתונים אלסטיים התומכים באשך אפשר להקטין את הגודש הוורידי.