קלוטרימאזול (אגיסטן)

תשובה: הערך של הורמון הבטא שהתקבל בשבוע ה-6 אכן נמוך מהמצופה, מכיוון שלקראת שבוע זה, ובעצם בין השבוע ה-8 ל-12 ההורמון צריך להיות בשיאו, ומדובר בערכים של אלפים. למרות זאת, רק על סמך ערך זה, אי אפשר לדעת בוודאות כי ההריון נפל או שאינו תקין. לא ציינת אם בדיקת האולטרסאונד בוצעה באופן טראנסאבדומינלי (דרך הבטן) או וגינלי. בדרך טראנסאבדומינלית קשה לראות דופק עוברי בשבוע ה-6, אך ניתן לראות שק הריון. אם הבדיקה היתה וגינלית, צריך היה לראות הן שק הריון והן דופק עוברי. יש יסוד לחשש שלך לגבי הריון זה לפי ממצאי הבטא והאולטרסאונד. אמליץ לך לחזור על האולטרסאונד על מנת לוודא את חיות או חוסר חיות העובר, ולהתייעץ עם הגינקולוג המטפל. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: שתי התופעות עשויות להיות קשורות זו בזו אם מדובר במחלת עצבית פריפרית. אנא פנו לרופא נוירולוג לבירור מקיף לפני ביצוע ניתוח כלשהו. לגבי ההזעה- יש אופציה פחות פולשנית של הזרקת חומר בשם בוטוקס שהשפעתו זמנית והפיכה, אולם כאמור לדעתי עליכם לדחות טיפול זה בינתיים עד שהתמונה תתבהר. http://www.aafp.org/afp/971200ap/mcknight.html

תשובה: כפיון מיוקלוני של גיל ההתבגרות (Juvenile Myoclonic Epilepsy או JME) היא מחלת אפילפסיה המופיעה בגיל ההתבגרות ומתבטאת בהתקפים מסוגים שונים. סוג זה של אפילפסיה נפוץ יחסית, ומגיב טוב מאוד לטיפול תרופתי. ההתקפים אינם פוגעים באינטליגנציה של החולה. הם מופיעים לרוב מייד אחרי ההתעוררות או כאשר ישנם מצבים של מחסור בשינה או לחץ נפשי. אצל שליש מהחולים במחלה ישנו לפחות עוד בן משפחה אחד עם המחלה, ואצל עד 50 אחוזים יש עוד בן משפחה עם סוג כלשהו של אפילפסיה. מידע זה הוביל למחקרים שהעלו את ההשערה שהמחלה עוברת בתורשה בצורה דומיננטית, ושכנראה ישנה מוטציה באחד הכרומוזומים, אשר מועברת במשפחה. התורשה הגנטית עוד לא הוכחה באופן ודאי, אך היא כנראה קיימת. הטיפול התרופתי הוא לכל החיים, אבל הפרוגנוזה טובה. יכול להיות שאחרי תחילת הטיפול התרופתי, במשך כל החיים לא יופיעו שוב התקפים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: האם גם ההריון השני שלך אובחן כהריון מחוץ לרחם או שהיה מדובר בהפלה ספונטנית ? ספירת השבועות מתחילה מהיום הראשון של הווסת האחרונה. גורמי סיכון להריון אקטופי (מחוץ לרחם) מחולקים לשלוש קבוצות סיכון: סיכון גבוה להריון אקטופי - ניתוח בחצוצרה בעבר, הריון קודם מחוץ לרחם, פתולוגיה בחצוצרות, חשיפה של האישה ל - DES ( די אתיל סילבסטרול, חומר טרטוגני מזיק לעובר) כשהייתה ברחם אמה. סיכון בינוני - זיהומים במערכת המין בעבר (כלמידיה, גונוראה), אי פוריות, ריבוי פרטנרים מיניים במהלך החיים (מעלה סיכון ל - PID, מחלה דלקתית של האגן שמעלה סיכון להריון אקטופי). סיכון נמוך - ניתוח באזור הבטן או האגן בעבר, עישון, שטיפה של הווגינה בחומרים שונים (חומץ, מוצרי היגיינה נשיים), קיום יחסי מין בגיל מוקדם - מתחת ל - 18, הפריה חוץ גופית, עיקור ע"י קשירת חצוצרות, התקן תוך רחמי (בעיקר זה שמשחרר פרוגסטרון). מבין הגורמים שהוזכרו לעיל ולפי המידע ששלחת לי, הגורם של הריון קודם מחוץ לרחם מגביר אצלך את הסיכון להריון חוץ רחמי נוסף לעומת נשים רגילות, שאין להן אחד מגורמי הסיכון המפורטים. עלייך לבדוק האם קיימים אצלך גורמי סיכון נוספים מתוך אלה שציינתי. עם זאת, העובדה שהסיכון להריון חוץ רחמי מוגבר אצלך, קיים גם סיכוי טוב שההריון הנוכחי או הבא יהיו הריונות תקינים תוך רחמיים. באשר להריון הנוכחי, עלייך לבצע בדיקות בטא עוקבות על מנת לראות האם זה הריון תקין או אפשרות של הריון חוץ רחמי או הריון תוך רחמי שלא מתפתח. גם בדיקת אולטרסאונד תעזור באבחון אך עדיין מוקדם לבצע אותה. בכל מקרה, עלייך להתייעץ עם רופא/ת נשים ולבצע בדיקות ובמידה ומופיע דימום או כאב בטן עלייך לגשת מיידית לטיפול רפואי.