מתימאזול

תרופות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס | Methimazole

מתאים לטיפול ב:

פעילות יתר של בלוטת התריס
מחלת גרייבס

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

מרקפטיזול Mercaptizol

המומחים של Infomed מסבירים:

מתימאזול (MMI) היא תרופה המשמשת לטיפול בפעילות מוגברת של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). משמשת לטיפול במחלת גרייב- שהיא גורם עיקרי ל ופעילות יתר של בלוטת התריס. בנוסף יש בה שימוש לפני ניתוח להסרת חלק מהבלוטה או טיפול ביוד רדיואקטיבי לצורך הפחתת רמות הורמוני התירואיד על מנת למנוע תגובות בלתי רצויות. מנגנון פעילותה בדומה לפרופילתיואוראציל, הוא בעיכוב ייצור של הורמוני התירואיד ע"י הפרעה, בין היתר, למנגנון צירוף מולקולת יוד לחלבון הקרוי תירוגלובולין. השימוש במתימאזול בהריון אינו מומלץ, במקרה זה פרופילתיואוראציל היא תרופת הבחירה. תופעת לוואי נדירה, אך חמורה, של מתימאזול היא גרימת לויקופניה הבאה לידי ביטוי בדלקות גרון, חום גבוה, שיעול וכאבים בפה.

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה
טבליות. ניתן לחצות או לכתוש. עם או ללא אוכל. יש להקפיד על דפוס נטילה קבוע.
תדירות וזמן נטילה
3 פעמים ביום, במרווחים של 8 שעות. הטיפול לרוב ממושך (שנה ומעלה).
טווח המינון
המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד.
מינון מקובל:
מבוגרים: מנת העמסה - 10-40 מ"ג ביום. מנת אחזקה מקובלת - 10 מ"ג ביום. ילדים: מנת העמסה - 0.4 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף, מחולק ל-3 מנות ביום. מנת אחזקה -כמחצית מהמינון התחלה.
תחילת ההשפעה
תוך מספר ימים - שבועות.
משך ההשפעה
תוך מספר ימים - שבועות.
מנה שנשכחה
נדרשת התייעצות עם הרופא.
הפסקת התרופה
גם אם לא חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול ללא התייעצות עם הרופא.
מינון עודף
במקרה של מינון עודף ייתכנו תופעות כגון: בחילה, הקאה, אי-נוחות בבטן, כאב ראש, חום, כאבי מפרקים, גרד ובצקת. אנמיה אפלסטית (מחסור בתאי דם) או אגרנולוציטוזיס ( ירידה בתאי דם לבנים מסוג נויטרופילים) עלולים להתפתח בתוך שעות עד ימים.
תופעות פחות נפוצות כוללות דלקת כבד, נזק לכליות, דלקת עור הגורמת לקילוף העור, נוירופתיה- הפרעה במערכת העצבים ההקפית, גירוי או דיכוי מערכת העצבים המרכזית. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
אחסון
בטמפרטורה נמוכה מ-25 מעלות צלזיוס, במקום קריר וחשוך.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
אין בעיות מיוחדות, אך אלכוהול עשוי להחמיר את המחלה עבורה ניתנת תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא בהריון ובעת תכנונו, לפני השימוש בתרופה.
ברבות מן הנשים ההרות, התפקוד הלקוי של בלוטת התריס פוחת לאורך ההריון, ולכן ייתכן צורך בהפחתת המינון.
שימוש במרקפטיזול עלול לגרום במקרים נדירים למומים ביילוד, ולכן רצוי לטפל בתרופות אחרות בנשים בהיריון הסובלות מהיפרתירואידיזם, במיוחד בשליש הראשון להיריון. אם נדרש טיפול בכל זאת, יינתן המינון הנמוך ביותר האפשרי. במקרים רבים, בשל התמעטות פעילות בלוטת התריס בהריון, יהיה צורך בהפחתת המינון.במקרים מסוימים הרופא יפסיק את הטיפול מספר שבועות או מספר חודשים לפני הלידה
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא בעת תכנון הנקה. התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים נמצא במספר מחקרים שאין השפעות על מצבו הרפואי של התינוק היונק. יש לעקוב אחר פעילות בלוטת התריס אחת לשבוע או אחת לשבועיים
תינוקות וילדים
מרקפטיזול הוא התרופה המועדפת לשימוש בילדים כאשר יש צורך בטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס. בילדים מתחת לגיל 6 יש להיוועץ עם הרופא לבחינת חלופות טיפוליות, בשל היתכנות לקשיי בליעה וסכנת חנק.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של

הנקה
הריון
אלרגיה
מחלת כבד
דיכוי חיסוני

סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות הלוואי שייתכנו:
פריחה בעור, כאבי בטן, בחילה או הקאה, אי נוחות בבטן, סחרחורת, הגדלה של בלוטות הרוק והלימפה, נשירת שיער, כאב ראש, גרד, נמנום, דלקת עצבים, בצקת, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, ופגיעה בתחושת הטעם. ורטיגו (סחרחורת סיבובית), פיגמנטציה בעור, צהבת, מחלות של בלוטות הרוק, מחלות של בלוטות הלימפה.
יש לפנות לרופא במקרים בהם תופעות אלו מטרידות במיוחד או נמשכות זמן רב.

תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת:
לויקופניה - באה לידי ביטוי בדלקות גרון, חום גבוה, שיעול וכאבים בפה (נדיר). במצבים אלו יש לפנות לרופא.
פנייה מיידית לרופא במצבים הבאים:
דיכוי מח העצם, כולל גרנולוציטופניה (ירידה בתאי דם לבנים מסוג גרנולוציטים), תרומבוציטופניה (ירידה בטסיות הדם), חום, תסמונת דמוית זאבת, תסמונת אינסולין אוטואימונית- בה הגוף מייצר תגובה חיסונית נגד עצמו, ויכולה לגרום לתרדמת סוכרתית עקב רמות סוכר נמוכות בדם, בעיה בתפקודי כבד- סימנים אפשריים כוללים , אובדן תיאבון, גרד, כאב בחלק הימני העליון של הבטן. דלקת של הרקמות המקיפות את העורקים (פריארטריטיס), רמות נמוכות באופן חריג של פקטור הקרישה פרותרומבין, דלקת כליות (נדיר), דלקת לבלב חריפה, וסקוליטיס (דלקת בכלי דם), שמובילה לסיבוכים חמורים.

גם במקרה של פריחה, גירוי בעור או הצהבה של העור והעיניים יש לפנות מייד לרופא המטפל.

הפסקת השימוש בתרופה ופנייה מיידית לרופא במקרה של:
ירידה בתאי הדם הלבנים מסוג נויטרופילים (אגרנולוציטוזיס).
סימנים אפשריים כוללים חום, כאב גרון, פריחה, כאב ראש ותחושה כללית לא טובה.
לויקופניה- ירידה במספר תאי דם לבנים- לויקוציטים, תרומבוציטופניה- ירידה בטסיות הדם, או אנמיה אפלסטית- ירידה בספירת הדם. ייתכן שהרופא יפנה לבדיקות לשם ניטור מדדי מח העצם.
ירידה בספירת הדם, דלקת כלי דם, ממקור אוטואימוני, דלקת כבד, דלקת עור המלווה בקילוף עור. סימנים אפשריים של בעיות בתפקוד הכבד הם למשל אובדן תיאבון, גרד, כאב בחלק הימני העליון של הבטן. ייתכן שהרופא ינחה בהפסקת הטיפול בתרופה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח בנטילת תרופות נוספות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
[גליקוזידים של דיגיטאליס, חוסמי בטא, תאופילין]: פעילות יתר של בלוטת התריס עלולה להאיץ פינוי מהגוף של תרופות מסויימות, וייתכן שיהיה צורך להוריד את המינון של תרופות מסוג זה כאשר תפקוד בלוטת התריס יתאזן. הפינוי מהגוף של תרופות אלו פוחת בשילוב עם מתימאזול וכתוצאה מוגבר החשש לתופעות הלוואי. יש להפחית את המינון של תרופות אלו במתן משולב עם מתימאזול.
[תרופות נוגדות קרישת דם, כמו וורפרין]: מתימאזול בעלת פעילות נוגדת ויטמין K בדם ומכאן מוגברת השפעת נוגדי הקרישה והסיכון לדימומים גובר. לכן במתן משולב של נוגדי קרישה עם מתימאזול יש לבצע את בדיקת הזמן פרותרומבין (PT) ולהוסיף או להפחית מינון לפי הצורך.
השפעת שימוש ממושך
טיפול ארוך טווח במתימאזול עשוי להוביל לנסיגת מצב ההיפרתירואידיזם. בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות דם כלליות, בדיקת זמן פרותרומבין (PT) ותיפקוד בלוטת התריס, במיוחד לפני ניתוחים.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים שלנו לאנדוקרינולוגיה ילדים ואנדוקרינולוגיה

אנדוקרינולוגיה

ד"ר גדי שלומאי

5.0

( 25 חוות דעת )

"אוירה נעימה, הבנת מצבי, תחושת בטחון שאני בידיים טובות לניהול המצב שלי."

קראו עליי עוד

אנדוקרינולוגיה ילדים

ד"ר אניטה שכטר דוידוב

5.0

( 44 חוות דעת )

"יחס נדיר ומיוחד, מלא סבלנות, ומקצועיות !"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

עיניים

מרפאת אייקו eyeco

4.9

( 103 חוות דעת )

"הייתי מאוד לחוצה, לקראת ועבר ממ0ש ביעילום ובטוב"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לאנדוקרינולוגיה ילדים ואנדוקרינולוגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק

תשובה: כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 38, בשבוע ה-12 של הריון, ובבדיקות דם התברר שיש פעילות יתר של בלוטת התריס: TSH 0.04 נמוך FT4 21.3 גבוה FT3 6.3 בעבר לא היו לי חריגות, ובתחילת ההריון לא בדקו לי את זה. את הבדיקות עברתי כי היו לי הקאות, בחילות ובעיקר חוסר תיאבון, עם ירידה ב

תשובה: ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. ההורמונים המשוחררים מבלוטת התריס פועלים במשוב שלילי על בלוטת יותרת המוח, ולמעשה מדכאים את שחרור ה- TSH. לכן ערכי ה- TSH הנמדדים לעיתים אצל נשים הרות נמוכים, ונוצר מצב הדומה ליתר פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, צריך לזכור שפעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מאוזנת גורמת בנשים בהריון לשיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ורעלת הריון. ישנן תרופות לתופעה זו, כגון PTU ( פרופילתיואוראציל), אך הן ניתנות במקרים שחומרת ההיפרתירואידזם היא בינונית או רבה. גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI ( מתימאזול), השייכים למשפחת התיאונאמידים, עלולים להזיק לעובר ולגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת-פעילות בלוטת התריס בעובר. הן מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני סובלת מקרישיות יתר ואובחנתי ב APLA . לאחרונה עברתי הפלה טבעית - MISSED ABORTION והבנתי שיש קשר בין השניים. במהלך כל הזמן אני מטופלת ב- CLEXANE - זריקה פעם ביום. רציתי לדעת אם ניתן ליטול עוד תרופות על מנת להימנע מהפלה נוספת והאם ניתן לבדוק אם היה קשר בין ההפלה לקרישיות.

תשובה: אכן יש קשר בין תסמונת APLA לקרישיות יתר, הפלות חוזרות ואובדן עוברים. קשה לדעת אם ההפלה שחווית היא תוצאה של ה APLA או לא, אבל הטיפול שאת מקבלת בזריקות הפארין הוא טוב ונכון. לידיעה - יש המוסיפים גם אספירין במהלך ההריון בנוסף להפארין. במקרים קשים של הפלות חוזרות יש אופציה נוספת למתן נוגדנים תוך-ורידי במהלך ההריון, אולם טיפול זה יקר ויעילותו אינה מוכחת באופן מלא. מחקרים מראים שיעור של כ 80% הצלחה בהריון APLA המטופל כהלכה בהפארין ואספירין.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 30 ויש לי עקמת בגב. אני לא יודעת כמה מעלות אבל זה מאוד בולט. שאלתי: האם יש איזו דרך (ניתוח, לייזר, כירופרקט) ליישר את הגב בגילי ? כמו כן אודה לכם אם תפנו אותי למקורות מידע נוספים.

תשובה: ניתן לישר עקמת בגילך רק בניתוח. לא תמיד כדאי לעבור ניתוח לתיקון עקמת אלא אם זווית העקמת גדולה ונשקפת סכנה שהזווית תגדל. לבירור נקודתי כדאי להיבדק אצל מומחה לעמוד השדרה. דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא.
לפתיחה בעמוד חדש >