שמות מסחריים
- ריזאלט Rizalt
- ריזטריפטן אינובמד RIZATRIPTAN INOVAMED
ריזאטריפטאן היא תרופה המיועדת לטיפול בהתקפי מיגרנה חריפים עם או ללא תחושת aura. היא אינה מיועדת למניעה של התקפי מיגרנה.
כמו תרופות אחרות מהדור החדש לטיפול במיגרנה (סומאטריפטאן, זולמיטריפטאן), גם ריזאטריפטאן פועלת באופן סלקטיבי על קבוצה מסוימת של קולטנים לסרוטונין מסוג 5HT-1. פעולה זו גורמת לכיווץ כלי הדם בעורקים שבמעטפת המוח ומובילה להקלה במיגרנה.
היעילות ותופעות הלוואי של ריזאטריפטאן תלויות במנה הניתנת. מינון של 10 מ"ג ריזאטריפטאן יעיל קצת יותר ממינון של 5 מ"ג, אולם גורם גם לקצת יותר תופעות לוואי.
החדירות של ריזאטריפטאן למערכת העצבים המרכזית היא גבוהה יותר מזו של סומאטריפטאן (אימיטרקס). כאשר השוו בין מתן של ריזאטריפטאן 10 מ"ג למתן של סומאטריפטאן 50 מ"ג, יותר חולים אשר קיבלו ריזאטריפטאן הגיבו לטיפול תוך שעתיים ממתן התרופות ודווחו על הקלה בכאבי הראש. כמו-כן, ריזאטריפטאן 10 מ"ג הפחית את שיעור התסמינים הקשורים למיגרנה חצי שעה עד שעה ממתן המנה בשיעור ניכר יותר לעומת סומאטריפטאן 100 מ"ג.

צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: אני בחור בריא בן 28, וזה זמן רב סובל מהפרשת רוק מוגברת במהלך השינה. אני לא נוטל שום תרופה, אבל הכרית שלי רטובה ונשארים עליה כתמים. אשמח לדעת ממה זה נובע ואיך ניתן לטפל בזה.
שאלה: יש לי תאומים בני שנה. אחת מהם נדבקה בגן באבעבועות רוח. לבן השני אין סימפטומים כרגע. יש לי בת נוספת, בת 3, שעברה חיסון למחלה, ומעולם לא נדבקה. מה הסיכויים שתידבק ושתעביר את המחלה לילדים בגן שלה? האם ניתן לשלוח אותה לגן בימים הקרובים? אני לא זוכרת שנדבקתי במחלה. האם גם אני יכולה להיות נשאית ולהדביק אנשים במקום העבודה?
שאלה: אני בן 18, אין לי עבר של מחלות ואני לא משתמש באופן קבוע בתרופות. את רוב זמני אני מבלה בישיבה ולא עושה כושר כמעט בכלל. לאחרונה התחלתי לעשות הליכה מהירה. לאחר כחמש דקות של הליכה שריר התאומים ברגליי מתחיל להימתח עד כדי כך שהוא מרגיש כמו אבן. כתוצאה מכך, דריכה על הרגל גורמת לי כאבים עזים עד כדי כך שאיני מסוגל להמשיך ללכת לאחר שזה מתחיל. אני לפני גיוס וחייב להיכנס לכושר. האם הבעיה שלי נובעת מחוסר פעילות, ואם אספוג את הכאב ואמשיך, זה יעבור, או שמא הבעיה חמורה יותר וצריכה טיפול רפואי?





