בדיקת תפקודי ריאות ( Pulmonary Function Tests ) 

סיכון: אין נתונים   |  
תיאור

בדיקת תפקודי ריאות מטרתה להעריך עד כמה הריאות של הנבדק עובדות ביעילות. הבדיקה מודדת כמה אוויר יכולות הריאות להכיל, באיזו מהירות הנבדק יכול להכניס ולהוציא אוויר מריאותיו, ובאיזו יעילות מבצעות הריאות את פעולת שחלוף הגזים עם הדם- מכניסות אליו חמצן ומוציאות ממנו פחמן דו-חמצני, פעולתן החשובה ביותר לתפקוד תקין של הגוף. 

בדיקות תפקודי ריאות יכולות לזהות מחלות ריאתיות חדשות, למדוד את החומרה של בעיות ריאתיות קיימות, ולעקוב אחר היעילות של טיפול מסוים בשיפור מדדי התפקוד הריאתי.


אוכלוסיות בסיכון

במידה וסבלת מכאבים בחזה או התקף לב לאחרונה, עליך ליידע את הרופא לפני הבדיקה. בנוסף, על חולי אסטמה או חולים בעלי רגישות לתרופות ספציפיות ליידע על כך את הרופא.

מחלות קשורות

אמפיזמה, אסטמה, מחלות ריאות חסימתית כרונית (COPD), הפרעות נשימה בשינה (OSA), מחלות ריאה מגבילות (רסטרקטיביות- פיברוזיס ריאתי, סקלרודרמה), מחלות ריאה תעסוקתיות (אזבסטוזיס, בריליוזיס) ועוד.
 
מתי עושים את הבדיקה

תפקוד ריאות מתבצע על מנת לקבוע את הסיבה למגוון בעיות נשימה, לצורך אבחון מחלות ריאתיות מסוימות, כגון- אסטמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), לצורך הערכה טרום-ניתוחית של הרזרבה הנשימתית, או לצורך מעקב אחר יעילות טיפול שניתן.

איך להתכונן לבדיקה

אין צורך בהכנות מיוחדות לבדיקת תפקודי ריאות. לעיתים על חולים במחלות כגון אסטמה, להפסיק לקחת את הטיפול הקבוע לפני הבדיקה, ע"פ הוראת רופא. בנוסף רצוי להימנע מאכילת ארוחה גדולה לפני הבדיקה, כיוון שהקיבה עשויה להתרחב יתר על המידה ולהפריע למילוי מקסימלי של הריאות.


אופן ביצוע הבדיקה

בדקית תפקודי ריאות לרוב מתבצעת בחדר בדיקות מיוחד המכיל את מכשירי המדידה. היא נעשית בד"כ ע"י טכנאי או מומחה בטכניקות נשימה. ברוב המדידות יניחו על אף הנבדק אטב על מנת לוודא שלא נכנס או יוצא אוויר דרכו בזמן הבדיקות.לאחר מכן הנבדק מתבקש לנשום דרך מסכה או צינור המחוברים למכשיר המדידה. 

המשך בדיקת תפקודי ריאות תלוי בסוג הספציפי של המדידה הנדרשת- למשל, הנבדק יתבקש לשאוף אוויר לעומק מקסימלי, ואז לנשוף אותו הכי מהר שיכול. 

בדיקת תפקודי ריאות  מודדת את נפח האוויר המקסימלי שריאות הנבדק יכולות להכיל לאחר שאיפה עמוקה (TLC), ואת כמות האוויר שריאות הנבדק יכולות להוציא בנשיפה אחת מאומצת (FEV). לצורך מדידת שחלוף הגזים הנבדק לעיתים מתבקש לשאוף תערובת של גזים- אוויר עם הליום, אוויר ופחמן חד חמצני או 100% חמצן. לצורך מדידה אחרת הנבדק מתבקש לשבת בתוך תא שקוף, שבו מערכת אוויר סגורה.

מדידות אלו אינן כואבות, אולם לאנשים הסובלים ממחלות ריאתיות כרוניות המדידות הללו עשויות להיות מעייפות במיוחד. לעיתים ישנה אי נוחות מסוימת בגלל הצורך לנשום דרך צינור או מסכה למשך זמן, או בשל הישיבה בתא הסגור. במידה וחשים אי נוחות יש ליידע את הבודק.

במידת הצורך תילקח מהנבדק דגימת דם עורקי מהיד. דקירת המחט עשויה להכאיב במעט. משך בדיקת תפקודי ריאות נמשכת בין 5-30 דק', כתלות במדידות המבוצעות.

אחרי הבדיקה

לא אמורות להיות תופעות מיוחדות או כאבים. לעיתים עשויים להרגיש מעט סחרחורת, עייפות או כאב ראש קל.





פיענוח תוצאות


מרבית תוצאות בדיקות תפקודי ריאות מתקבלות מיידית, כאשר הן מתוקנות לגיל, מין, גובה ולעתים אף משקל. לרוב הן מגיעות בצורה של אחוזים מהערך הצפוי. תוצאות לא תקינות, מצביעות על בעיה ריאתית כלשהי, 

בהתאם ל-2 הסוגים העיקריים של מחלות הריאה- מחלות חסימתיות (Obstructive) ומחלות מגבילות (Restrictive). רוב הבדיקות דורשות תוצאות של לפחות 80% מהערך הצפוי המתוקן. 

TLC של מבוגר נע בין 4.7 ליטר בממוצע בנשים ל-6 ליטר בגברים. 

VC ( vital capacity-כמות האוויר שניתן להוציא בנשיפה מקסימלית) נע בין 3.6 - 4.6 ליטר.

Vt – (tidal volume – כמות האוויר שיוצא ונכנס בנשימה רגילה) – נע בין 3.9 -5 ליטר. 

במחלות חסימתיות כגון אסטמה ו-COPD, ערכי נפחים אלו יורדים. בנוסף, על מנת לאבחן אסטמה, יש לאבחן ערכים של FEV1 (כמות האוויר שהוצא בנשיפה מאומצת בשנייה הראשונה) המעידים על דרגת החסימה: 50-80% מצביעים על חסימה בינונית בדרכי האוויר, ומתחת ל-50% כבר מדובר בחסימה קשה.
 
כמו כן, חייבים להדגים שיפור בתגובה לשאיפת חומר המרחיב סימפונות, כלומר צריכים לראות עליה של לפחות 200 מ"ל (או 12%) בערך ה- FEV1, שנמדד שנית.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון







רופאים בתחום
פרופ' אורן פרוכטר פרופ' אורן פרוכטר
מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי... קרא עוד
פרופ' דב היימר פרופ' דב היימר
מומחה למחלות ריאה, עוסק בשיעול ממושך, אסתמה... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ