בדיקת כימיה בדם (Blood chemistry)

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

חשוב לי להבין: האם הרופא שרשם לך אלטרולט מודע לכך שאת נוטלת את שאר הכדורים שציינת? השילוב של התרופות שציינת עלול לגרום לעייפות וישנוניות, הפרעה בתפקודי הכבד, עלייה במשקל ועוד. יתכן כי יש מקום לשינוי של הטיפול. במקום להוסיף עוד ועוד תרופות, אפשר לעבור לתכשיר שיעיל גם נגד דיכאון וגם נגד פיברומיאלגיה, למשל אחד מנוגדי הדיכאון החדשים המשפיעים על מערכות הובלת הכאב בגוף, כגון התרופה סימבלטה. אני ממליצה לשוב לרופא שלך ולהציג את כל התמונה כפי שהצגת אותה לי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

יש אנשים עם רמת CPK גבוהה באופן קבוע ללא סיבה ברורה. מאחר ש- CPK הוא אנזים שקיים בשריר ורמתו בדם עולה עם פירוק של שריר, יתכן שיש קשר בין הרמה הגבוהה שנמדדת אצלך לבין כאבי השרירים שאתה חש, למרות שרמת ה- CPK היתה גבוהה עוד לפני שהופיעו כאבי השרירים. יש דלקות אוטואימוניות שמשפיעות ספציפית על שרירים, אך במחלות אלו בדרך כלל יש גם חולשת שרירים, בעיקר קריבנית (ירכיים, כתפיים) ולא רק כאבים. רמת ה- CPK במחלות אלה הן בדרך כלל גבוהות יותר מאלו שנמצאו אצלך. בכל מקרה, מאחר שאני לא רואה בתרופות שאתה נוטל סיבה, כדאי לפנות לבדיקה של ראומטולוג (אם טרם עשית זאת) על מנת לשלול דלקת אוטואימונית (מחלות שנקראות פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס). מכיוון שגם לבתך יש רמות גבוהות של CPK בדם, זה אכן מעלה את הסבירות לפגם גנטי שלא ישפיע על חייכם באופן משמעותי. ניתן להתייעץ לגבי זה עם גנטיקאי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

בהחלט ייתכן כי נטילת התרופות שציינת משפיעה על רמת הטסטוסטרון. הגדלה שפירה או סרטנית של בלוטת הערמונית מושפעת, בין השאר, גם מרמת טסטוסטרון גבוהה, אולם הזרקתו לאו דווקא גורמת להתרחשות תהליך ממאיר. ירידה ברמת הטסטוסטרון יכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים כגון עייפות, הפרעות שינה, ירידה בחשק המיני ובזקפה. היא יכולה לגרום גם לירידה במשקל, ירידה בצפיפות עצם, מיעוט שיער, ומחלות לב וכלי דם. הטיפול המתאים לחסר בטסטוסטרון הוא ג'ל טסטוסטרון למריחה, טבליות או זריקות לשריר. לא מומלץ להתחיל בטיפול לפני בירור מדויק של הסיבה החסר, בין אם היא אורגנית (יותרת המוח) או תרופתית. לא ניתן לקבל השלמה בדרך אחרת. נוכחות של אפינפרין בשתן מעידה על תפקוד בלוטת האדרנל (טוחה), אולם יש להתחשב במדדים נוספים כדי לקבל את התמונה המלאה. רק בריאות ד"ר עופר לימונד - אינפומד

ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

בתקופת ההתבגרות מורגשת לעיתים התנפחות באזור הפטמות הנובעת כנראה מהפרשת ההורמון אסטרוגן, והיא נוטה להיעלם תוך זמן מה. יש מקרים שבהם החזה של נערים בגיל ההתבגרות גדל ואינו נסוג באופן ספונטני ומקבל צורה וממדים של שדי אישה קטנים. תופעה זו גורמת מבוכה וחרדה, כפי שתיארת בעצמך. התרחבות כזו באיזור השדיים עלולה להצביע לעיתים על בעיות רפואיות נוספות, כמו חוסר איזון הורמונלי, ולכן יש לערוך בירור מקיף כדי לגלות אם ישנה סטייה כלשהי ואם נחוץ טיפול. שכיחות התופעה גבוהה, כאמור, בגיל ההתבגרות. רק אם התופעה אינה נסוגה מעצמה לאחר גיל 17 כדאי לבדוק את הסיבה. ברובם המכריע של המקרים, הבירור אינו מעלה דבר, כלומר לא מוצאים סיבה כלשהי לתופעה. אם עדיין אינך שקט, אתה יכול להתייעץ עם גינקולוג, או עם כירורג פלסטי, שמכירים את הנושא יותר לעומק. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

Icteric Index מייצג את רמת הבילירובין בדם. הערך מתקבל על ידי השוואת הצבע של הסרום הנבדק עם תמיסה סטנדרטית (KCL). הערך התקין הוא בין 3 ל-5, וערך מעל 15 קשור לצהבת פעילה. ערך קטן מ-3 יכול להיות קשור לאנמיה. אצלך רמת בילירובין בדם תקינה, אז לא מדובר בצהבת. האם בבדיקות הדם יש אנמיה? אולי זה מסביר את התוצאה. ד"ר שירי אורי - אינפומד

הערכים החריגים בבדיקות הדם שלך הם AST ו- ALT, שהם אנזימי הכבד. ערכים אלה אינם גבוהים באופן משמעותי מן הנורמה (רמה גבוהה היא ערכים גבוהים פי 3 מהנורמה). שאר התוצאות שציינת הן בגדר הנורמה. ישנן סיבות רבות ומגוונות לעלייה ברמת אנזימי הכבד, ביניהן זיהום (כמו הפטיטיס A או הפטיטיס B), מחלות אוטואימוניות, אלכוהול, מחלת כבד כרונית, תרופות מסוימות, ועוד. במקרה שלך, הכי סביר כי העלייה היא על רקע נטילת האלטרוקסין. תרופה זו היא אחת מיני רבות העלולות לגרום לעלייה ברמת אנזימי הכבד. אין מה לעשות מלבד לעקוב אחר הערכים של אנזימי הכבד ואחר תפקוד בלוטת התריס. בהקשר לכאבי הראש, לא ברור לי איזה בירור עברת, ולכן איני יכולה לייעץ איך עלייך להמשיך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

לגבי פירוש המונח דיכאון, על הסימפטומים של הפרעה זו, ועל דרכי הטיפול המומלצות, תוכל לקרוא במילון המונחים של אינפומד, וכן במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp85.asp

אני שותפה לדעתך שאין צורך להעשיר את התפריט במזונות מזיקים כמו שומן מוקשה ושומן רווי שישנם בעוגות קרם. ניתן בהחלט להעשיר את התפריט במזונות עם ערכים תזונתיים מועילים ועם ערך קלורי גבוה, שומנים (אגוזים, טחינה, אבוקדו, שמן זית וקנולה), פחמימות (לחמניה, פיתה, תפוח אדמה, אורז, קטניות) וחלבונים (גבינות 9%, בשר בקר, ביצה, עוף ודגים). ישנן תרופות שכחלק מתופעות הלוואי שלהן גורמות להגברת התיאבון. לא ידוע לי על תרופות שנועדו להגברת התיאבון. ניתן להיעזר ברפואה המשלימה להתאמת תוספי צמחים להגברת תיאבון. אם בנך סובל מחוסר תיאבון, ניתן להרכיב תפריט המכיל מזונות "דחוסים קלורית", מזונות שבהם בנפח קטן יחסית יש הרבה קלוריות, כגון יוגורט עם פירות וגרנולה, סנדוויצ'ים בשילובים שונים ועוד. תוסף חלבון שנלקח ללא התחשבות בשאר מרכיבי התפריט היומי עלול לגרום נזק יותר מאשר תועלת. עודף חלבון בתפריט ללא מספיק פחמימות עלול ליצור עומס על הכליות ולגרום נזק. אני ממליצה על ייעוץ אצל דיאטנית קלינית אשר תתאים לבנך תפריט באופן אישי. למידע נוסף על תפריט לעלייה במשקל תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081708_9.asp