בדיקת כימיה בדם (Blood chemistry)

אני שותפה לדעתך שאין צורך להעשיר את התפריט במזונות מזיקים כמו שומן מוקשה ושומן רווי שישנם בעוגות קרם. ניתן בהחלט להעשיר את התפריט במזונות עם ערכים תזונתיים מועילים ועם ערך קלורי גבוה, שומנים (אגוזים, טחינה, אבוקדו, שמן זית וקנולה), פחמימות (לחמניה, פיתה, תפוח אדמה, אורז, קטניות) וחלבונים (גבינות 9%, בשר בקר, ביצה, עוף ודגים). ישנן תרופות שכחלק מתופעות הלוואי שלהן גורמות להגברת התיאבון. לא ידוע לי על תרופות שנועדו להגברת התיאבון. ניתן להיעזר ברפואה המשלימה להתאמת תוספי צמחים להגברת תיאבון. אם בנך סובל מחוסר תיאבון, ניתן להרכיב תפריט המכיל מזונות "דחוסים קלורית", מזונות שבהם בנפח קטן יחסית יש הרבה קלוריות, כגון יוגורט עם פירות וגרנולה, סנדוויצ'ים בשילובים שונים ועוד. תוסף חלבון שנלקח ללא התחשבות בשאר מרכיבי התפריט היומי עלול לגרום נזק יותר מאשר תועלת. עודף חלבון בתפריט ללא מספיק פחמימות עלול ליצור עומס על הכליות ולגרום נזק. אני ממליצה על ייעוץ אצל דיאטנית קלינית אשר תתאים לבנך תפריט באופן אישי. למידע נוסף על תפריט לעלייה במשקל תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081708_9.asp

יש אנשים עם רמת CPK גבוהה באופן קבוע ללא סיבה ברורה. מאחר ש- CPK הוא אנזים שקיים בשריר ורמתו בדם עולה עם פירוק של שריר, יתכן שיש קשר בין הרמה הגבוהה שנמדדת אצלך לבין כאבי השרירים שאתה חש, למרות שרמת ה- CPK היתה גבוהה עוד לפני שהופיעו כאבי השרירים. יש דלקות אוטואימוניות שמשפיעות ספציפית על שרירים, אך במחלות אלו בדרך כלל יש גם חולשת שרירים, בעיקר קריבנית (ירכיים, כתפיים) ולא רק כאבים. רמת ה- CPK במחלות אלה הן בדרך כלל גבוהות יותר מאלו שנמצאו אצלך. בכל מקרה, מאחר שאני לא רואה בתרופות שאתה נוטל סיבה, כדאי לפנות לבדיקה של ראומטולוג (אם טרם עשית זאת) על מנת לשלול דלקת אוטואימונית (מחלות שנקראות פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס). מכיוון שגם לבתך יש רמות גבוהות של CPK בדם, זה אכן מעלה את הסבירות לפגם גנטי שלא ישפיע על חייכם באופן משמעותי. ניתן להתייעץ לגבי זה עם גנטיקאי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

התרופות לטיפול ב- ADD נחלקות לתכשירים המכילים ריטלין ותכשירים שאינם מכילים ריטלין. בקבוצת התכשירים המכילים ריטלין ישנם כמה תכשירים הנבדלים זה מזה בעיקר במשך פעולתם בגוף (ריטלין "רגיל" - 4 שעות, ריטלין SR וריטלין LA - בערך 6-8 שעות, קונצרטה - 12 שעות). בקבוצת התכשירים שאינם מכילים ריטלין נכללים בעיקר כמה נוגדי דיכאון עם פעילות אדרנרגית. הרופא שיכול לתת מרשם לתרופות אלו הוא רק פסיכיאטר או נוירולוג. לאחר קבלת המלצה ממומחה באחד התחומים האלה, רופא המשפחה או רופא הילדים יכול להמשיך לתת מרשמים בהתאם להמלצת המומחה. הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה, אך חשוב יותר, את הטיפול יש להתאים לצרכי המטופל. זאת אומרת שיש להתחשב במבנה הגוף שלו, בשעות היממה שבהן הוא זקוק לריכוז מקסימלי, בהרגלי האכילה, בתופעות לוואי אם הופיעו, ביכולת הכלכלית שלו לרכוש את התרופות, ועוד. העובדה כי אתה סובל גם מדיסגרפיה או מדיסלקסיה אינה מהווה שיקול בבחירת הכדור. לרוב נדרש טיפול נוסף, לא תרופתי, אלא בתחום החינוכי, על מנת להתגבר על הליקויים הללו. חלק נכבד מהלוקים ב- ADD סובלים בנוסף גם מליקויי למידה שונים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:

* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.

* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.

לאחר שלקית כבר פעם אחת מהיווצרותן של אבני כליה , ישנה רמת סבירות גבוהה לכך כי תשוב ללקות מהן גם בעתיד. אתה יכול למנוע את הישנותן על ידי שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. יש להקפיד על שתייה של 8 עד 10 כסוסת מים ליום. ייתכן ויהיה עליך לבצע מעקב אחר משטר התזונה שלך. הרופא המטפל בך יוכל לרשום לך תרופה אשר תסייע לך למנוע מן האבנים להיווצר מחדש.

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

הערכים החריגים בבדיקות הדם שלך הם AST ו- ALT, שהם אנזימי הכבד. ערכים אלה אינם גבוהים באופן משמעותי מן הנורמה (רמה גבוהה היא ערכים גבוהים פי 3 מהנורמה). שאר התוצאות שציינת הן בגדר הנורמה. ישנן סיבות רבות ומגוונות לעלייה ברמת אנזימי הכבד, ביניהן זיהום (כמו הפטיטיס A או הפטיטיס B), מחלות אוטואימוניות, אלכוהול, מחלת כבד כרונית, תרופות מסוימות, ועוד. במקרה שלך, הכי סביר כי העלייה היא על רקע נטילת האלטרוקסין. תרופה זו היא אחת מיני רבות העלולות לגרום לעלייה ברמת אנזימי הכבד. אין מה לעשות מלבד לעקוב אחר הערכים של אנזימי הכבד ואחר תפקוד בלוטת התריס. בהקשר לכאבי הראש, לא ברור לי איזה בירור עברת, ולכן איני יכולה לייעץ איך עלייך להמשיך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בדרך כלל מומלץ לישון יותר שעות בלילה, אבל ישנם אנשים שמספיקות להם שעות שינה מעטות. האם אתה מרגיש עייף או לא מרוכז? אם כן, יכול להיות שהדבר קשור לשעות השינה המועטות, והייתי ממליצה לך לנסות להוסיף עוד שעות. אם אתה עירני במהלך היום וחוסר השינה אינו מפריע לך, אין סיבה ממשית לשנות זאת. לא ציינת פרט חשוב: האם אתה ישן חמש שעות בלבד מבחירה או מחוסר זמן, או שמא הסיבה היא נדודי שינה וקושי להמשיך לישון? אם אכן ישנה בעיה, כדאי לפנות לרופא המטפל ולנסות לפתור אותה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לנשירת שיער בנשים צעירות יכולים להיות גורמים רבים: הפרעה בהורמוני התריס או הורמוני המין, נשירת שיער לאחר לידה, תרופות כגון מדללי דם, ויטמין A, גלולות למניעת הריון, נוגדי דיכאון, תרופות לגאוט, זיהומים פטרייתיים של הקרקפת, חוסר בוויטמינים מסוימים, ומחלות כרוניות כגון סוכרת או זאבת. בצמחונות עלול להיווצר חסר בשלושה חומרים עיקריים: ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. שלושתם ברמה תקינה בבדיקות שלך, ואינם הגורמים לנשירת השיער. לפי הבדיקות אינך סובלת מהפרעה בתפקודי בלוטת התריס. האם את נוטלת תרופות כלשהן או גלולות למניעת הריון, שיכולות לגרום נשירת שיער? האם את סובלת מהפרעות הורמונליות המתבטאות במחזור לא סדיר או דימומים בין הווסתות? בבדיקתך כל התוצאות תקינות, למעט רמה מעט נמוכה של תאי הדם הלבנים, הלויקוציטים. בקשי מהרופא המטפל לחזור על בדיקה זו ולבצע משטח דם ידני, אשר יאפשר להתרשם לא רק ממספר התאים אלא גם מצורתם. תוכלי להיעזר גם במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp19.asp

לגבי פירוש המונח דיכאון, על הסימפטומים של הפרעה זו, ועל דרכי הטיפול המומלצות, תוכל לקרוא במילון המונחים של אינפומד, וכן במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp85.asp