הלחמית היא קרום שקוף המכסה את החלק הלבן של העין ואת הדופן הפנימית של העפעף. כתוצאה מתגובה דלקתית בעין עלול להתפתח מצב המוכר בשם עין אדומה - אחת התלונות הנפוצות המופיעה באוכלוסיות מכל הסוגים והגילים. הגורם הנפוץ ביותר לעין אדומה היא דלקת הלחמית (Conjunctivitis), הנגרמת לרוב כתוצאה מזיהום נגיפי או חיידקי, או כתוצאה מתגובה אלרגית. זיהום חיידקי של הלחמית נפוץ במיוחד בילדים, אך עלול להופיע גם במבוגרים ולהיגרם על ידי מחוללים שונים בהתאם לגיל. באמצעות תרבית עין ניתן לבדוק האם מקור הדלקת הוא חיידקי, ולזהות את סוג החיידק המחולל[1].
צילום: shutterstock | mariakray
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי לאבחנת דלקות עיניים ממקור זיהומי חיידקי, במיוחד במקרים של דלקות חוזרות, חסינות לטיפול ובמקרים של תסמינים חמורים. לאחר זיהוי, לרוב תבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[1].
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת הלחמית ממקור זיהומי – בעוד שכ-80% מדלקות הלחמית נגרמות כתוצאה מזיהום נגיפי (נגיפים ממשפחת אדנו מהוות את הגורם המוביל), דלקות ממקור חיידקי יכולות להתאפיין בתמונה קלינית חמורה ולחשוף את הנדבק.ת לסיבוכים שונים. התסמינים הנפוצים הם[1]:
אודם מפושט של הלחמית.
הפרשות מוגלתיות (לרוב בגוון לבן-צהוב).
הצטברות והתייבשות הפרשות בבוקר.
נפיחות ואודם בעפעף.
גירוד.
הגורמים הנפוצים לדלקת הלחמית בילדים הם H. influenzae, S. pneumoniae ו-M. catarrhalis. במבוגרים, לרוב גדלים חיידקים מהסוגים S. aureus, S. pneumoniae ו-H. influenzae. הסיבה החיידקית הנפוצה לדלקת הלחמית ביילודים היא N. gonorrhea.[1]
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובמקרים חוזרים, חמורים וחסינים לטיפול של דלקת בעין. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מיוחדות לבדיקה. הבדיקה כוללת דגימה של פני הלחמית באמצעות מטושוהשמתו בנוזל סטרילי. נוזל זה ישמש כמדיום ליצירת תרבית ולגידול החיידק. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2].
אזהרות
סיכון: לא ידוע על סיכונים.
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לגידול מושבת חיידקים. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית גידול חיידקים בתרבית מעיד על מקור חיידקי של דלקת הלחמית. לאחר מכן, באמצעות בחינה מיקרוסקופית צביעה ובדיקות נוספות, ניתן לקבוע את סוג החיידק המחולל. באמצעות קביעת הגורם ניתן לקבוע את סוג הטיפול ולהתאים אנטיביוטיקה ספציפית ויעילה.
"רופא מקצוען ברמות על
אמפתי , גילה לאורך כל הדרך סבלנות רבה וידע רב
לאורך כל הטיפול הרגשתי שאני בידיים מעולות
מומלץ בחום
המלצתי לחברים וכמובן אמליץ בעתיד בשמחה"
שלום ד״ר הבת שלי בת 17 יש לה פסאודטומור צרברי
היא עשתה Oct ושדה ראייה רציתי לדעת מה התוצאות אומרות והאם זה התוצאות יכולות להיות קשורות לפפילאדמה והאם המיקרון תקין?תודה רבה🙏🏻
ואשמח לדעת מה את חושבת על סטנט ורידי לטיפול ביתר לחץ תוך גולגולתי
Oct
עין ימין:
איכות הבדיקה טובה
עובי הממוצע של הRNFL בגדר הנורמה פרט להרמה של חלק מהרביע התחתון
צורת הדבשת הכפולה שמורה.
הממוצע הנמדד:112 מיקרון
עין שמאל:
איכות הבדיקה טובה
עובי ממוצע של RNFL בגדר הנורמה צורת הדבשת הכפולה שמורה
הממוצע הנמדד:110 מיקרון
שדה ראייה:
עין ימין:
אמינות טובה
חסרים באזור הקשת העליונה ובאזור הקשת התחתונה
עין שמאל:
אמינות טובה
צמצום עליון קל
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
לחץ תוך גולגלתי מוגבר ללא ממצא תופס מקום
עפר כאשר יש לחץ תוך גולגלתי מוגבר יש פפילאדמה, בצקת של עצבי ראיה. לאורך זמן יתכן פגיעה בתפקודי עצב הראיה, כולל בחדות ראיה, ראית צבעים ושדה ראיה.
במקרה של בתך דרוש מעקב רופא , שישווה את תוצאות הOCT ושדה ראיה ויראה אם יש הדרדרות לעומת בדיקות קודמות.
באופן כללי נתן לומר שמדדי העצב נראים בגדר התקין, וסמטרים.
לגבי הטיפול בPTC יתכן הורדה במשקל, התעמלות, דיאטה, טיפול תרופתי, שנט, או סטנט ורידי. אין לי נסיון כלל עם סטנטים ורידים
לא נראה שיש קליניקה או סימנים קלינים לבתך שמצריכים התערבות נתוחית, אך כדאי שתהיה במעקב.
היי
לפני כמה שנים הוזרק לי בוטוקס מתחת לגבה של עין ימין בלבד. מאוד קרוב לעפעף כנראה. מאז העפעף בעין הזו לא בסדר. הוא נפול מעט ויש תחושה של כיווץ וכבדות בעפעף. כמו כן השפה בצד ימין של הפנים נוטה מעלה. נוירולוגית אמרה לי שכנראה יש פגיעה באחד מסעיפי העצבים.
האם ניתן לטפל בזה?
תודה
באופן כללי מחקרים בתאי גזע מאד מבטיחים שיהיה טיפול בעתיד.
בפועל, לא ידוע לי עדין על טיפול כזה למחלות של עצב הראיה.
כדאי להתענין באתר מחקרים בינלאומים ולהתעדכן
שלום, הבת שלי בת חודש וחצי
מזה כשבועיים ששמנו לב לריצוד עיניים, הרופא עיניים הפנה למיון עקב חשד לניסטגמוס ופזילה החוצה בעין ימין.
בדיקות דם תקינות ,EEg תקין וMri מוח תקין.
ממליצים גם על ניקור מותני להמשך בירור( חשוב לציין שמעבר לריצוד הילדה מתנהגת כרגיל, אין חום , עולה במשקל, נולדה במועד ) השאלה שלי היא האם בכלל יש טעם לניקור בתינוקת קטנה ובריאה? הניסטגמוס לא מופיע כל היום אלא בעיקר כשערה הרבה זמן.. תודה
רצוד (נסטגמוס) הינו תנועה לא רצונית של העינים, לרוב על רקע הפרעת ראיה או התפתחות
ישנם מצבים בהם הראיה תקינה והרצוד מסוכם כחלק מהסתמנות של פזילה .
יש לשלול מצבים נוירולוגים או גדולים.
בתנוקת עם פזילה החוצה ורצוד יש לבצע ברור מלא שכולל הדמיה (MRI שבצעתם) וברור נוירולוגי.
קרוב לודאי שלצורך השלמת הברור יש צורך בבצוע דיקור לנוזל שדרה .
תמשיכו בברור כדי שאפשר יהיה לתת טיפול מותאם ולעקוב אחרי התפתחות הילדה.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
דלקת עיניים
רנין ישיר בדם
תשובת מומחה
הזרקת בוטוקס
פגיעה ברקמה מהבוטוקס
