הלחמית היא קרום שקוף המכסה את החלק הלבן של העין ואת הדופן הפנימית של העפעף. כתוצאה מתגובה דלקתית בעין עלול להתפתח מצב המוכר בשם עין אדומה - אחת התלונות הנפוצות המופיעה באוכלוסיות מכל הסוגים והגילים. הגורם הנפוץ ביותר לעין אדומה היא דלקת הלחמית (Conjunctivitis), הנגרמת לרוב כתוצאה מזיהום נגיפי או חיידקי, או כתוצאה מתגובה אלרגית. זיהום חיידקי של הלחמית נפוץ במיוחד בילדים, אך עלול להופיע גם במבוגרים ולהיגרם על ידי מחוללים שונים בהתאם לגיל. באמצעות תרבית עין ניתן לבדוק האם מקור הדלקת הוא חיידקי, ולזהות את סוג החיידק המחולל[1].
צילום: shutterstock | mariakray
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי לאבחנת דלקות עיניים ממקור זיהומי חיידקי, במיוחד במקרים של דלקות חוזרות, חסינות לטיפול ובמקרים של תסמינים חמורים. לאחר זיהוי, לרוב תבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[1].
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת הלחמית ממקור זיהומי – בעוד שכ-80% מדלקות הלחמית נגרמות כתוצאה מזיהום נגיפי (נגיפים ממשפחת אדנו מהוות את הגורם המוביל), דלקות ממקור חיידקי יכולות להתאפיין בתמונה קלינית חמורה ולחשוף את הנדבק.ת לסיבוכים שונים. התסמינים הנפוצים הם[1]:
אודם מפושט של הלחמית.
הפרשות מוגלתיות (לרוב בגוון לבן-צהוב).
הצטברות והתייבשות הפרשות בבוקר.
נפיחות ואודם בעפעף.
גירוד.
הגורמים הנפוצים לדלקת הלחמית בילדים הם H. influenzae, S. pneumoniae ו-M. catarrhalis. במבוגרים, לרוב גדלים חיידקים מהסוגים S. aureus, S. pneumoniae ו-H. influenzae. הסיבה החיידקית הנפוצה לדלקת הלחמית ביילודים היא N. gonorrhea.[1]
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובמקרים חוזרים, חמורים וחסינים לטיפול של דלקת בעין. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מיוחדות לבדיקה. הבדיקה כוללת דגימה של פני הלחמית באמצעות מטושוהשמתו בנוזל סטרילי. נוזל זה ישמש כמדיום ליצירת תרבית ולגידול החיידק. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2].
אזהרות
סיכון: לא ידוע על סיכונים.
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לגידול מושבת חיידקים. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית גידול חיידקים בתרבית מעיד על מקור חיידקי של דלקת הלחמית. לאחר מכן, באמצעות בחינה מיקרוסקופית צביעה ובדיקות נוספות, ניתן לקבוע את סוג החיידק המחולל. באמצעות קביעת הגורם ניתן לקבוע את סוג הטיפול ולהתאים אנטיביוטיקה ספציפית ויעילה.
"הגעתי לד"ר וולף בגלל בעיה רפואית שאני מתמודדת איתה זמן רב ולא אובחנה .דר וולף בעלת ידע רחב איבחנה את הבעיה ונתנה טיפול נכון.דר וולף מקצועית ומאוד סבלנית .תודה רבה"
האם ניתוח להשתלה תוך עינית יכול להביא לשיפור ראייה לבעלי מספר 2.5 בפלוס צד ימין ו-3.5 בפלוס צד שמאל עם צילנדר 0.75? האם הניתוח חייב לבוא עם קטרקט או אשפר לבצע אותו בלבד לשיפור הראייה מקרוב?
שלום רב, עדשה תוך עינית יכןלה לשפר את הראיה ולהוריד את את הצורך במשקפיים במצבים של פלוס ברפרקציה. כתלות בגיל המטופל ההחלטה בדבר סוג הכדשה המושתלת, לרוב במטופלים מעל גיל 40-50 מדובר על החלפת העדשה הקיימת ובצעירים יותר על השתלת עדשה נוספת.
שלום רב, אני בן 45 והתגלה לי קטרקט בשל. אני אמור לעבור ניתוח בעוד מספר שבועות ואיני חושש ממנו במיוחד, החשש שלי הוא בעיקר מטיפטוף טיפות העיניים לאורך הניתוח. מעולם לא שמתי טיפות עיניים וכשהייתי בבדיקה ראיתי שיש לי רתיעה מזה. בסופו של דבר אני שם אבל הראש זז ברפלקס אחורה והעין מנסה להסגר. את העין משאירים פתוחה עם מכשיר אבל שאלתי היא האם במהלך הניתוח ממש מטפטפים טיפות כל כמה שניות ומרגישים את זה כמו טיפטוף רגיל ? או שלא מרגישים שום דבר כי העין רדומה? תודה
שלום ד"ר, אני בן 65, ובחודשים האחרונים שמתי לב שהראייה שלי כבר לא מה שהייתה, בעיקר בלילה כשאני נוהג או כשיש אור חזק. יש טשטוש, והכול מרגיש פחות חד. בבדיקה אצל רופא עיניים הוא איבחן שיש לי התחלה של קטרקט והוא אמר שעדיין לא חייבים לנתח אבל האמת היא שזה כבר מפריע לי ביום־יום גם בקריאה, גם בעבודה מול מחשב וגם סתם ברגיל. רציתי לשאול איך יודעים מתי באמת הגיע הזמן לניתוח? ואיך בוחרים את העדשה שמתאימה לי? אם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה או לייעוץ אשמח מאוד. קראתי עלייך וחשוב לי לעשות את זה במקום שאני סומך עליו. תודה רבה מראש! יוסי
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה איך יודעים אם הגיע הזמן לניתוח קטרקט ?
שלום רב, קטרקט הינו מצב בו העדשה בעין מאבדת באופן הדרגתי את השקיפות שלה, קטרקט מתקדם לרוב באופן הדרגתי ואיטי, תחילה עם שינויי תכוף ברפרקציה (המספר במשקפיים) ותלונות על קושי בראיב בלילה, סינוורים ובהמשך ירידה בראיה. לרוב ניתוח קטרקט אינו דחוף וההחלטה לניתוח לרוב מתבססת על תלונות המטופל. אני ממליץ לקבוע תור לייעוץ מסודר והחלטה. ניתן לפנות בטלפון 0524353043. תודה
קראתי פה המון שאלות דומות אבל לא מצאתי תשובה אני בן 51, מרכיב עדשות מגע כבר מעל 30 שנה בקביעות יום יום. בזמן נהיגה, כשאני מנסה להשתמש במצלמת הרוורס, יש מצבים שבהם אור חזק מהשמש (מאחור או מצד ימין) פוגע במצלמה – ואז המסך נהיה כהה מאוד, לעיתים כמעט שחור, וקשה לי מאוד לראות מה מופיע בו. אני מרגיש שבאור חזק או בתנאי סינוור הראייה שלי נפגעת בצורה משמעותית. האם תופעה כזו יכולה להיות קשורה לקטרקט? והאם זו יכולה להיות אינדיקציה לכך שאני מועמד מתאים לניתוח קטרקט?
שלום רב, חמותי (בת כ-78) עברה ניתוח קטרקט לפני יומיים ומאז רואה "מסך לבן" בעין ללא שיפור בראיה (ואף החמרה). האם זו תופעה שכיחה? האם יש צורך להבדק? נאמר לה שיכול להמשך כשבועיים. האם זה הגיוני? כי קראתי שבדר"כ תוך יום-יומיים רואים יותר טוב. תודה מראש.
ענת שלום מה שלום חמותך ? אם המסך לא עבר עדיין, מומלץ לפנות לרופא המנתח בהצלחה
הוסף תגובה
מסך לבן בענים לאחר ניתוח קאטרק
יצחק29/01/2025 | 16:40
עברתי נ יתוח קאטרק ואני רואה מסך לבן האם יש איזה בעיה בהתחלה היה כמו ראי
הוסף תגובה
חוסר שיפור בראיה לאחר ניתוח קטרקט
אייל 29/01/2025 | 17:51
שלום רב, במידה ומדובר בימים בודדים לאחר הניתוח זה עדיין יכול להיות חלק מההחלמה התקינה של העין. יש להמתין לשיפור, במידה וחלף מעל מספר שבועות הייתי פונה לבדיקה נוספת של המנתח
הוסף תגובה
ניתוח קטרקט
חנה19/04/2025 | 16:09
אמא שלי עברה ניתוח קטרה לפני זה לא הייתה רואה כלום הכל שחור בגלל גלוקומה ועכשיו אחרי הניתוח רואה רק לבן מה זה אומר עדיין לא רואה כלום
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דלקת עיניים 
רנין ישיר בדם 
תשובת מומחה עדשה תוך עינית 
תשובת מומחה מסך לבן לאחר ניתוח 
מסך לבן בענים לאחר ניתוח קאטרק
