דלג לתוכן

בדיקת מתוקסיטיראמין-3 בשתן (METHOXYTYRAMINE HPLC UR)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
בדיקת מתוקסיטיראמין-3, המכונה בקצרה 3MT מודדת את רמתו של אמין ביוגני - תוצר ביניים בתהליך חילוף החומרים של המוליך העצבי דופמין. הבדיקה עושה שימוש בשיטה המתקדמת HPLC (כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה) - טכנולוגיה המאפשרת הפרדה מדויקת של מרכיבי השתן עם רגישות גבוהה לזיהוי חלקיקים זעירים. יכולת זו קריטית למדידת מתוקסיטיראמין-3, שכן הוא נמצא בריכוזים נמוכים מאוד הדורשים מכשור משוכלל לצורך תוצאה אמינה ומדויקת[1].

מטרת הבדיקה

מטרתה המרכזית של הבדיקה היא לשמש ככלי סריקה לאבחון משוער של גידולים נוירואנדוקריניים נדירים, ובראשם פאוכרומוציטומה ופרגנגליומה (PPGL). גידולים אלו, המתפתחים בליבת האדרנל או בתאים סמוכים, מפרישים כמויות מופרזות ולא מבוקרות של הורמונים (קטכולאמינים), מה שעלול להוביל ליתר לחץ דם חמור ולסיבוכים לבביים. הבדיקה מזהה את המטבוליטים המופרשים בשתן, ובכך מסייעת לרופאים לאתר את נוכחות הגידול ולוודא האם הוא מפריש דופמין, נתון המשפיע על המשך הניהול הרפואי והערכת הסיכון של המטופל/ת[2].

מתי עושים את הבדיקה

הבדיקה נדרשת כאשר קיים חשד לגידולים בראש ובצוואר המפרישים דופמין, או כאשר מופיעים תסמינים התקפיים הכוללים דפיקות לב, כאבי ראש עזים והזעת יתר. במקרים של פרגנגליומה גרורתית, רמות ה-3MT נחשבות לעיתים למדד אבחנתי יותר טוב ממדדים אחרים לזיהוי התנהגות ממאירה של המחלה. בנוסף, רמות נמוכות של חומר זה בשתן יכולות לשמש כסמן עזר באבחון מחלות ניווניות כמו פרקינסון, שבהן יש פגיעה בייצור הדופמין בגוף וביכולת הפירוק שלו[3].

המילה פאוכרומוציטומה  כתובה באנגלית, בדיקת מתוקסיטיראמין-3 בשתן צילום: depositphotos

אוכלוסיות בסיכון

[4]
  • הבדיקה מומלצת במיוחד לאנשים עם רקע משפחתי או גנטי של גידולי PPGL, שכן לפחות 30% מהמקרים נחשבים כיום לתורשתיים.
  • לתינוקות ולילדים עד גיל 21, הבדיקה מהווה כלי חשוב לאבחון ומעקב אחר נוירובלסטומה - סרטן ילדות המתפתח מתאים עצביים לא בשלים.
  • מצבי לחץ קיצוני (סטרס) ומחלות חריפות כמו אי ספיקת לב או שבץ מוחי עלולים להעלות את רמות המטבוליטים באופן זמני, ולכן במצבים אלו מומלץ לעיתים לדחות את הבדיקה עד להתייצבות המצב הרפואי.

אופן ביצוע הבדיקה

[5]
  • איסוף הבדיקה - הבדיקה מבוצעת באמצעות איסוף שתן מלא של 24 שעות במיכל מיוחד המכיל חומר משמר. בקרב ילדים ניתן לבצע דגימת שתן בודדת, אך יש להעביר את הדגימה למעבדה באופן מידי לאחר האיסוף.
  • הנחיות תרופתיות - לקראת הבדיקה, חובה להתייעץ עם אנדוקרינולוג/ית, רופא/ה בתחום יתר לחץ דם או עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי האפשרות להפסיק תרופות שעלולות להשפיע על דיוק התוצאות, כגון נוגדי דיכאון טריציקליים, לבטאלול, סוטאלול או לבודופה.  
  • הנחיות תזונתיות - יש להימנע במשך 24 שעות מאכילת מזונות עשירים בקטכולאמינים. בננות, אבוקדו, אננס, קיווי ואגוזים עלולים להעלות את התוצאה פי שניים ולגרום לאבחנה שגויה.

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה כרוכה בסיכון פיזי לנבדק/ת, שכן היא מתבססת על איסוף שתן בלבד.

פענוח תוצאות

[6]

תוצאות גבוהות

רמות גבוהות מהנורמה יכולות להצביע על קיום גידול פאוכרומוציטומה או גידולים אחרים המפרישים דופמין.

תוצאות גבוליות

דורשות לרוב בירור מעמיק יותר הכולל בדיקות דימות כגון CT או MRI, או בדיקות גנטיות כדי לאשר את האבחנה.
יש לפרש את התוצאות בהקשר הקליני ובהתייעצות עם רופא/ה.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר גדי שלומאי
ד"ר גדי שלומאי אנדוקרינולוגיה
5.0
( 26 חוות דעת )
"אוירה נעימה, הבנת מצבי, תחושת בטחון שאני בידיים טובות לניהול המצב שלי."
ד"ר שירלי אבירי וייסל
ד"ר שירלי אבירי וייסל אנדוקרינולוגיה ילדים
מומחית באנדוקרינולוגיית ילדים, בכירה במרכז הרפואי וולפסון, מקיימת מרפאה משולבת לנערות עם הפרעות במחזור החודשי
פרופ' דוד צנגן
פרופ' דוד צנגן אנדוקרינולוגיה
מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים וסוכרת נעורים הדסה ירושלים
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו